לאחר ההסכם עם זקן: מה האפשרויות של אולמרט?

שולה זקן זכתה אתמול (חמישי) למעמד של עדת מדינה. זאת, לאחר שחלפו פחות מ-48 שעות מהחלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לפיה היא אינה ראויה למעמד זה. הטוויסט בעלילה יגרור אחריו התפתחויות לא פחות סבוכות, כפי שאפרט כאן.

לאולמרט, ולא פחות מכך ליועץ המשפטי, מצפה תקופה לא קלה. ראש הממשלה לשעבר ופרקליטיו ינסו לטרפד את המהלך. מאידך, היועץ המשפטי, כך יש להניח, יאלץ להתמודד עם תלונת אולמרט, במסגרתה תתבקש בחינת המהלכים עד לשלב החתימה. בתחילה, סירבה הפרקליטות להעניק לזקן מעמד שכזה, אולם בהמשך ולאחר שנחצו מהמורות לא מובנות, הוסכם בסופו של יום להעניק לה את המעמד.

מהלכיו של אולמרט יתמקדו בשני אפיקים מרכזיים: האחד - עתירה לבג"ץ נגד היועץ המשפטי, והשני - פנייה לשופטת בדימוס הילה גרסטל בכובעה החדש, ראשת יחידת הביקורת על הפרקליטות. אם וכאשר יעתור אולמרט לבג"ץ, ואכן יבקש לבטל את מעמדה החדש של זקן, ייאלץ היועץ המשפטי לעמול קשות ולשכנע את בג"ץ מדוע סירב להעניק את אותו מעמד 48 שעות קודם לכן, במסגרת דיון בעתירה שביקשה לחייב אותו לעשות כן. במקביל, גרסטל תבחן באדיקות ודקדקנות, כיאה לראש יחידת ביקורת, את פשר המהמורות שחצה היועץ המשפטי עד לחתימת ההסכם.

עוד על ההתפתחות הדרמטית:
ההחלטה אם לדחות את הפסיקה נגד אולמרט - רק בראשון
נחתם הסדר עם שולה זקן; אולמרט: "שערורייה"
זקן משיבה לאולמרט: "מנסה להפחיד את בית המשפט"

משנחתם ההסכם עם זקן, עומדות בפני פרקליטות המדינה שתי אופציות. האופציה ראשונה היא לפנות לשופט דוד רוזן, שאמור לפרסם את הכרעתו בפרשת הולילנד בעוד כ-96 שעות, בבקשה לדחות את מועד הכרעת הדין. כל זאת בהנחה שיש לעדותהה השלכה ישירה לשאלות השנויות במחלוקת בפרשה, ולפי הפרסומים נראה שאכן יש.

במקרה זה, תעמודנה בפני השופט רוזן שתי אפשרויות: האחת, הסבוכה יותר, היא לאשר את הזמנת זקן לעדות - דבר שיחייב את דחיית מועד מתן הכרעת הדין על כל המשתמע מכך, ופתיחת יריעת המשפט מחדש. אם וכאשר תתממש אפשרות זאת, יהיה מעניין להיווכח האם השופט רוזן "ישמיד" את ממצאי הכרעת הדין, שכבר גובשה על ידו, וינסח חדשה תחתיה. השאלה שתישאר לעדי עד היא אם הכרעות הדין חופפות, אך זאת לא נדע לעולם.

על החלטה להעיד את זקן עשוי אולמרט לעתור לבג"ץ, שיורה להימנע מכך. זאת, מאחר שלמהלך זה השלכות על על הצדק ומראיתו, בהתחשב בכך שהפרשה הגיעה, למעשה, לקו הסיום.

האפשרות השנייה שעומדת בפני השופט רוזן: לדחות את בקשת הפרקליטות להעדת זקן, תוך הטחת ביקורת על הטיימינג בו נחתם ההסכם עמה. גם על החלטה שכזו צפויה עתירה לבג"ץ, אלא שהפעם, זאת תבוא מצדו של היועץ המשפטי. כך או כך, ייאלץ האחרון להסביר את מניעיו ושיקוליו באשר לעיתוי. אם יחליט בג"ץ להתערב, בין אם לבקשת אולמרט ובין אם לבקשת היועץ המשפטי, ייאלץ השופט רוזן לפתוח את יריעת הולילנד ולשמוע את זקן. ואם לאו, משפט הולילנד ינוע במסלולו המקורי, קרי השמעת הכרעת הדין וגזירת הדין בהתאמה.

ככל שמדובר בזקן, היא תורשע במסגרת ההסכם בכתב אישום מתוקן בקבלת שוחד ופרקליטות המדינה תבקש להטיל עליה 11 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. בפועל, לזקן הוענקה טובת הנאה בדמות עונש מקל, לשיטת המדינה, עוד בטרם העידה את עדותה החדשה. בדרך כלל, הסדר הוא הפוך: עד המדינה זוכה לטובת הנאה אחר שעמד בתנאי ההסכם. השופט רוזן, חשוב לציין, אינו מחויב להסכם זה. מכל מקום, הנאשמים שיורשעו בפרשת הולילנד יבקשו להיבנות מכך ולאחוז בו כעוגן בטיעוניהם.

אם וכאשר ינוע משפט הולילינד במסלול הטבעי עומדת ליועץ המשפטי אופציה של "פעימה שלישית", במסגרתה ישקול הגשת כתב אישום נגד אולמרט והפעם בעבירות של שיבוש הליכי משפט והדחת עד. אם זה אכן יקרה, תעמוד לו זכות שימוע. זה המקום לציין כי מעמדה של זקן הוענק עוד בטרם נשמעה גרסתו של אולמרט – מהלך תמוה ולא אופייני.

טרם נאמרה המילה האחרונה במערכת היחסים של זקן-אולמרט. זו מערכת רוויית יצרים שהתנהלה "מתחת לרדאר", עד שהתפרצה לאחרונה, סמוך לשלב הסיכומים בפרשת הולילנד. בהכירנו את אולמרט, ועל אף ההתפתחות הדרמטית של היממה האחרונה, לא נראה שהוא יניח את חרבו אלא רק בתום המערכה.

הכותב הוא עו"ד מומחה למשפט פלילי ופשיעה כלכלית, ומשמש יו"ר הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין של מחוז תל אביב והמרכז.

(עדכון ראשון: 22:57)