פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      העתיד של בריטניה עובר בכיס של הסקוטים

      8% מאזרחי הממלכה המאוחדת יכריעו השבוע אם להפוך לעצמאים, אך גם לסכן את המטבע ואת מקומות העבודה. אם יצביעו "כן", יהיו לכך השלכות על מקומות אחרים בעולם – גם עלינו. סקוטלנד בוחרת

      מפגין בעד עצמאות סקוטלנד עם דגל סקוטלנד מחוץ למטה ה-BBC בגלזגו. 14 בספטמבר 2014 (רויטרס)
      רק עוד אבן דרך בהיסטוריה. מפגין מניף את דגל סקוטלנד מחוץ למטה ה-BBC בגלזגו (צילום: רויטרס)

      שמה המלא של המדינה שגורלה עומד למבחן השבוע הוא "הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד". השם הנוכחי אומץ ב-1927, עם מתן העצמאות לאירלנד החופשית. את השם "הממלכה המאוחדת" – רבים משתמשים בקיצור UK – קיבלה המדינה בשנת 1707, עם הסכם האיחוד שצירף את סקוטלנד לממלכה.

      קרע בממלכה המאוחדת - עוד כותרות:
      המלכה אליזבת ביקשה מהסקוטים: "חשבו על עתידכם"
      ארבעה ימים למשאל העם: יתרון קל למתנגדים
      ראש הממשלה קמרון: אל תיפרדו בגלל "השמרנים המזורגגים"
      המרד הסקוטי: נפט ונשק גרעיני עומדים להצבעה

      כל אוהד כדורגל צעיר יודע שמדובר אמנם במדינה אחת, אך זו מורכבת מארבע "ארצות" נפרדות: אנגליה, ווילס, צפון אירלנד וסקוטלנד. לכל אחת נבחרת כדורגל משלה ודגל משלה. ברור לכל שאנגליה, על 53 מיליון אזרחיה, היא בעלת המעמד הדומיננטי. הסקוטים מונים יותר מחמישה מיליון, הוולשים שלושה מיליון והצפון אירים – פחות משני מיליון.

      הדגל הבריטי, דגל האיחוד ("Union Jack"), הונהג ב-1606 על ידי ג'יימס הראשון, והוא משלב את דגלי אנגליה וסקוטלנד, מונחים זה על גבי זה. ג'יימס הראשון הוא גם ג'יימס השישי, בכינויו הסקוטי. הוא הומלך על אנגליה לאחר ששימש כבר כמונרך של סקוטלנד מאז מלאו לו 13 חודשים. המלכתו על אנגליה באה לאחר שמלכת אנגליה אליזבת הראשונה הלכה לעולמה ללא יורשים. תחתיו המשיכו אנגליה וסקוטלנד להיחשב מדינות עצמאיות שיש להן מלך משותף. כל תלמיד בריטי וכל חובב סרטים מן המניין יודע כי אמו של ג'יימס, מרי מלכת הסקוטים, הוצאה להורג על ידי בת דודתה אליזבת בעוון קשר נגד המלוכה לאחר שהוחזקה במעצר יותר מ-18 שנה.

      הממלכה המאוחדת, ששלטה פעם בחלקים נרחבים מהעולם, איננה ולא הייתה מעולם ממלכה מאוחדת לכל עניין ודבר. משאל העם ביום חמישי אינו אלא עוד אבן דרך בהיסטוריה משונה ומרתקת.

      סומכים על החסכנות של הסקוטים

      באוקטובר 2012 חתמו ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון ו"ראש השרים" הסקוטי אלכס סלמונד על הסכם אדינבורו בדבר עריכת משאל העם. על פי סקרי דעת הקהל נראה היה אז שאין כל סיכוי להיפרדות של סקוטלנד מהממלכה. סלמונד התעקש בהסכם על הורדת גיל ההצבעה ל-16 על סמך האמונה המבוססת שיש תמיכה מסיבית לעצמאות בקרב בני הנוער. בינתיים הלך הפער בין תומכי ההתנתקות ומתנגדיה והצטמצם.

      ראש ממשלת סקוטלנד אלכס סלמונד בעצרת בעד היפרדות מבריטניה. אדינבורו, 14 בספטמבר 2014 (רויטרס)
      הפער הצטצמם לטובתו. אלכס סלמונד עם צעירים באדינבורו (צילום: רויטרס)

      בחלק מהסקרים בשבועות האחרונים זכו תומכי העצמאות לרוב קטן. יש הטוענים כי המפנה חל לאחר העימותים הטלוויזיוניים בין סלמונד לראש הקמפיין של המתנגדים לעצמאות, אליסטר דארלינג. דארלינג הצטייר בעימות השני כאדם מתנשא המתחמק משאלות קשות. הוא שירת בממשלת הלייבור של גורדון בראון כשר האוצר, וכיום הוא נציג דרום-מערב אדינבורו בפרלמנט בלונדון. מנהיגי שלוש המפלגות הגדולות בבריטניה – ראש הממשלה מהשמרנים קמרון, סגנו הליברל-דמוקרט ניק קלג, ומנהיג האופוזיציה מטעם הלייבור אד מיליבנד – תיאמו ביקורי חירום בסקוטלנד בתקווה לעצור את הסחף.

