הפרקליטות הגישה אמש (ראשון) בקשה לוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות להשעות את ראש עיריית רמת השרון, יצחק רוכברגר, מתפקידו. זאת בעקבות כתב האישום שהוגש נגדו בשנה שעברה בגין עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, ריבוי עבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר ושימוש במסמך מזויף. לטענת הפרקליטות "המשך כהונתו של רוכברגר אינו עולה בקנה אחד עם עקרון השמירה על טוהר המידות ושלטון החוק".
עוד בוואלה! חדשות:
חיסול באשדוד: צעיר כבן 25 נורה למוות
גופה חרוכה של חסר בית התגלתה בבת ים
רופא מת בסורוקה - גופתו התגלתה אחרי יממה
"המשך כהונתו של מר רוכברגר כראש הרשות", נכתב בבקשה, אינה ראויה במיוחד לאור העובדה כי "קיימת עילה משפטית מוצקה ומבוססת להשעייתו". לטענת הפרקליטות "אין די בהשעיית ראש הרשות מתפקידו" והיא קוראת להטיל הגבלות על כהונתו כסגן הרשות וכחבר מועצה במספר ועדות: ועדת הביקורת, ועדת הכספים, ועדת המכרזים, הוועדה המקומית, ועדת המשנה לתכנון ובניה, ועדת ההנהלה וכהונה בתאגיד העירוני- החברה לפיתוח רמת השרון.
לפני שלושה שבועות קראה התנועה לאיכות השלטון ליועץ המשפטי לממשלה להגיש בקשה לדיון בעניינו של רוכברגר בוועדה לבחינת השעיית ראשי עיריות. זאת לאחר שרוכברגר חזר בו מהודעתו על נבצרות, והחליט לשוב לכיסא ראש העירייה המכהן. במהלך תקופת נבצרותו, נמנע היועץ המשפטי להגיש בקשה בעניינו של רוכברגר. "התנהלותו של מר רוכברגר שמה לקלס את שלטון החוק ואת ועדת ההשעיה. ראוי לפעול לקיצור התקופה שבין הגשת כתב האישום לבין הגשת הבקשה לוועדת ההשעיה", נכתב בבקשה של התנועה לאיכות השלטון.
בחודש אוקטובר 2013 הורה בג"ץ על הדחתם של ראשי הערים יצחק רוכברגר ושמעון גפסו, ראש עיריית נצרת עילית, בעקבות הגשת כתבי אישום נגדם. "רצון הבוחר הוא אחד השיקולים שיש להביא בחשבון... אך רצון הבוחר אינו יכול להיות שיקול-על הגובר על שיקולים אחרים", צוין בפסק הדין שנכתב על ידי השופטת מרים נאור. "בדומה להלכה שקבע בית המשפט בפרשות פנחסי ודרעי, שנאלצו להתפטר מתפקידי שר בעקבות כתבי אישום שהוגשו נגדם, כך על ראשי ערים להתפטר או להיות מודחים, במידה ומוגש נגדם כתב אישום חמור", כתבה נאור.
רוכברגר נאשם בעבירות של מרמה והפרת אמונים, לאחר שלטענת הפרקליטות קיבל במרמה כ-120 אלף שקלים מהקרן להשתלמות של עובדי רשויות מקומיות בזמן שכיהן כראש עירייה. על פי כתב האישום נגדו, בין השנים 2004-2006 כיהן רוכברגר כיו"ר הקרן להשתלמות של עובדי רשויות מקומיות, במקביל לכהונתו כראש עיריית רמת השרון. על פי חוק, אסור היה לרוכברגר לקבל שכר על עבודה מעבר לתשלום עבור כהונתו כראש העיר. לטענת הפרקליטות, כדי לעקוף את האיסור, רוכברגר ובכירים בקרן סיכמו כי הוא יקבל סכום הוצאות מוגדל, וכך הוא יקבל 6,000 שקלים בחודש במקום 500 שקלים.
עוד נטען, כי רוכברגר המציא חשבוניות וקבלות בגין הוצאותיו האישיות, שהוצגו על ידו כאילו היו קשורות לכיסוי עלויות בהן נשא במסגרת תפקידו בקרן, בעוד שלמעשה כלל לא היו קשורות לתפקידו. בין השאר נטען כי רוכברגר הגיש לקרן קבלות וקיבל החזרים עבור שעורי אנגלית לבתו, עבור נסיעה של בתו לספרד במסגרת משלחת נוער ועבור קניות פרטיות ומסעדות. יצוין כי רוכברגר החזיר את הכסף לפני שהוגש נגדו כתב אישום.
עד למקרה הדחת ראשי הערים גפסו ושלומי לחיאני, ראש עיריית בת ים לשעבר, נמנע בג"ץ מלהכריע באילו מקרים יש להדיח ראש עיר מכהן שהוגש נגדו כתב אישום. זאת, מכיוון שראש עיר, בניגוד לשרים וחברי כנסת, נבחר באופן ישיר על ידי הבוחרים, ולכן יש לתת משקל גדול לרצונותיהם. בעתירות נגד ראש עיריית רמת גן צבי בר, נמנעו השופטים מלתת פסק דין מנחה, לאחר שבר הודיע כי לא יתמודד שוב לתפקיד. אולם, לאחר שלחיאני, רוכברגר וגפסו הודיעו על כוונתם להתמודד פעם נוספת, למרות כתבי האישום נגדם, החליטו שופטי בג"ץ להתערב ולהדיחם.