חטיפתם לכאורה של שלושת תלמידי הישיבה בגדה המערבית התרחשה ככל הנראה שלשום (חמישי) בסביבות השעה 22:00 אך התגלתה, לרוע המזל, רק אתמול בשעות הבוקר. גורמי המודיעין והכוחות בשטח איבדו זמן יקר לאתר את נתיב הבריחה של החוטפים.
עבודת המודיעין דומה לעבודת אומן המרכיב תמונת פסיפס שלמה הבנויה מחלקים רבים, כשברשותו נמצאים רק חלקים מועטים. עם זאת, ההיסטוריה מוכיחה כי שירות הביטחון הכללי, שמוביל את המאמץ המודיעיני לאיתור שלושת הנערים, יכול להוציא מים מסלע גם כשחולף זמן מהמקרה.
חשש לחטיפת נערים בגדה המערבית - הכותרות האחרונות:
"ארגון המזוהה עם אל-קאעדה קיבל אחריות לחטיפת הנערים"
דובר חמאס קרא להתעמת עם חיילים: "להרחיב המאבק"
קרובי הנעדרים קיבלו הודעה כוזבת: "חולצו בהצלחה"
ארה"ב על הנערים הנעדרים: "דואגים לשלומם"
פרשת נחשון וקסמן היא אחת הדוגמאות לכך. המודיעין הישראלי התמקד אז באיתור החייל החטוף ברצועת עזה, מאחר וקלטת הווידאו בה נראה וקסמן כפות הופצה ברצועת עזה. השב"כ לא ויתר והפך כמעט כל אבן בחיפוש אחר מידע מודיעיני, עד שאותר נהג מונית שסייע לחטיפה. חקירתו הניבה מודיעין באיכות גבוהה מאוד.
חוקרי השב"כ הצליחו להביא מידע על המיקום בו הוחזק החייל, תרשים מדויק של המבנה, פרטים על החדר בו וקסמן נמצא ואפילו כמה שומרים יש במבנה. מבצע החילוץ נכשל, וקסמן נהרג. קצין נוסף שהיה בצוות החילוץ נהרג ושבעה חיילים נפצעו. גם היום, במבט לאחור, ניתן לקבוע כי המודיעין שהביא השב"כ היה משובח.
המודיעין הקלאסי מספק את הסחורה
באירוע החטיפה שנחשף אתמול גוברת ההערכה כי מדובר בניסיון חטיפה, שמטרתו הייתה להשאיר את החטופים בחיים כדי להגדיל את היכולת לנהל משא ומתן לשחרור אסירים אך כפי הנראה משהו השתבש. במידה ונותרו הנערים בחיים, עשוי המצב להקל על איתור מידע, מאחר והחטופים מייצרים סימנים או עשויים להוביל לטעויות שיבצעו החוטפים, אחריהם מחפשים אנשי המודיעין. במידה והנערים אינם בחיים, המשימה לאתרם תהיה קשה הרבה יותר.
השב"כ משתמש במודיעין הקלאסי הטוב והישן, שגם בעידן המודרני אי אפשר לוותר עליו. הארגון מפעיל רשת ענפה של סוכנים לארכה ולרוחבה של הגדה המערבית. עיקר המאמץ של סוכנויות המודיעין הוא לחדור לחוליות טרור ולארגונים ממודרים, ולהשתמש ברגישים שבהם ברגע האמת. ארגוני הטרור מודעים למאמצים של גופי המודיעין לגייס סוכנים או להחדירם, ולכן הם נוקטים בפעולות מנע ושיטות מידור קיצוניות. השימוש בסוכנים חייב להיעשות באופן מושכל כדי לא "לשרוף" אותם.
כלי נוסף הוא טכנולוגיה. התפתחות השימוש במכשירי טלפון ניידים, מאפשר לגורמי המודיעין קשר מידי עם מקורות 24 שעות ביממה. פיתוח מודיעין מבוסס אותות מאפשר לאתר מידע מתקשורת קווית נייחת וניידת, החל מקבצי אודיו, וידאו, SMS, הודעת מולטימדיה, ועד הודעות בתקשורת גלויה ומוסתרת, דרך רשת האינטרנט, ובדואר אלקטרוני, ואפילו דרך רשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר.
במקרה של חטיפת הנערים יידרש השב"כ לחפש אחר רסיסי מידע קריטיים ורמזים בעולם הסיגינט על מנת להגיע לחוטפים או לנערים. מדובר במשימה לא פשוטה, ואנשי המודיעין יצטרכו להבין כיצד לבודד מים המידע את המידע החיוני להרכבת הפאזל.
אל מאמצים מודיעיניים אלו מצטרף לחץ משמעותי של מערכת הביטחון והדרג המדיני בישראל על הרשות הפלסטינית ומנגנוני הביטחון לאתר רמזים ומידע אודות החטיפה, כמו גם בדיקת המכונית שאותרה בשטח, בחינת התיעוד במצלמות במסלול הנסיעה, ושימוש באמצעים טכנולוגיים נוספים. אחד האתגרים המשמעותיים הוא השמירה על עמימות סביב הפרטים המודיעיניים שאותרו עד כה, מחשש שיגיעו לידיעת החוטפים או הסייענים. לכן, את הפעילות המודיעינית מלווה לוחמה פסיכולוגית, תחבולה ודיסאינפורמציה כדי להקשות על האויב.
לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla
(עדכון ראשון 23:27)