טקס הזיכרון הממלכתי ל-2,673 חללי מלחמת יום הכיפורים נערך הבוקר (ראשון) בהר הרצל שבירושלים, במלאות 41 שנים לה. הטקס, שאורגן על ידי אגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון, התקיים במעמדו של נשיא המדינה ראובן ריבלין, שר הביטחון משה יעלון, הרמטכ"ל רב-אלוף בני גנץ, סגן יו"ר הכנסת חבר הכנסת יוני שטבון (הבית היהודי), מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (במיל') דן הראל, הרבנים הראשיים יצחק יוסף ודוד לאו והרב הצבאי הראשי תת-אלוף רפי פרץ.
הנשיא ריבלין נשא דברים בפני הנוכחים, בהם התייחס לכישלונות ההנהגה המדינית והצבאית ב-1973. "41 שנים חלפו מאז אותה צפירה עולה ויורדת, המפלחת את צהרי יום הכיפורים. הצפירה שמזעזעת את קדושתו ומנפצת את הווייתנו לרסיסים. 41 שנים חלפו ועדיין אותה צעקה גדולה ומרה מהדהדת בתוכנו, בני דור המלחמה. אין דבר שלא נאמר או נכתב על המלחמה הזו: על הקונספציה ושבירתה; על השאננות, השחצנות, סימני האזהרה; ועל הגבורה האדירה שפרצה מתוך החיילים הפשוטים, כך פתאום, בלית ברירה. ואף על פי כן, גם 41 שנים אחרי, אותו חיטוט אינסופי בפצעי המלחמה ההיא, עדיין נמשך ומסרב לדעוך", אמר.
לדבריו, "אין אנחנו מסוגלים לחדול מכך. לא בכדי נמשכים הוויכוחים עד היום, גם לאחר שרבים מבני הדור ההוא כבר אינם בין החיים. ישנם חטאים, עליהם אין יום הכיפורים שלנו, הישראלי, מכפר עליהם: חטא הזחיחות, חטא הבוז והיהירות, חטא סימאון העיניים וההתבשמות העצמית. הדיה של המלחמה והגילויים הארכיוניים עדיין מכים בנו".
ריבלין הוסיף: "חטאנו כאשר רצינו שלא יבלבלו אותנו עם העובדות; חטאנו כאשר התמכרנו להנחות יסוד, שהפכו לאמונה כמעט עיוורת; חטאנו כאשר השלכנו את החיילים אל תוך התופת, בלי מודיעין, בלי מפות, בלי כלים. אלה חטאים חמורים, הרי-גורל, שכמעט והמיטו עלינו חרבן נוסף; ואלה חטאים שבמידה רבה, הביאו לתוצאותיה האיומות של המלחמה ולקורבן בלתי נתפס. אלה חטאים, שאנו דשים בהם והופכים בהם, מדי שנה בשנה, ועדיין ממאנים אנו לסלוח לעצמנו".
עוד בנושא:
כך הפסיד אגף המודיעין במלחמת יום הכיפורים
קציני צהל באגרנט: "ידעו שרשת הקשר לא בטוחה"
"בזכות פיסת מידע": כך היה מוכן חיל הים למלחמת יום כיפור
הנשיא דיבר גם על סימני האזהרה שקדמו למלחמה והלקחים מוועדת אגרנט, שחקרה את תפקוד המלחמה. "יקירי הלוחמים, אזרחי ישראל, אינני מחפש אשמים, אבל אני מנסה להפיק לקחים. מלחמת יום הכיפורים אירעה בין היתר מאחר שכלבי השמירה השונים של הדמוקרטיה היו שבעים מדי, ולא נבחו בלילות. ועדת אגרנט חקרה לא רק את הרשות המבצעת; היא חקרה, בין היתר, גם את תפקודה של הוועדה המפקחת וועדת החוץ והביטחון. שאלותיה כלפי הוועדה המפקחת, היו חודרות ונוקבות: האם שאלתם? האם התעניינתם? האם ירדתם לפרטי הפרטים של התקציב המוצע לפניכם ולמשמעויותיו? המנהיגות הישראלית חייבת להיות חשופה כל הזמן לשאלות נוקבות. לא חייבים להמתין לזמן מלחמה או מבצע - התבונה היא בחקירה המתמדת, בעצמאות של הגורמים המפקחים, התקשורת, ובערנות הציבור כולו", אמר.
