למרות הכישלון: המאבק לעצמאות סקוטלנד יחודש בקרוב?

תומכי העצמאות בסקוטלנד אמנם הפסידו הבוקר (שישי) במשאל העם על ההיפרדות מבריטניה, אך מדובר בכישלון חלקי בלבד. בכל זאת, מדובר במפלגה שבתוך ארבעה עשורים הפכה ממפלגת שוליים זניחה למפלגה המחזיקה ברוב מוחלט של חברי הפרלמנט הסקוטי ושהקימה ב-2011 ממשלה באדינבורו, על טהרת אנשיה.

קרע בממלכה המאוחדת - סיקור מיוחד בוואלה! חדשות:
סקוטלנד לא תיפרד מבריטניה: ניצחון למתנגדים לעצמאות
קמרון לסקוטים: "אם תעזבו את בריטניה, זה יהיה לנצח"
כיצד הייתה נראית סקוטלנד ביום שאחרי העצמאות מבריטניה?

עוד יילמד כיצד תנועה לאומית סקוטית הצליחה להביא, באמצעות הכרעה בסדרת משאלי עם החל ב-1979 (בנוגע לאפשרות כינונו של פרלמנט סקוטי שיזכה לסמכויות בנושאי פנים - משאל עם שבו הפסידה התנועה), בהמשך ב-1997 (משאל עם באותו עניין - שבה זכתה התנועה) ולבסוף ב-2014, להישג מרשים בקלפיות (כ-45% תמכו בעצמאות). וזאת, בתקופה שנראית ממבט ראשון כה בלתי נוחה ואנכרוניסטית בכל הקשור לביטוי מאוויים לאומיים אזוריים ושאיפות ודרישות לעצמאות לאומית, בעולם רווי במדינות לאום המנסות להגיע יותר לתהליכי אינטגרציה ביניהן.

ההכרעה במשאל העם ראוי שתיבחן גם על פי הניסיונות שייעשו בעתיד הקרוב על ידי תנועות לאומיות אזוריות נוספות, במיוחד באירופה, לחקות את דרך פעולת המפלגה הסקוטית הלאומית בדרכה להשגת יעדיה. מפלגה ששילבה, בהצלחה יחסית, את הפן הלאומני עם ייצוג השסע המעמדי והשסע בין מרכז לפריפריה.

לא מן הנמנע שתנועות לאומיות פעילות וכאלה שרדומות למחצה, כמו הקטלונים והבסקים בספרד, הפלמים בבלגיה, הקורסיקאים בצרפת והוולשים בממלכה המאוחדת, ישאבו עידוד חלקי מתוצאות משאל העם הסקוטי. אותן תנועות אזוריות שחלקן בעלות מסורת היסטורית ארוכת שנים עשויות לדרוש, כפי שעשו הסקוטים, עצמאות ממדינות האם הנוכחיות שלהן.

עם זאת, נראה שהאיחוד האירופי עדיין איננו ערוך לתהליכים המתרחשים עתה במסגרתו. סיסמת האיחוד, "האינטגרציה העל-לאומית יוצרת עוצמה", מתבררת כעומדת בסתירה למה שמתרחש עתה בכמה ממדינותיו. מה עשוי להיות גורלן של תנועות לאומיות אזוריות שיהפכו למדינות לאום ויבקשו להצטרף לאיחוד האירופי? האם הן תתקבלנה על ידי מדינות האיחוד? אין תקדימים עד כה בעניין זה ונראה שגם בעתיד הקרוב האיחוד האירופי לא יצטרך לבחון קבלת מדינה, שהתפצלה ממדינה חברה באיחוד, לשורותיו.

בריטניה חששה בצדק מהאפשרות שהסקוטים יזכו במאבקם. היא עשויה הייתה לאבד שליש משטחה וקרוב לשמינית מאוכלוסייתה. היא גם הייתה עשויה לאבד את מקורות הנפט המרשימים בים הצפוני ואת נמלי הצוללות הגרעיניות שלה במפרצי סקוטלנד. וזו רשימה חלקית בלבד.

אך גם בקרב התומכים מבין הסקוטים בעצמאות לאזורם שררה אי ודאות רבה, כלכלית בעיקר: האם תשמור סקוטלנד העצמאית על המטבע של הממלכה המאוחדת? האם מפעלים בריטיים ובנקים לא יעדיפו להתרחק משטחה של מדינה עצמאית חדשה? האם יאפשרו לצרף את הישות החדשה כחברה מלאה באיחוד האירופי?

הממלכה המאוחדת תצטרך לעמוד בהתחייבות שנתנה לאומה הסקוטית במהלך מסע משאל העם, בכל הקשור לחיזוק האוטונומיה בתחומים רבים נוספים. מנגד, הסקוטים - תומכי העצמאות והמתנגדים לה - יצטרכו לחזור ולשתף פעולה בקידום אזורם. מוקדם עדיין לקבוע אם הכישלון החלקי של חסידי העצמאות יביא לסיום המאבק או לחידושו בעתיד הקרוב.

ד"ר אנדרי עשת הוא מומחה לפוליטיקה של מערב אירופה בבית הספר למדע המדינה באוניברסיטת חיפה.