מלחמה בדרום

סיור בזיקים לאחר ניסיון החדירה: "זה מטלטל"

יומיים לאחר חיסול 5 המחבלים בחוף הים, ביישוב המורגל בירי רקטות עדיין מתאוששים. חלק מהתושבים מסתגרים ליד הממ"ד, אחרים נסעו להתאוורר במרכז. "נקווה שיהיה לזה סוף בקרוב"

שבתי בנדט
כוחות משטרה באזור זיקים לאחר ניסיון החדירה, שלשום (צילום: מערכת וואלה! NEWS, דוברות המשטרה)

רבים מתושבי קיבוץ זיקים רגילים לשגרת חיים מתוחה זה שנים, אבל שני אירועים שהתרחשו ביומיים האחרונים הצליחו להוציא את תושבי היישוב משלוותם: האחד, אירוע אמת שבו חוסלו חמישה מחבלים, והשני - זיהוי מוטעה של חדירה ליישוב, שהלחיץ את תושביו רק כמה שעות לאחר מכן. הבוקר, לבד מהרחובות שכמעט ריקים מאדם, התקרית נראית תלושה מהנוף השלו.

הדרך לקיבוץ עמוסת צמחיה וחול ים. העשן היחיד באזור הוא של תחנות הכוח הסמוכות. בחוף זיקים, שם בוצע ניסיון החדירה שלשום, אין נפש חיה. שלטי ה"ברוכים הבאים", והאזהרות מהשלכת פסולת נותרו יתומים. על רקע שריקת הרוח והגלים המרגיעה, נשמעת אזעקת "צבע אדום" ואחריה יירוט של מערכת "כיפת ברזל".

בקיבוץ עצמו חיים בדו קיום ממ"דים לצד בתים קטנים עם גג רעפים. מרחבים מוגנים פזורים ברחבי העיר למודת הסכנה. אפילו לצד בריכת השחייה יש מקלט - הכל כדי שהתושבים יוכלו לשמור כמה שיותר על שגרת יומם, גם בימים של שבהם כמות הרקטות שחולפות מעל לראשיהם רק הולכת וגדלה.

מבצע "צוק איתן": סיקור נרחב בוואלה! חדשות
מטח כבד לדרום: פגיעות ישירות באשדוד ובבאר שבע
מבצע ”צוק איתן”, היום השלישי: עדכונים שוטפים
רקטה נפלה ברפת: 11 פרות נהרגו

טוב לדעת (מקודם)

מדרסים בהתאמה אישית בחצי שעה - ואתם יוצאים לחיים חדשים

לכתבה המלאה
"אם יש משהו שמפחיד אותי זו חדירה של מחבלים" (צילום: דובר צה"ל)

באזור התעשייה של הקיבוץ נראית תנועה דלה. נראה שלמרות כמות האזעקות המעטה יחסית הבוקר, התושבים ממעטים בשיטוט מחוץ לבית, ומעדיפים להיות סמוכים למרחב המוגן.

אך יש גם תושבים שמפגינים אופטימיות. "הכל כרגיל. אני משקה את הגינה ושומרת על הבית. כשיש אזעקה אני נכנסת לממ"ד ואחרי זה חוזרת", אמרה היום אתי גורן, חברת קיבוץ זה 50 שנה, בחיוך. גורן, בת 67, עובדת באשקלון, אך לאחר שני האירועים האחרונים החליטה לקחת כמה ימי חופש. גם עליה האירועים השפיעו. "אם יש משהו שמפחיד אותי זה חדירה של מחבלים", היא אומרת. "לא רקטות ולא קאסמים, הרי הכל ממוגן פה. אבל חדירה לתוך הקיבוץ זה משהו מטלטל".