ריבלין הוסיף כי תוצאות המלחמה לא היו שליליות בלבד, וכי לעם ישראל אסור לאבד תקווה. "שלוש שנים אחרי שוך הקרבות הארורים, בנובמבר 77', כבר חיבקו הישראלים בחיבה את מי שעמד בראש הגיסות המצריים, ואשר המיט עליהם את הטראומה הקשה בתולדות המדינה. שלוש שנים אחרי, למרבה האבסורד, לכאורה, כבר היו הישראלים נכונים לשלם תמורת שלום, ממש באותם שטחים אסטרטגיים עצומים שהפרידו בין האויב ובין תל אביב. לא האשליה היא שהניעה אותנו אז לעשות זאת, אלא אופטימיזם מפכח ומציאותי. חושינו אמרו לנו אז כי ניצב לפנינו פרטנר של אמת, כזה שאינו מציב תנאים מוקדמים מכשילים, שמדבר אלינו בגובה העיניים", אמר בספק התייחסות אקטואלית.
שר הביטחון יעלון נשא דברים לזכר הנופלים. "41 שנים חלפו ועדיין מהדהד בזיכרונו של כל אחד האזעקה ששינתה את ההיסטוריה של ישראל וחייהם של רבים כל כך. לוחמים בסדיר ובמילואים עוטים על עצמם את מדי צה"ל, אינם יודעים עדיין שזהו הקרב האחרון שלהם. לוחמים ומפקדים שהצליחו בגופם ובנפשם להגן על ישראל, מעבירים את הלפיד מדור תש"ח, מלוחמי מבצע קדש, מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה. הם מוכיחים, כמו שראינו במבצע 'צוק איתן', שאיננו פוחת והולך הדור - הדור הולך ומשתבח. וכמו קודמיו, הדור הזה הבין את גודל המשימה המונחת על כתפיו", אמר.
לדברי יעלון, החרדה הקיומית של אזרחי ישראל מלווה אותנו מאז המלחמה ההיא ועד היום. "מלחמת יום הכיפורים היא נקודת שבר עבור רבים מאתנו, אזרחי ישראל, ובעיקר עבור דור שלם ששם את מבטחו בהנהגת המדינה ונותר עם צלקות עמוקות ושאלות קשות. זה היה פעמון אזהרה. התחושה של כל אחד מאתנו עת גילה בשמות הנופלים חברים שאינם עוד עדיין צרובה בכולנו. החשש מפני חורבן והחרדה מהאפשרות שכוחות סורים ומצרים ישעטו לעבר ערינו. ראוי שנזכור את מלחמת יום הכיפורים יום-יום, שעה-שעה. כל אחד מאתנו עלול לטעות בראיית המציאות, ולכן עלינו להימנע מיוהרה ועריצות מחשבתית, ולאפשר שיח פורה ולהטיל ספקות".
בתוך כך, הותרו היום לפרסום עדויות נוספות מתוך דוח ועדת אגרנט, ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה ב-21 בנובמבר 1973 לחקר נסיבות פרוץ המלחמה. בין היתר נחשפו עדויותיהם של אלוף פיקוד הדרום בזמן המלחמה, אלוף שמואל (גורודיש) גונן, ראש מחלקת המודיעין של חיל הים, אלוף-משנה אברהם לונץ ומפקד יחידת 848 באגף המודיעין (כיום 8200) ואלוף-משנה יואל פורת.