פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אוצרות ההיסטוריה והתרבות העתיקים של ישראל נחשפים

      במסגרת היוזמה להפוך את כל כתבי היד הקיימים בעברית לדיגיטליים, הציגה הספרייה הלאומית כתבים שקיומם של חלקם לא נודע עד כה. בין הכתבים: ספרי תנ"ך שהוברחו מסוריה בפעולה חשאית של המוסד

      ספר תפילה היסטורי שהוברח מגרמניה לישראל והוצג בספרייה הלאומית, 5 באוקטובר 2014 (AP)
      ספר תפילה מהמאה ה-13 בגרמניה שהציגה הספרייה הלאומית (צילום: אי-פי)

      מחברת אוצר המילים של הסופר היהודי פרנץ קפקא, העדות הכתובה ראשונה של היידיש וספרי תנ"ך שהוברחו מסוריה לפני 20 שנה בפעולה חשאית של המוסד: הספרייה הלאומית של ישראל פתחה את שעריה בפני סוכנות הידיעות אי-פי והציגה לראשונה אוצרות שעד כה לא הוצגו לציבור, ודבר קיומם של חלקם אף לא נודע עד כה.

      הצעד הנדיר של הספרייה הבינלאומית נובע מהיוזמה להפוך את כל כתבי היד הקיימים בעברית לדיגיטליים. זאת, על מנת לשמר ולפרסם כתבים אלה במבנה חדש שמוקם ליד הכנסת. כחלק מהיוזמה שלחה הספרייה הלאומית ביום ראשון כתב יד של הרמב"ם לצרפת – שם הוא יוצג, לראשונה, במוזיאון הלובר.

      עוד בוואלה! חדשות:
      חשש לחיי המטיילים הישראלים בפרו: "אנחנו ממש מודאגים"
      "בזמן שיורים עלינו, אנחנו רצים ספרינט בחול טובעני"
      הקוריאה הצפונית מודה לראשונה: "מפעילים מחנות עבודה"

      ספר תנ"ך שהוברח מסוריה לישראל בפעילות של המוסד והוצג בספרייה הלאומית, 5 באוקטובר 2014 (AP)
      אחד מספרי התנ"ך היקרים שהוברחו מסוריה (צילום: אי-פי)

      האוצר הראשון שהוצג הוא "הכתרים של דמשק". מדובר בקובץ ספרי תנ"ך שנכתבו במזרח התיכון ובאירופה לפני 700-1,000 שנה ונשמרו בקרב הקהילה היהודית העתיקה של סוריה בבירה דמשק במשך מאות שנים. בעקבות הסרת המגבלות שהוטלו על יהודים בסוריה בתקופת הנשיא לשעבר חאפז אסד, יהודים רבים עזבו את המדינה בשנות ה-90 ועלו לישראל.

      רק 12 איש ידעו על קיומם של הספרים היקרים

      בעקבות העזיבה ההמונית, ספרי התנ"ך היקרים הועברו לישראל בפעולה נועזת של המוסד והופקדו בספרייה הלאומית. "קיבלנו אותם מהמוסד בתנאי שנשמור את זה בסוד מוחלט", סיפר רפי וייזר, שניהל באותה העת את המחלקה לכתבי יד וארכיון בספרייה הלאומית. לדבריו, רק 12 מעובדי הספרייה ידעו על קיומם של הספרים בזמנו. הימצאותם של הספרים בספרייה פורסמה לראשונה בשנת 2000, אז הם הוצגו בפני קהל פרטי מצומצם.

      וייזר סיפר כי הספר היקר ביותר באוסף הוא תנ"ך ספרדי מהמאה ה-13 שנשמר בבית הכנסת העתיק "חובר" בדמשק. בית הכנסת, אגב, נהרס במהלך מלחמת האזרחים המתחוללת בסוריה, כך לפחות על פי טענות של פעילי אופוזיציה במדינה. "זה גורם לך לתהות מה היה קורה לכתב היד הזה אם הוא היה נשאר שם", הוסיף וייזר.

      מחברת אוצר מילים בעברית של הסופר היהודי פרנץ קפקא שהוצגה בספרייה הלאומית, 5 באוקטובר 2014 (AP)
      מחברת אוצר המילים של קפקא (צילום: אי-פי)

      אוצר נוסף שהציגה הספרייה הלאומית הוא מחברת אוצר המילים של קפקא, הכוללת 20 עמודים שנכתבו בכתב ידו של הסופר היהודי הנודע. בשנים האחרונות של חייו, קפקא, שכתב בגרמנית, עבר מפראג לישראל – עוד לפני הקמתה. הוא לקח שיעורים בעברית מצעירה ירושלמית בת 18, שלמדה מתמטיקה בפראג בשנות ה-20. קפקא אמנם לא זכה לצפות בישראל הופכת למדינה, אך המורה שלו העבירה את המחברת הנדירה לספרייה הלאומית. זאת, בניגוד לשאר כתביו שלא שרדו – לפני מותו, קפקא ביקש מחברו לשרוף אותם.

      ספר תפילה עתיק ביידיש וטיוטות של ש"י עגנון

      האוצר השלישי שהוצג הוא ספר מהמאה ה-13 שנכתב באדום ושחור ביידיש ושימש חזנים להוביל תפילות חג בבית הכנסת של וורמס, עיר בגרמניה, שנחרב בליל הבדולח ב-1938. מדובר בעדות העתיקה ביותר ליידיש שנשמרה בזכות תושייתו של הארכיונאי של העיר שהבריח שני כרכים של הספר ממרתף משרד הגסטפו והחביא אותם במגדל הקתדרלה של העיר. ב-1957, במסגרת המשא ומתן לפיצויי ניצולי השואה, גרמניה העבירה לישראל את הספר ההיסטורי.

      ספר תפילה היסטורי שהוברח מגרמניה לישראל והוצג בספרייה הלאומית, 5 באוקטובר 2014 (AP)
      ספר התפילה ביידיש (צילום: אי-פי)

      עוד הוצגו בספרייה הלאומית פיסות טיוטה שכתב הסופר ש"י עגנון, זוכה פרס נובל לספרות, במסגרת כתיבת הרומן הלא גמור "שירה". במהלך הכתיבה, עגנון השליך דפי טיוטה רבים, אך בשל מצבו הבריאותי הרעוע הוא לא הצליח לעלות במדרגות ולשרוף אותם באח שבעליית הגג שלו. בנו אסף את הניירות מהאח ומפח האשפה ולאחר מותו של עגנון, בשנות ה-70 משפחתו תרמה אותם לספרייה הלאומית.

      ניירות טיוטה שכתב ש"י עגנון במהלך כתיבת הרומן "שירה", אשר הוצגו בספרייה הלאומית של ישראל, 5 באוקטובר 2014 (AP)
      דפי הטיוטה של עגנון (צילום: אי-פי)