גורן סיפרה על הרגע שבו שמעה על התקרית. "אני יושבת וקוראת בגינה, וברקע אני שומעת פתאום שמזכירים שוב ושוב את זיקים. נכנסתי לבית ואני רואה את הכיתוב: 'חדירה לזיקים'. לא הבנתי מה קורה, ואחרי זמן ביקשו מכולנו להיסגר בבתים ולהגיף תריסים. בסביבות השעה חצות הודיעו לנו שאפשר לחזור לשגרה, אחרי שהרגו את המחבלים וסיימו את הסריקות באזור". גם אמש קיבלה גורן וחברי הקיבוץ האחרים הודעה על חשש לחדירה. בסופו של דבר התברר שמדובר בזיהוי לא נכון והתושבים קיבלו הודעת הרגעה.

(צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

לגורן שמונה נכדים ושלושה ילדים. אחד מהם גר בסמוך אליה, בקיבוץ זיקים, והשניים האחרים גרים בכפר עזה ובנתיב העשרה. לדבריה, היא דואגת בראש ובראשונה להם, ורק אחר כך לעצמה.

"אחד הנכדים שלי לא מוכן לעזוב את החדר הממוגן", סיפרה, "הוא אמר לי: 'למה לצאת, יותר בטוח בפנים'. ניסיתי לשכנע אותו כשהוא היה אצלי לעזור לי בגינה, ולבסוף הוא התרצה. אני לא רוצה לחשוב על איזו טראומה המצב הזה עושה לו ולשאר הנכדים. הוא בן ארבע בסך הכל, ולחשוב שכל חייו הוא מוקף בממ"דים, אזעקות ובומים של פיצוצים זה לא פשוט. אלה לא חיים נורמאליים". לאחר מכן הוסיפה: "למרות זאת אני פה וכאן אני נשארת, בטח כל זמן שילדי ונכדי נשארים לגור באזור".

"חוץ מפתרון מדיני שום דבר לא יעזור"

למרות הדאגות למשפחתה, גורן מציינת שהיא מאוד מקווה שצה"ל לא ייכנס לרצועת עזה, ודואגת לחיילים. "אני מאוד מפחדת מכניסה לרצועה. הבן שלי נפצע והפך לנכה בנצרים ואני יודעת מה המחיר שיכולים לשלם על מבצע קרקעי שכזה. אני מאוד אוהבת וסומכת על צה"ל, אך מקווה מאוד שהסבב הזה יסתיים בלי כניסה של חיילים לאזור הזה".

לדבריה, כחצי מהמשפחות בקיבוץ נסעו "להתאוורר" לכמה ימים, אך למרות זאת היא מגדירה את האווירה כרגועה. "אנשים עם ילדים נסעו וזה טוב מאוד. הילדים לא צריכים לחוות את זה. גם אני מתכננת לנסוע למספר ימים בסוף השבוע למרכז. כשיש שני מקרים יום אחרי יום זה כבר מפחיד. הקיבוץ מקסים, עוטף וחברתי אבל לפעמים צריך להתאוורר במצב ביטחוני שכזה", היא מציינת.

את מאמינה שיהיה לזה סוף?

"חוץ מפתרון מדיני שום דבר לא יעזור. כל כמה זמן יש סבב חדש והם רק הולכים ומשתפרים. אין פתרון אחר שישים סוף לסיפור הזה", היא קובעת. לדבריה, הקיבוץ פועל בימים האחרונים כרגיל וישנם ניסיונות לשמור על שגרה. "אפילו ערבי התרבות מתנהלים כרגיל. באחד הערבים היה לנו אירוע שבמהלכו נשמעה אזעקה. כולם בלי פאניקה נכנסו למרחב המוגן, ודקה אחרי ה'בום' כבר כולם היו חזרה ברחבה. זה לא קל אבל אלה החיים שלנו ואנשים מתנהלים כמו שצריך", אמרה, "נקווה רק שיהיה לזה סוף בקרוב ונוכל לחיות בצורה טובה יותר".

לפניות לכתב שבתי בנדט: sben72@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully