שבועיים אחרי שהחלה הפסקת האש, שבילי קיבוץ נחל עוז, שספג כמה מהפגיעות הקשות ביותר במהלך "צוק איתן", החלו הבוקר (חמישי) להתמלא בחבריו שחזרו הביתה. "השקט הזה, הירוק בעיניים, זאת הסיבה שאנחנו לא רוצים לעזוב כאן. זה הבית שלנו". מספרת חברת הקיבוץ יעל לחיאני כשהיא מוציאה את המזוודות מהאוטו ונכנסת הביתה בפעם הראשונה. "אני לא מתכוונת לחזור לנחל עוז, זה די ברור למה. הפצמ"ר פגע בבית שלי ונפצעתי. אני לא מוכנה לסכן את הילדים שלי. הם אמנם מאוד אוהבים את הבית הזה, אבל זה כבר היה יותר מדי", הסבירה ילנה יקימובסקי שעברה עם משפחתה לאשקלון. מתוך שלושים וחמש משפחות עם ילדים, שבע משפחות כבר הודיעו על עזיבתן.
עוד בוואלה! חדשות:
הורי דניאל למזכל האום: מדוע אתה שותק מול חמאס?
לחשודה בדריסת ניקול קשרים עם העולם התחתון
תיעוד: נערים מעלימים ראיות לאחר תג מחיר
חשד לחיסול בשרון: בן 62 נורה למוות ליד נתניה
השוטרים הופתעו: החביא סם אונס בבקבוק שמפו בביתו
מאז מותו של דניאל טרגרמן בן הארבע וחצי מפגיעת פצצת מרגמה שהתפוצץ מחוץ לביתו, שהתה משפחתה של לחיאני בקיבוץ אורים. כמעט מדי ערב, הם ישבו יחד והתלבטו אם הגיע הזמן לחזור הביתה. הוותיקים, אלה שנשארו בקיבוץ בכל ימי המלחמה, ניסו לשכנע אותם "שמעכשיו זה יהיה אחרת", אבל הפצמ"ר הקטלני עשה את שלו. "אני מסתכלת על רשימת הילדים בגן של דניאל, וחמישה מהם לא יחזרו. זה קשה", אמרה עדי שגיא, הגננת של דניאל שחזרה הבוקר בפעם הראשונה לגן כדי להכינו לחזרתם של הילדים ביום ראשון הקרוב.
החלטה לעזוב מתקבלת על ידי חברי הקיבוץ שנשארים ברגשות מעורבים של עצב, מחד, והבנה, מנגד וגם אלו שהחליטו לחזור, לא חוזרים בלב שלם. "ברור לי ששוב נצטרך לעזוב, השאלה רק מתי. אני לא מרגישה שהושג פה משהו ארוך טווח. הושגה הפסקת אש. הפסקת אש זה הדבר הכי חסר חזון ותכנית שיש. לא רואה שזה משהו שיבטיח שקט לאורך שנים", הוסיפה לחיאני. לטענת המשפחות, החשש לא חלף והילדים עדיין ישנים בממ"ד. אבל למרות זאת, הם מבקשים להדגיש, האהבה לבית חזקה מהפחד. כמה משפחות חדשות אף החליטו שדווקא עכשיו הן רוצות לעבור לגור כאן. שתיים מהן עברו לקיבוץ במהלך הלחימה, ושתיים נוספות יעברו בימים הקרובים.
לפניות לכתב יניר יגנה: Yanirya1234@walla.com