לקראת הסכם הגרעין: איראן מקצינה עמדות

בצירוף מקרים יוצא דופן, איראן תציין ביומיים הקרובים שניים מהימים החשובים ביותר בלוח השנה שלה. היום (שני) יציינו המוני השיעים במדינה ובעולם כולו את יום העשורא, היום העשירי בחודש מוחארם המוסלמי, שבו נהרג האימאם חוסיין בקרב כרבלא המפורסם, ומחר (ג') יצוין יום ההשתלטות של הסטודנטים המהפכניים על השגרירות האמריקנית בטהראן ב-1979. יותר חשוב מכך, הוא ששני המועדים החשובים הללו בהיסטוריה הדתית והפוליטית של איראן, מצוינים השנה ברקע הישורת האחרונה של שיחות הגרעין עם המערב.

1,334 שנים חלפו מאז נהרג חוסיין, שהיה נכדו של הנביא מוחמד ובנו של עלי, האימאם הראשון של השיעים. הוא נהרג בקרב בכרבלא שבעיראק, במאבק מול כוח סוני שנשלח מטעם יזיד, הח'ליף באותה העת. כעת, אותה עיראק - ואותה כרבלא – נמצאות שוב בלב המחלוקת בין השיעים לבין הסונים; והיום הזה - שבו ייערכו תהלוכות המוניות של הלקאה עצמית בסכינים ובשלשלאות - עלול להוביל להתנגשויות אלימות, לזכר אותו קרב.

באיראן כבר מדברים על כך שהעשורא השנה יצוין בסימן "הדחייה מן היזידים בני זמננו" (בלי קשר מיוחד לבני העדה היזידית המוכרים). כלומר, ממי שמתנהגים כמו אותו "יזיד" ומבקשים לפגוע בשיעים כיום, דוגמת ארגון "המדינה האיסלאמית" (דאעש) וארצות הברית. יזיד, שהרג את חוסיין, מגולם כיום בדמות דאעש, וכדי להילחם ביזיד המודרני, איראן שלחה מולו את הטובים שבלוחמים –את "כוח קודס", הכוחות המיוחדים של משמרות המהפכה האיראניים, ובראשם קאסם סולימיאני.


עוד חדשות על איראן:
בכיר ישראלי: אובמה בדרך להסכם גרעין רע עם איראן
מתקפת החיוכים האיראנית: סיבוב שני - ואחר לגמרי
בגלל דאעש: בישראל חוששים מהתקרבות ארה"ב לאיראן

מיד "אחרי החגים", יערכו תהלוכות וכנסים לזכר 35 השנים שעברו מאז ההשתלטות על "קן הריגול" – הכינוי בו מכנים האיראנים את בניין השגרירות האמריקנית בטהראן עד עצם היום הזה. כמדי שנה, האיראנים יפגינו נגד ארה"ב, לזכר האירוע הדרמטי שבו לכדו את עובדי השגרירות כבני ערובה.

השילוב שבין מועד הקודש בלוח המוסלמי לבין המועד הלאומי על פי לוח השנה הפרסי, מגיע בעיתוי ייחודי, שבו גוברות השמועות על הסכם שהולך ומתגבש עם איראן בסוגיית הגרעין. כבר אתמול החלו כותרות העיתונים באיראן להיצבע בשחור לציון יום האבל השיעי. התכנים עסקו, כמעט ברובם, בהסכם המדובר, והזכירו – לאות מחאה – את יום ההשתלטות על השגרירות. האיראנים גם מכינים עצמם ליום שלישי בשבוע הבא, כאשר תיערך פסגה משולשת בעומאן בין שר החוץ האמריקני ג'ון קרי לבין שר החוץ של איראן מוחמד ג'וואד זריף ונציגת האיחוד האירופי, קתרין אשטון.

כבר בסוף יולי, כשציינו באיראן את "יום ירושלים", היה ניתן לראות כי חצי הביקורת במדינה כוונו יותר ויותר אל "השטן הגדול", כלומר אל האמריקנים, ופחות אל "השטן הקטן", ישראל, למרות שהיה מדובר בימי מבצע "צוק איתן". כבר אז אמרו האיראנים בכמה הזדמנויות כי מבחינתם דעאש היא שלוחה אמריקנית-ציונית שמטרתה לפגוע באיראן.

כמעט בכל העמודים הראשיים של עיתוני יום ראשון הזכירו ציטוט כזה או אחר של יועצו של המנהיג העליון לענייני חוץ, עלי אכבר ולאיתי - מי שהחליף את הנשיא רוחאני כראש המכון למחקרים אסטרטגיים ולשעבר שר החוץ של איראן. ולאיתי ביקר את התנהלותה של ארצות הברית, ואמר כי "ארה"ב עשתה מהלך גרוע. איראן קיימה את התחייבויותיה, אולם ארצות הברית הגבירה את הסנקציות".

ביקורת נוספת שכיוון השבוע ולאיתי לעבר האמריקנים הייתה טמונה באמירה כי "הכאוס וחוסר הביטחון באזור אינם טובים לאף מדינה". כלומר, "אמריקנים יקרים, תנו לאיראן לטפל במשברי האזור", או במילים אחרות: "התעסקו בעניינים שלכם".

ולאיתי, כנציגו של חמינאי, וטהראן בכלל, ממשיכים לעמעם את המסרים עם הפיכתו של המשא ומתן לרציני. עובדה היא שפרט לדבריו של ולאיתי (ואמירתו החלבית של זריף כי "אין מכשולים רציניים בדרך להסכם"), איש לא מתבטא בנושא. הדבר יכול להעיד על שמירת הקלפים האחרונים קרוב לחזה בטרם יגובש הסכם.

אירועי הזיכרון המצוינים השבוע באיראן הם הקלחת המזרח-תיכונית במיטבה. המלחמה השיעית-סונית מחד, המעורבות האמריקנית במזרח התיכון וההתנגדות אליה מאידך. כמו לפני 1,334 שנים וכמו לפני 35 שנים, איראן השיעית בטוחה כי היא למדה מן ההיסטוריה הדתית והלאומית שלה. חוסר הבהירות שבהתבטאויות היוצאות מכיוונה של טהראן מעיד, ככל הנראה, על התקדמות כלשהי במשא ומתן הגרעיני, אך גם, לחילופין מהווה הכנה לפיצוץ אפשרי. בכל מקרה, הרפובליקה האיסלאמית לא תוותר על כבודה ועל כבודו של חוסיין שנהרג לפני שנים בעיראק, ומנגד גם לא תחמיץ הזדמנות לעקוץ את האמריקנים כמו בשנותיה הראשונות של המהפכה.