      סקוטלנד היא מעוז ידוע של מפלגת הלייבור. בבחירות הכלליות האחרונות זכתה המפלגה ב-41 מושבים סקוטיים לעומת אחד בלבד של השמרנים, 12 לליברל-דמוקרטים ושבעה למפלגה הלאומית הסקוטית של סלמונד. החשש מכישלון הזניק לראש מטה המתנגדים את ראש ממשלת הלייבור לשעבר גורדון בראון. בראון הוא יליד סקוטלנד, בן לכומר בכנסייה הסקוטית, ואינו נחשב לאדם יהיר כדארלינג. האחרון עדיין משובץ במאבק והצהרתו האחרונה בדבר "ניצחון מובטח למתנגדים" עלולה להתגלות כחרב פיפיות.

      דיוויד קמרון בסקוטלנד 10 בספטמבר 2014 (רויטרס)
      תיאם ביקורי חירום. דיוויד קמרון בסקוטלנד (צילום: רויטרס)

      שני המחנות, המאמינים כנראה בחסכנותם הידועה של הסקוטים, מיקדו את התעמולה בשאלות כלכליות בכלל ובהשפעה על כיסו של האזרח הסקוטי בפרט. הסקרים מראים שיש רוב לסקוטים החוששים לגורלם הכלכלי האישי כתוצאה מההיפרדות. זאת על אף שקמפיין מחנה "כן סקוטלנד" הדגיש את עושרה הצפוי של סקוטלנד העצמאית. שדות הנפט והגז בים הצפוני "נגזלו על ידי לונדון" ולא ברור מה יהיה עתידם בהסכם עתידי בין הממלכה הלא-מאוחדת לבין סקוטלנד העצמאית.

      מחנה "עדיף יחדיו" גייס מנהלי חברות ענק שהודיעו ב"יום רביעי השחור" – שמונה ימים לפני יום המשאל – כי יחדלו מפעילותן בסקוטלנד באופן שיעלה לסקוטים בעשרות אלפי מקומות עבודה. הסקוטים מעוניינים להמשיך ולהשתמש בלירה שטרלינג, אך נגיד הבנק המרכזי הודיע תשעה ימים לפני המשאל שהדבר לא יתאפשר אם סקוטלנד תהפוך עצמאית.

      דגל בריטניה על רקע כתובת תמיכה בעצמאות סקוטלנד. צפון אירלנד, ספטמבר 2014 (AP)
      גם הכדורגל קשור. כתובת בעד ההיפרדות בצפון אירלנד (צילום: אי-פי)

      השיקולים של המצביעים אינם תלויים רק בכלכלה. אפילו בגלזגו, העיר הגדולה בסקוטלנד, תומכים רוב אוהדי קבוצת הכדורגל סלטיק בעצמאות, בעוד מרבית אוהדי היריבה העירונית ריינג'רס מתנגדים לכך. האם אפשר לנחש את תוצאות המשאל על פי הצלחת הקבוצות בעבר? ספק.

      הריינג'רס זכו באליפות הסקוטית 54 פעמים לעומת 45 של הסלטיק. אך האחרונים זכו בשלוש האליפויות האחרונות. יש הקושרים את נטיית האוהדים לשמות הקבוצות: קלטים שלטו בסקוטלנד לפני הפלישה האנגלו-סכסונית לאיים במאה החמישית. בקרב אוהדי סלטיק גם קתולים רבים. רוב הקתולים תומכים בעצמאות מסיבות היסטוריות הקשורות לא רק בהוצאתה להורג של מרי הקתולית ב-1587.

      מאות אלפי קטלונים צעדו בעד עצמאות מספרד ב"יום קטלוניה". ברצלונה, 11 בספטמבר 2014 (רויטרס)
      העולם כולו נדרך. הפגנה בברצלונה בעד עצמאות מספרד, בחמישי (צילום: רויטרס)

      העולם כולו נדרך עתה לקראת המשאל, שלתוצאותיו השלכות על מימוש עיקרון ההגדרה העצמית בקורסיקה (צרפת), באוקראינה, בקטלוניה ובחבל הבאסקים (ספרד) וברצועת עזה. מדובר באירוע שתהיה לו כנראה השפעה רבה על גורל האיחוד האירופי, על גורל המעצמות ועל המאזן הבינלאומי כולו.

      פרופ' אברהם דיסקין הוא חוקר מדע המדינה במרכז האקדמי שערי משפט, ובפורום קהלת למדיניות והאוניברסיטה העברית