מבחינת חמאס זה היה אמור להיות פיגוע הראווה הראשון במהלך מבצע "צוק איתן", זה שיהרוג עשרות חיילים וככל הנראה גם אזרחים. מחבלי חמאס התאמנו במשך שנים עבור האירוע הזה. הם עברו קורסים מיוחדים של צלילות ולוחמה בשטח חוף. אולם עירנותה של בקרית שליטה ימית נעה טייטל והפגנת האומץ של הלוחמים שסיכנו את חייהם, הביאו לחיסול חמשת המחבלים שחדרו לחוף קיבוץ זיקים בשעת ערב מאוחרת של 8 ביולי, יומו הראשון של המבצע.
מלחמה בדרום - סיקור מיוחד:
תרומת סבונים לצה"ל מעוררת קריאות חרם נגד "גרנייה"
המו"מ נמשך תחת אש: מצרים לוחצת על חמאס
דיסקין נגד גנץ: "הזמנו את חמאס להביך אותנו"
מנכ"ל מכללת ספיר נפצע מרקטה: "אין לנו ספק שיתגבר"
בשעה 18:00 בערב ישבה טייטל מול מסך הבקרה. למרות העייפות והעבודה המתישה בימים שלפני החדירה, היא הצליחה לזהות ארבע דמוית חשודות נעות סמוך מאוד לחוף הים. לאחר שניות ספורות היא הבינה שארבעת הדמויות הם מחבלים שסוחבים על גופם נשק רב. תוך עשר שניות הגיע המידע הזה למג"ד דני אוקן, מפקד כוח גבעתי שהוצב במקום, לסרן אורי, מפקד ה"כריש", הסיירת המיוחדת של חיל הים ואל סגן מפקד פלוגה של ציוד לוחמה הנדסי באוגדת עזה, סרן סלמאן חיחי.
עם הגעת המידע לגורמים החליט מפקדה של טייטל, רב סרן גל מור, להוציא את חייליו לעמדה שבבסיס ולפתוח באש לעבר המחבלים. באותו זמן הגיעו למקום כוחות הים המיוחדים של סיירת "כריש" שפתחו גם הם באש כדי למנוע את התקרבות המחבלים אל המוצב. מזרחה משם, בדיונות הטובעניות של זיקים, התמקם אוקן יחד עם חייליו שפתחו גם הם באש לעבר המחבלים. עם הגעת כוחותיו של אוקן נצרו לוחמי סיירת "כריש" את האש באופן מידי כדי לא לירות בשוגג על חיילי גבעתי.
חילופי האש נמשכו דקות ארוכות. המחבלים לא מיהרו לחזור לכיוון ממנו באו והמשיכו לירות לעבר המוצב הצה"לי, לעבר ספינת חיל הים וגם לעבר כוח גבעתי שהתמקם מאות מטרים משם כשברשותם רימונים ונשק קל. אך אלו לא הרתיעו את אוקן שניסה לחתור למגע במטרה לחסלם. יחד עם הכוח של אוקן הגיע למקום גם סרן חיחי, שהזעיק לטובת הלחימה דחפור D9 ויצא לקרב צמוד מול המחבלים. הפחד לא היה אופציה כשנסע לעברם בעודם יורים אש כבדה על כלי הרכב ממרחק חמישה מטרים בלבד. גם הרימונים שנזרקו לעברו לא הרתיעו אותו.
לאחר שעבר שני מטרים נוספים הוא הוציא מחצית מגופו מהדחפור וחיסל ממרחק של שלושה מטרים בלבד את אחד המחבלים. מחבל נוסף זרק לעברו רימון, אך הוא לא ויתר - סגר את דלת הדחפור והמשיך במרדף. כוחותיו המשיכו ללוות אותו באש כבדה והתקרבו אף הם למקום במצוד אחר מחבל נוסף שנס מהזירה. חיחי פתח את הדלת בשנית ובלי יראה ירה בו מטווח אפס.
אף על פי שהבינו שפיגוע הראווה שתכננו לא ייצא לפועל, שני המחבלים הנוספים שנותרו בחיים המשיכו בירי כבד לעבר הכוחות בזמן שהם מבצעים נסיגה איטית לעבר הים. אך לסרן אורי לא הייתה כוונה לתת להם לחמוק מידיו. למרות הירי על הספינה בה הוא ולוחמיו שהו, הוא הצליח לזהות אותם וכך לבצע לעברם ירי מדויק.
מהרגע שהבקרית טייטל זיהתה את התנועה החשודה ועד הירי בשני המחבלים הנותרים, עברה חצי שעה בלבד. אבל מבחינת אוקן האירוע לא הסתיים עד שלא נעשתה סריקה יסודית של השטח. רגע לפני שינשמו כולם לרווחה, הוא הורה לכוחות לסרוק את האזור. במשך שעות ותחת עלטה גמורה בדקו החיילים קילומטרים רבים של דיונות על מנת לוודא שאין באזור מחבלים נוספים. עד שלא ידע בוודאות שהשטח נקי, סירב אוקן לתת את הפקודה שתאפשר לתושבי הקיבוץ לצאת מבתיהם. רק לאחר שלוש שעות מתחילת האירוע, בסביבות השעה 21:00, ניתנה הפקודה. אפשר לחזור לשגרה.
"בזמן האירוע אתה לא חושב על כלום"
חודש לאחר המקרה חגג חיחי, שנחשב לגיבור בקרב החיילים במקום, את יום הולדתו. "בזמן האירוע אתה לא חושב על כלום, רק לאחר מכן עולות המחשבות. אני פשוט גאה שהצלחנו למנוע פגיעה קשה בחיילים", אמר בענווה. סרן אורי, עמיתו למורשת הקרב הבלתי מתוכננת, נמצא כבר 40 יום ובתזמון בעייתי במיוחד על ספינת ה"כריש": בעוד כחודש תתקיים חתונתו אותה נאלצת בינתיים לארגן ארוסתו בלעדיו. במקום לדלג בין בחירת אולם לבחירת צלם, הוא נאלץ לקבל החלטות מכריעות בדיונות הפסטורליות של קיבוץ זיקים, שהפכו לשדה קטל באחד מערבי חודש יולי.
לפניות לכתב יניר יגנה: Yanirya1234@walla.co.il