"נולדתי מחדש" כך אמר הילאל ביסאן, סוהר שב"ס שנורה ונפצע אנושות באירוע ההתבצרות של האסיר סמואל שיינביין בכלא רימונים, עם שחרורו הבוקר (שני) מבית החולים מאיר בכפר סבא, שם אושפז לפני כחודש וחצי. "צפוי לי שיקום ארוך, אני צריך ללמוד ללכת מחדש. אני שמח שיצאתי בחיים", אמר ביסאן.
עוד על אירוע הירי בכלא:
חקירת הירי ב"רימונים": "האסיר הבריח האקדח בעצמו"
אותר בעלי האקדח ששימש את האסיר שיינביין
מדי סוהר, מחסנית ומפתחות לאגף נמצאו בתא
ביסאן הוא הפצוע הקשה ביותר באירוע שהתרחש במתקן הכליאה שבשרון. שני סוהרים ואסיר נפצעו במהלך ניסיון ההשתלטות, שבסופו נורה שיינביין למוות. ביסאן ספג שני קליעים בחזהו. "הוא הגיע לפה במצב מאוד-מאוד קשה, בשוק מאוד עמוק, עם אובדן דם קיצוני ומצב שבהרבה מקרים לא מצליחים לצאת ממנו", סיפר הבוקר ד"ר גיא לין, אחראי מערך הטראומה בבית החולים, ומי שטיפל בביסאן.
הרופאים אכן הופתעו מההחלמה המהירה של ביסאן בן ה-30. "אלה בדיוק הרגעים שבהם אתה מרגיש שמיצית את עצמך כרופא", שיתף לין. "הצלחה בטיפול בפצוע מאוד מסובך, שהיו לו סיכויים לא גדולים להישאר בחיים, והנה אנחנו רואים אותו ככה. אנחנו רואים אותו משתפר מיום ליום, אנחנו מצפים שבסופו של דבר הוא ישלים תהליך שיקום ויחזור לתפקוד מלא. זאת ההרגשה הכי טובה שרופא יכול להרגיש במהלך הקריירה שלו".
"קודם כול להשתקם"
בחודש וחצי האחרונים נאבקו הרופאים במחלקה לטיפול נמרץ על חייו של ביסאן, ולפני כשבועיים הוא נותק בהצלחה ממכונת ההנשמה. לאחר שהתעורר, סיפר שאחיו התאום ג'ילאל, ששירת גם הוא כסוהר ונספה באסון הכרמל, נגלה אליו. "הייתי בתרדמת של חודש. בחודש הזה דיברתי עם אחי, שאמר לי 'תעשה את זה, אתה תקום, אני לא רוצה שתמות'. חודש לא הרגשתי כלום, רק דיברתי אתו. כל יום הוא היה מנער אותי ואומר לי 'קום כבר, מחכים לך'".
"לצערי הרב המשפחה מוכה אסונות", אמר הבוקר ביסאן, נשוי ואב לתינוק, שמסייע לגדל גם את ילדיו של אחיו. "אני מתגעגע הביתה לילדים של אחי, לילד שלי. לחזור למה שאני, למה שהייתי", אמר בהתרגשות. "הבן שלי היה פה, גם הילדים של אחי היו. אני מתגעגע להיות איתם יום-יום, להרים אותם, לשחק איתם, להוריד אותם אל המגרש. הם היו צמודים אליי. לדברים האלה אני מתגעגע".
על האירוע הקשה בכלא סירב לדבר, ואמר רק כי "אף אחד לא ציפה לו. זה לא שגרתי, לא כל יום זה קורה. זה הפתיע את כולם, זה הפתיע אותי. אני לא רוצה להתייחס לאירוע. כרגע האירוע לא מעניין אותי. כשיגיע הזמן אני אתייחס וכולם יידעו מה היה". לדבריו, שב"ס הוא ארגון טוב. "זה ארגון שאני גאה בו, על היחס שנתן למשפחה. אם יש שאלות שצריך לשאול אותן, נשאל אותן בזמן הנכון. כרגע אני לא חושב על שום דבר מלבד להחזיר את הבריאות שלי".
באשר לאפשרות שישוב לשרת בארגון, אמר כי הדבר אפשרי, "אבל לא לביצוע. יכול להיות שאני אהיה באיזה תפקיד שהוא מנהלתי. הגיוס שלי לשב"ס זה להמשיך את דרכו של אחי שנהרג באסון הכרמל. אני רוצה להמשיך את הדרך שלו בשב"ס, אבל צריך קודם כול להשתקם, להחזיר את הבריאות ואחרי זה לקבל החלטות. יש גם משפחה מאחורי שגם צריך לשמוע בקולה, ואחרי זה אשתקם ואחליט מה יהיה. אבל אני חושב שכן, אני אחזור לשב"ס".
לפניות לכתבת מור שמעוני: mor.shimony@walla.com