פרס נובל לכימיה לשנת 2014 יוענק לאמריקנים אריק בציג וויליאם מרנר ולגרמני סטפן הל, מפתחי המיקרוסקופ הפלואורסנטי. הוועדה נימקה את הבחירה והסבירה כי החתנים גברו על מגבלות הרזולוציה של מיקרוסקופיה אופטית והורידו אותה לקנה מידה ננומטרי.
הזוכים יקבלו פרס של שמונה מיליון קרונות שבדיות (כ-1.1 מיליון דולרים או ארבעה מיליון שקלים). מחר יוכרז הזוכה בפרס נובל בספרות, וביום שישי יוכרז שם הזוכה בפרס נובל לשלום.
בציג מועסק במכון הרפואי "הווארד יוז" באשבורן שבארצות הברית. מורנר הוא פרופסור באוניברסיטת סטנפורד. הל הוא מנהל מכון "מקס פלנק" לכימיה ביופיזית בגרמניה.
עוד בוואלה! חדשות:
אוצרות ההיסטוריה והתרבות העתיקים של ישראל נחשפים
חשש לחיי המטיילים הישראלים בפרו: "אנחנו ממש מודאגים"
סער: אשאיר סוגיית פתיחת המרכולים בתל אביב בשבת ליורשי
השלושה התגברו על מגבלה מובנית של המיקרוסקופ האופטי, לפיה הוא אינו יכול להציג רזולוציה טובה יותר מזו של מחצית מאורך הגל של האור. תוך שימוש במולקולות פלואורסנטיות, השלושה הכניסו את המיקרוסקופים האופטיים לעידן הננו, ובישרו את בוא ה"ננוסקופיה". באמצעות הננוסקופיה ניתן לצפות במולקולות בתוך התא החי, לחזות בהיווצרות חיבורים בין תאי עצב במוח ולעקוב אחר חלבונים הקשורים במחלות הפרקינסון, האלצהיימר ומחלת האנטינגטון.
ועדת הפרס התייחסה לשתי שיטות נפרדות. את האחת פיתח מרנר, תוך שימוש בשתי קרני לייזר. הראשונה גורמת למולקולות לזהור והשנייה מבטלת את הזוהר בגדים שאינם ננומטריים. באמצעות סריקה של ננומטר אחר ננומטר מתקבלת תמונה ברזולוציה עילאית. השיטה השנייה פותחה בנפרד על ידי בציג והל. היא מתבססת על היכולת לגרום למולקולות בודדת לזהור. החוקרים סורקים את אזור המטרה שוב ושוב, כשבכל פעם "מופעל" הזוהר של מולקולות שונות ולבסוף מונחות התמונות זו על זו ומתקבלת התמונה השלמה.
הזוכים בפרס נובל בפיזיקה: ממציאי נורת ה-LED
בשנה שעברה הוענק פרס נובל בכימיה לאריה ורשל ומייקל לויט, חוקרים ישראלים שהיגרו לארצות הברית, ולמרטין קרפלוס מאוניברסיטת שטרסבורג. השלושה קיבלו את הפרס היוקרתי על פיתוח מודלים רב-ממדיים למערכות כימיות מורכבות.
אתמול הוכרז כי פרס נובל בפיזיקה לשנת 2014 יוענק לשלושה מדענים יפנים - איסמו אקסאקי, הירושי אמאנו ושוג'י נקאמורה - שהמציאו את תאורת הלד הכחול (LED), "מקור אור חדש שמאיר את העולם, בחיסכון, ביעילות ובאופן ידידותי לעולם".
עוד נמסר כי "השלושה הצליחו היכן שכל היתר נכשלו", ויצרו את הנורה "המאפשרת לנו חלופות טובות ויעילות יותר למקורות אור אחרים. נורת לד אוצרת הבטחה אדירה לשיפור רמת החיים של יותר ממיליארד וחצי בני אדם ברחבי העולם, שאין להם גישה לרשתות החשמל, שכן ניתן להפעיל אותה בכוח סולרי קטן".