פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      פרס נובל לפיזיקה - לשלושה יפנים שהמציאו את ה-LED

      השלושה, איסמו אקסאקי, הירושי אמאנו ושוג'י נקאמורה, תרמו ליצירת תאורת הלד הכחול (LED), כמו זו המאפשרת להאיר טלפונים ניידים: "מקור אור חדש שמאיר את העולם"

      פרס נובל לפיזיקה - לשלושה יפנים שהמציאו את ה-LED
      צילום: רויטרס, עריכה: גדי וינסטוק

      האקדמיה המלכותית למדעים בשטוקהולם הודיעה הבוקר (שלישי) כי פרס נובל לפיזיקה יוענק לשלושה מדענים יפנים - איסמו אקסאקי, הירושי אמאנו ושוג'י נקאמורה - שהמציאו את תאורת הלד הכחול (LED), "מקור אור חדש שמאיר את העולם, בחיסכון, ביעילות ובאופן ידידותי לעולם".

      בנימוקי ועדת הפרס נאמר כי "השלושה הצליחו היכן שכל היתר נכשלו", ויצרו את הנורה "המאפשרת לנו חלופות טובות ויעילות יותר למקורות אור אחרים". עוד נכתב כי "נורת לד אוצרת הבטחה אדירה לשיפור רמת החיים של יותר ממיליארד וחצי בני אדם ברחבי העולם, שאין להם גישה לרשתות החשמל, שכן ניתן להפעיל אותה בכוח סולרי קטן".

      אקסאקי (85) ואמאנו (54) נמנים על סגל אוניברסיטת מיו בנגויה. נקאמורה (60) מלמד באוניברסיטת קליפורניה. פרופ' נקאמורה, שקיבל את שיחת הטלפון ביפן מוועדת הפרס, אמר בהתרגשות: "זה בלתי יאמן".

      חבר הוועדה, פרופ' אולה אינגנס, אמר כי מדובר בהמצאות "מהסוג שהיה גורם שמחה גדולה לאלפרד נובל". שלושת חתני הפרס יחלקו ביניהם שמונה מיליון קרונות שבדיות (כ-1.1 מיליון דולרים או 4 מיליון שקלים).

      חתני פרס נובל לפיזיקה לשנת 2014 - איסמו אקסאקי, הירושי אמאנו ושוג'י נקאמורה (אתר יצרן , אתר פרס נובל)

      אתמול הוכרז כי פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה לשנת 2014 יוענק לשלושה חוקרים, שגילו את מערכת הניווט של המוח: האמריקני-בריטי ג'ון ובני הזוג הנורווגים אדוורד ומיי-בריט מוזר. בהודעת מכון קרולינסקה שבחר להעניק לשלושה את הפרס, נאמר כי "התגליות שלהם פתרו בעיה שהעסיקה פילוסופים ומדענים במשך מאות שנים: כיצד המוח בונה את המפה של המרחב המקיף אותנו, וכיצד אנו יכולים לנווט את דרכנו בסביבה מורכבת".

      בשנה שעברה הוענק הפרס למגלה "החלקיק האלוהי"

      בשנה שעברה הוענק פרס נובל בפיזיקה לפיטר היגס ולפרנסואה אנגלר, מנסחי תאוריית "החלקיק האלוהי". שנה לפני כן, פיזיקאים במאיץ החלקיקים במכון CERN שבשוויץ הכריזו על זיהוי הבוזון (חלקיק) התואם לתיאוריה של היגס שהגה ב-1964 את קיומו של החלקיק, במסגרת מחקר ענף שנעשה במקביל לעבודתם של כמה פיזיקאים נוספים, בהם אנגלר. במשך השנים נחלקו מעריציהם של שני המדענים למחנות יריבים, שטענו כל אחד לבכורה על הגילוי.

      הבוזון של היגס הוא החלקיק האחרון שאמור להיות קיים על פי התיאוריה הסטנדרטית של פיזיקת החלקיקים, ובמשך עשרות שנים לא ניתנה הוכחה לקיומו. מדענים ביקשו למצוא הצדקה לתיאוריה המסבירה כיצד נוצר החומר (המסה ביקום), ולהעניק תוקף למה שכבר היה ידוע למדע על כל סוגי החלקיקים האחרים: פרוטונים, אלקטרונים, ניוטרונים ופוטונים.

      ב-2012 הוענק פרס נובל בפיזיקה לסרז' הרוש ולדיוויד ווינלנד, צרפתי ואמריקני שמחקרם פרץ דרך במכניקת הקוונטים. הסברה הרווחת בקהילה המדעית הייתה כי הפרס לא הוענק להיגס, לאנגלר או למכון CERN, מכיוון שלא עבר די זמן מאז שהוכח גילוי החלקיק.