וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

34 שנים אחרי, החיוך רחב אך השטן גדול עוד יותר

בעיצומו של המו"מ עם המערב, היה ניתן לצפות לצמצום החגיגות לציון המצור על השגרירות האמריקנית בטהראן. אלא שמי שנותן את הטון ברחוב, אינו בהכרח מציית לאינטרס הלאומי

בתחילת השבוע תציין איראן את אחד התאריכים הדרמטיים ביותר בתולדותיה, שהיווה את קו פרשת המים ביחסיה עם המזרח התיכון ועם ארצות הברית. 4 בנובמבר, שאצלנו ידוע כתאריך שבו נרצח ראש הממשלה יצחק רבין, מצוין ברפובליקה האיסלאמית זה עשרות שנים כיום שבו התפוצצה האיבה בין טהראן לוושינגטון.

ביום הזה בשנת 1979, השתלט המון משולהב על השגרירות האמריקנית בטהראן – מקום המכונה עד היום בידי הפרסים "קן הריגול". במשך 444 ימים החזיקו סטודנטים חמושים בכ-60 בני ערובה אמריקנים במתחם השגרירות, ששכן באחד מרחובותיה הראשיים של הבירה האיראנית. הפרשה מתוארת בפרוטרוט בסרט "ארגו", שיצא לאקרנים בשנה שעברה.

משבר בני הערובה בשגרירות ארה"ב בטהראן. איראן, נובמבר 1979. AP
ילד איראני אוחז בתמונה של אייתוללה חומייני מחוץ לשגרירות, ביום השלישי למצור/AP

הסיבה הרשמית להשתלטות על המבנה הייתה הסיוע שנתנה ארה"ב לשאה הגולה של איראן, מוחמד רזא פהלווי, ונכונותה של וושינגטון להעניק לו מקלט. אך מתחת לפני השטח, הסיבה האמיתית למצור הייתה האיבה העמוקה שרחשו האיראנים למעצמות הגדולות במערב, ובראש ובראשונה לארה"ב ולאנגליה, בשל מעורבותן המסורתית באיראן ובחברה הפרסית. זו גם הסיבה שמאז ועד היום, 34 שנים אחרי המשבר ההוא, 4 בנובמבר נחגג בעצרות המוניות ברחובות איראן, בקריאות השגורות "מוות לאמריקה".

"כבודו פועל לשינוי כיוון"

אלא שהשנה, הדעות באיראן חלוקות בנוגע להיקף החגיגות הצפויות ביום שני הקרוב, ואפילו על עצם קיומן. "מתקפת החיוכים" של טהראן, והמאמץ האיראני להתחבב בחודשים האחרונים על המערב, מעודד אצל מקורביו של הנשיא, חסן רוחאני, קריאות למתן את הרוח האנטי-אמריקנית, שנטועה באופן עמוק במשמעות ההיסטורית של התאריך הזה.

ד"ר צאדק זיבאכלם, חוקר למדעי המדינה מאוניברסיטת טהראן ומהאקדמאים הבולטים שתמכו בחסן רוחאני במערכת הבחירות, שיגר השבוע מכתב ללשכת הנשיא: "אין זה מוגזם לומר כי אחת הפעולות העיקריות במהלך מאה ימי הממשלה של כבודו (רוחאני – מ.ח.ה) הייתה שינוי כיוון, לעבר השלמה עם העולם והפחתת המתח עם המערב, ובמיוחד עם ארה"ב".

במכתבו, ביקש זיבאכלם מרוחאני לאסור על שרי ממשלתו להשתתף באירועים לציון יום השנה להשתלטות על השגרירות האמריקנית. כמו כן, הוא ביקש להכריז במפורש כי אסור לפגוע בדגליהן או בסמליהן של מדינות אחרות – וגם ישראל אינה יוצאת דופן.

עוד בוואלה!

לשלם זול על חבילת הסלולר! עכשיו גם אתם יכולים

לכתבה המלאה
איראנים מפגינים מול שגרירות ארה"ב בטהראן, נובמבר 2012. AP
מפגינות שורפות את דגל ארה"ב ואת דיוקנו של אובמה, בשנה שעברה מול השגרירות בטהראן/AP

לכאורה, ניתן היה לצפות שהשנה, אירועי 4 בנובמבר לא יתקיימו, או לכל הפחות, ייערכו בהיקף מצומצם ביותר. אלא שבאיראן, יש מי שאינם מתייחסים לאינטרס הלאומי, ומבקשים לתקוע את המסמר האחרון בארון היחסים עם המערב.

הרוטוויילר האמריקני

אף שזיבאכלם טוען שבמכתבו הוא מייצג רבים אחרים, פנייתו לנשיא רוחאני עדיין נחשבת חריגה בנוף הפוליטי באיראן. לפני פחות משבועיים, נפוצו בבירה טהראן כרזות ענק, שנשאו את הכותרת "היושרה האמריקנית".

מנסחי המודעות הציגו גרסה פרטית לאופן שבו, לטענתם, יש לנהל את המשא ומתן עם ארה"ב: כך, למשל, הוצג באחת המודעות "מנהל המשא ומתן האמריקני" יושב בצורה מתנשאת עם כלב רוטווילר, כשמולו הנציג האיראני התמים והענייני. השלטים הוסרו בהוראת השלטונות, אולם עצם הצבתם בבירה האיראנית מוכיחה כי יש ממש בטענותיו של זיבאכלם לגבי רצונם של גורמים כאלה ואחרים באיראן לחבל בשיחות עם ארה"ב.

השבוע הודיע אסגר אב-חזר, האחראי על העצרות לציון יום השנה להשתלטות על השגרירות, כי הסיסמאות "מוות לאמריקה" ו-"מוות ליהירות", ישמשו כקריאות המרכזיות ביום שני הקרוב. "4 בנובמבר השנה הוא היום הלאומי למאבק ביהירות", אמר אב-חזר, והוסיף כי "האירועים בטהראן יתקיימו בבוקר יום שני מול משכנו הקודם של 'קן הריגול', בהשתתפות סטודנטים, מרצים ותלמידים". לדבריו, נציגים של "השכבות השונות בעם" ייפגשו יום לפני כן עם המנהיג העליון עלי חמינאי, ויציגו בפניו את שלל האירועים הצפויים בעניין זה.

משבר בני הערובה בשגרירות ארה"ב בטהראן. איראן, נובמבר 1979. AP
חיפוש חמוש על אזרחים אמריקניים במתחם השגרירות בטהראן/AP

מארגן ההפגנות אב-חזר אמר כי סיסמת האירועים השנה תהיה "חשיפת הדמות השטנית של הממשל האמריקני", וכי תוזנק תחרות בינלאומית נושאת פרסים בכותרת "מוות לארה"ב", שבה יתחרו צילומים, פוסטרים, קריקטורות, קליפים, שירים, מאמרים ובלוגים. הוא הזמין את אזרחי איראן להשתתף "במספרים גדולים יותר מאי פעם" באירועים השונים, ו"לצעוק את הסיסמאות התמידיות".

הניסיון להעריך כיצד יראה יום השנה נותר, אם כן, בבחינת הימור. המחלוקת בחברה האיראנית לגבי השאלה אם להתקרב לארה"ב או להתרחק ממנה מסעירה את המדינה מאז היבחרו של רוחאני, וביתר שאת מאז אותו רגע, לפני כחודש,ש בו לחץ רוחאני על כפתור הטלפון כדי לקבל את השיחה הנכנסת מהנשיא ברק אובמה.

בשנת 2009 למשל, במהלך ההפגנות שכובו והוצתו מחדש מדי כמה שבועות בעקבות פארסת הבחירות לנשיאות, הפכו הפגנות 4 בנובמבר בכמה ערים באיראן למפגן תמיכה באנשי המחאה הירוקה וברפורמות. הפעם, רבים מאנשי המחאה הירוקה הם דווקא מתומכיו של הנשיא המכהן, ומבחינתם, התקרבות מסוימת לארה"ב אינה נחשבת דבר שלילי. השאלה שנותרה היא מה יגידו הגורמים השולטים ברחוב.

(עדכון ראשון: 20:10)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully