יותר מ-24 שעות מאז היעלמותם של שלושת הנערים מאזור גוש עציון, עדיין קשה לומר מי הגורם שעמד מאחורי החטיפה. החשד המידי נופל על חמאס כמובן. עשרות פעמים ניסו אנשיו לחטוף ישראלים בשנים האחרונות וכל הניסיונות סוכלו, או על ידי השב"כ הישראלי או המודיעין הפלסטיני.
חמאס מבקש לייצר תמיכה בקרב הציבור הפלסטיני, שאוהד את נושא החטיפות, בעיקר כשמדובר בחיילים או במתנחלים. בטח ובטח כאשר פעולה מסוג זה נעשית במהלך שביתת הרעב של כ-250 עצירים פלסטינים, שעשרות מהם מאושפזים בבתי החולים בישראל. יחד עם זאת, השלכות של אירוע מסוג זה בעיתוי הנוכחי עלולות לייצר איום מידי על ראשי הארגון ברצועת עזה.
חשש לחטיפת נערים בגדה המערבית - הכותרות האחרונות:
פאזל מרסיסי מודיעין: כך פועל שב"כ לאתר את הנערים
קרובי הנעדרים קיבלו הודעת שקר: הבנים חולצו
ארהב על הנערים הנעדרים: דואגים לשלומם
הנערים נעדרים בשטחים: קיווינו שישן אצל חבר
תמיד ישנה האפשרות שפלג אחר כמו הג'יהאד האסלאמי, או לחלופין, קבוצה סלפית כזו או אחרת, הם שעומדים מאחורי המעשה. אמש לקח הארגון "המדינה האיסלאמית בעיראק וסוריה", אותה קבוצה המזוהה עם אל-קאעדה, שהצליחה לכבוש חלקים גדולים מעיראק בימים האחרונים, לקחה אחריות על החטיפה בכרוז שנשלח לסוכנות הידיעות רויטרס. לפי הכרוז, של של הארגון במזרח חברון אחראית לחטיפת שלושת הנערים.
קשה לומר אם הכרוז אמין או לאו, אך עד לשעה זו, מדובר בהודעה היחידה שקושרת קבוצה כזו או אחרת ישירות לחטיפה. על פי אותו הכרוז, הקבוצה הסלפית מקבלת אחריות על החטיפה וטוענת כי עשתה זאת כנקמה על הריגת שלושה מאנשיה בחודש נובמבר שעבר סמוך לעיירה יאטה שבדרום הר חברון, לא הרחק מהמקום שבו מרכזים כעת וחות צה"ל את מאמצי החיפוש. ההודעה הזו עלולה להיות גם ניסיון להטעות את כוחות הביטחון הישראלים, בדומה אולי לניסיון של חמאס להטעות את השב"כ ב-1994 במהלך חטיפת נחשון וקסמן.
ישראל מנסה להטיל את האחריות על הרשות הפלסטינית
התקרית הזאת מהווה בעיה ליושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן ולפתח. במידה רבה היא סותמת את הגולל על האפשרות של חידוש המשא ומתן עם ישראל, לנוכח הדרישה הבלתי מתפשרת של אבו מאזן לשחרר את שלושים אסירי הפעימה הרביעית. אבו מאזן, שהורה לאנשיו לסייע לצד הישראלי במציאת שלושת הנעדרים, מפסיד בגדול במלחמה על ליבו של הציבור הפלסטיני שרוצה לראות עוד חטיפות, כדי לשחרר אסירים. אך הנשיא הפלסטיני, המתנגד לשימוש באלימות, שומע את הקולות בציבור הפלסטיני לנוכח שביתת הרעב ועדיין מבין כי עליו לסייע לישראלים לאתר את שלושת הנעדרים.
מנגד, הניסיון של ממשלת ישראל להטיל את האחריות למעשה על הרשות הפלסטינית ולקשור את הדבר להקמת הממשלה החדשה - שבה חמאס אינו שותף - נראית כמהלך שקוף מדי. פעמים רבות סיכלו המנגנונים הפלסטיניים חטיפות של ישראלים, מתנחלים וחיילים, ובצד הישראלי מודעים לכך. גם אתמול נשמרו ערוצי התקשורת בין מתאם הפעולות בשטחים ומפקדי מנהלות התיאום והקישור מהצד הישראלי, לבין עמיתיהם הפלסטינים.
בינתיים, הרחוב הפלסטיני מגיב כצפוי. ירי של שמחה במחנות הפליטים, זיקוקים ושאר מיני מזיקים. חמאס מנסה לנצל את המומנטום וקורא לציבור הפלסטיני לצאת להתעמת עם כוחות הביטחון הישראלים בחברון הסורקים את האזור, ובשורה התחתונה - גם עם הרשות.
התעלומה באשר לגורלם של השלושה עומדת בעינה. על אף שהחטיפה בוצעה בגדה המערבית, שם יש לישראל פריסה מודיעינית טובה, אין כמעט קצה חוט שיכול להוביל להבנה של מהלך האירועים המדויק. השלושה נחטפו באזור אלון שבות, מצפון לחברון, והמכונית שנמצאה שרופה, ובשלב זה לא ברור אם היא קשורה אליהם או לא, הוצתה סמוך לעיירה דורא, מדרום מערב לחברון.
האם אכן השלושה היו במכונית הזו והועברו בחיים לאזור דורא? קשה לקבוע. וככל שחולפות השעות ואין פיסת מידע על מיקומם של השלושה, גובר החשש כי החוטפים לא ביקשו לבצע פיגוע מיקוח, אלא לרצוח את הנערים ואולי להיפטר מגופותיהם.
לפניות לכתב אבי יששכרוף: aviissacharoff@walla.com