נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס תקף היום (חמישי) בצהריים בחריפות את הצעת "חוק הלאום" השנויה במחלוקת, שאותה מקדם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "חוק הלאום הוא ניסיון לשעבד את מגילת העצמאות לצרכים פוליטיים חולפים, ועלול לזעזע את העם ולפרק את מעמדה הדמוקרטי של ישראל מבית ומחוץ", אמר פרס במהלך טקס האזכרה הממלכתי לזכרו של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון בשדה בוקר שבנגב.
"קולו של בן גוריון תובע מאיתנו להיות מה שישראל נועדה להיות: מדינת מופת שפויה ונאורה, שוחרת צדק, שוויון ושלום", אמר. "הפולמוס סביב מה שמכונה 'חוק הלאום' נראה בעיני רבים כספיח פוליטי שאינו דרוש ושעלול לפגוע בערכים המאחדים את העם, ויכוח דתי מיותר, במקום הסכמה לאומית רחבה ועלולה להפוך סכסוך מדיני לזעזוע דתי שיהיה קשה לעצור".
המשבר סביב "חוק הלאום" - כותרות אחרונות:
נתניהו בדיון סוער: "אצל השמאל, אם לא פינית - לא עשית"
הנשיא ריבלין נגד חוק הלאום: "מה הטעם בהצעה?"
ארה"ב: "מצפים שישראל תדבק בעקרונותיה הדמוקרטיים"
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ביקר גם הוא את הצעת החוק, ורמז לכך שמעורבים בקידומה שיקולים זרים שאינם מן העניין. "בימים אלה, שבהם נדמה ששיקולים פוליטיים מתערבבים בשיקול הדעת הלאומי, עלינו לשאול את עצמו שאלות נוקבות", אמר ריבלין. "אני רוצה להאמין שהציבור בישראל ומנהיגה לא ויתר ולא יוותר על הערכים, על השפה ועל החזון הקושרים אותנו יחד. אל לנו לשכוח את השותפות בינינו, את האחריות ואת הערבות. כולם ערכי יסוד שעלינו לתבוע מנציגי הציבור ומכל אחד מאיתנו".
ראש הממשלה נתניהו מצדו ניסה להצדיק בנאומו את הצעתו. "לבן גוריון היה נהיר דבר אחד: מדינת ישראל זו מדינת העם היהודי, ורק העם היהודי יכול להגשים בה את שאיפותיו הלאומיות", אמר נתניהו. "אינני מתיימר לדעת מה בן גוריון היה אומר היום, אך כשהכריז על מדינת ישראל לא ראו צורך לחוקק חוק שיגדיר את אופייה היהודי והדמוקרטי של מדינת ישראל. אך עם השנים היו שקראו תיגר על אופייה זה, ולכן יש לעגן את אופייה היהודי והדמוקרטי בחוק הלאום". בהמשך, הבהיר נתניהו כי הצעתו תשמור גם של זכויותיהם של המיעוטים החיים בישראל. "אתמול נפגשתי עם נציגי העדה הדרוזית ואמרתי להם: 'אתם בשר מבשרנו ונשמור באדיקות על זכויותיכם כמו של שאר אזרחי ישראל'", אמר.
השבוע התגברה הסערה הפוליטית והציבורית בסוגיית "חוק הלאום". אתמול, במהלך דיון ער במיוחד במליאת הכנסת, הגן נתניהו בתקיפות על הצעתו. "ישנו ערעור יסודי וקריאת תיגר על היותה של מדינת ישראל מדינת לאום - מי שלא רואה את זה, לא שומע מה שנאמר כאן בכנסת, ואת מה שאומרת הרשות הפלסטינית שמסרבת בכל תוקף להכיר בישראל כמדינה יהודית", אמר. "נוצר חוסר איזון מובהק בין שני היסודות במדינה: היהודי והדמוקרטי, ולכן יש צורך בשני חוקי יסודי. לדעתי, היה צריך לחוקק את שניהם באותה עת. ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, ושל העם היהודי בלבד".
אחריו עלה לשאת דברים יו"ר האופוזיציה, יצחק הרצוג. "מדינת ישראל חייבת הנהגה אחרת, שדואגת לקידום ענייני האזרחים", תקף הרצוג. "הציבור כבר מבין שיש לך אינטרס פוליטי לדבר עוד ועוד על בעיות הלאום כדי שהישראלים לא יתעסקו בחשבון הבנק ובאוכל שאין במקרר. לישראל דרוש דבר אחד בלבד - התפטרות ראש הממשלה והחלפתו".
עוד אתמול, בראיון מיוחד שהעניקה לוואלה! חדשות, ביקרה גם שרת המשפטים, ציפי לבני, את החוק. הצעת חוק הלאום היא הצעה "אנטי ציונית, אנטי דמוקרטית ואנטי יהודית. ההצעה של אלקין רוצה לקחת את כל העקרונות הציוניים המעוגנים במגילה ולשנות אותם", טענה לבני.
לדבריה, "ההצעה לא ציונית כי היא לוקחת את ערכי מגילת העצמאות שחותמיה הגיעו אליהן בהסכמה, שלפיהם יהיה 'שוויון זכויות לכל אזרח, ללא הבדל דת גזע ולאום', ומשמיטה את החלק השני של המשפט". לבני טענה כי "היא לא יהודית, כי בעיניי ערכי היהדות כוללים את אותם ערכים של שוויון וכבוד לאזרחי המדינה, והיא ודאי לא דמוקרטית, כי עקרונות הדמוקרטיה הפכו להיות בה לנושא זניח, ובעדיפות שנייה ל'בית העם היהודי' שלפיו יפורשו דברי החקיקה".
לפניות לכתב יניר יגנה: Yanir9310@walla.com