לפני כחודש הורה בג"ץ על הדחתם של ראשי הערים יצחק רוכברגר ושמעון גפסו, בעקבות הגשת כתבי אישום נגדם. אתמול (שני) התפרסו נימוקיו המלאים של פסק הדין, השולחים מסר אל אותם ראשי ערים שמתמודדים שוב למרות שהוגש נגדם כתב אישום - ייתכן ותודחו במידה ותיבחרו. "רצון הבוחר הוא אחד השיקולים שיש להביא בחשבון... אך רצון הבוחר אינו יכול להיות שיקול-על הגובר על שיקולים אחרים", נכתב בפסק הדין.
בפסק הדין, שנכתב על ידי השופטת מרים נאור, נכתב כי בדומה להלכה שקבע בית המשפט בפרשות פנחסי ודרעי, שנאלצו להתפטר מתפקידי שר בעקבות כתבי אישום שהוגשו נגדם, כך על ראשי ערים להתפטר או להיות מודחים, במידה ומוגש נגדם כתב אישום חמור. זאת, למרות שמדובר במי שנבחרו לתפקיד בבחירה ישירה, ולא במי שמונו לתפקיד. "למרבה הצער, התופעה של הגשת כתבי אישום נגד ראשי רשויות מקומיות התגברה, התגברה עד למאוד. בסופו של יום, בהתחשב בשיקולי שלטון החוק, טוהר המידות ואמון הציבור בנבחריו... דומה כי יש להחיל אמות מידה דומות לאלה שהוחלו בפרשות דרעי-פנחסי, גם על נבחרי ציבור ברשויות המקומיות", כתבה נאור.
נאור הבהירה כי הזכות להיבחר אינה יכולה לשמש "מחסום" מפני העברתו של ראש רשות מכהונתו. עם זאת, היא הבהירה כי כאשר מדובר באישום קל, הנטייה היא שלא להדיח את ראש העיר. זאת, בניגוד למקרים שבהם מדובר בעבירות חמורות, או בעבירות שחיתות. אמנם מדובר בהגדרה מעורפלת, אך השופטת ציינה כי כתב האישום שהוגש נגד ראש עיריית רמת גן צבי בר, המייחס לו עבירות שוחד חמורות, "איננו בגדר רף תחתון של חומרה, שבהתקיימו יש לקבוע כי אין זה ראוי כי ראש הרשות ימשיך בכהונתו".
היא הוסיפה שמועד הבחירות לראשות העירייה הינו גורם נוסף המשפיע על ההחלטה, וכי במידה ונותר לראש עיר נאשם זמן רב לכהן, ראוי להדיחו. אולם, ערב בחירות, יש להתייחס גם לשאלה האם ראש העיר מתכוון להתמודד שוב. "המשמעות המעשית של הפסקת הכהונה זמן קצר בלבד לפני הבחירות, בהן כאמור לא ישתתף נבחר הציבור פוחתת", כתבה. בכך הסבירה את ההימנעות של בית המשפט מהדחתו של בר. אולם, במקרה וראש העיר מתכוון להתמודד שוב, כמו במקרה של רוכברגר וגפסו, יש להתייחס לכך כאילו מדובר בתחילת הקדנציה.
השופטת אסתר חיות הוסיפה כי מראית פניו של השלטון המקומי במדינת ישראל אינו עניינם הפרטי של תושבי נצרת עילית, רמת השרון או כל רשות מקומית אחרת. "בחירתו של ראש עיר הנאשם בביצוע עבירות הנוגעות לטוהר המידות ולניקיון הכפיים הציבורי, ככל שייבחר על ידי תושבי אותה הרשות, עשוי לפגוע פגיעה של ממש במעמדן של כלל רשויות השלטון במדינת ישראל", כתבה. ואילו השופטת עדנה ארבל הוסיפה כי העובדה שנאשם נהנה מחזקת החפות בהליך הפלילי, אין משמעות הדבר שלא דבק בו רבב ציבורי. "המשך כהונתו של אדם בתפקיד של ראש רשות מקומית כשתלוי ועומד נגדו כתב אישום חמור ודאי כאשר מיוחסות לו עבירות שהשחיתות או המרמה טבועות בהן יש בה משום התעלמות מכתב האישום התלוי ועומד נגדו. היא משקפת יחס של זלזול וביטול כלפי רשויות החוק וכלפי הציבור כולו. היא מבטאת השלמה עם מציאות שבה הפרת החוק אינה עוד מושא לגנאי והוקעה", כתבה ארבל.
בעולם אידיאלי הציבור מסיק את המסקנות
השופטים התייחסו רבות בפסק הדין לשאלה האם ניתן למנוע מנאשם בפלילים להתמודד לראשות העיר. למרות שקבעו כי אין מניעה חוקית, השופטים מתחו ביקורת על ראשי הערים המתמודדים, וקראו לכנסת לחוקק חוקים שימנעו זאת. "בעולם אידיאלי, אם המועמד אינו משכיל להבין בעצמו שעליו לפרוש ממועמדות, רשימתו תדאג להוצאתו מן המחנה מפאת חשש מפני דין הבוחר", כתבה נאור", "בעולם אידיאלי, אם המועמד ומי שהציעו אותו לא פעלו כפי שראוי שיפעלו, הציבור יסיק את המסקנות בקלפי". "ואולם, נוכח הפגיעה הקשה בטוהר המידות ובאושיות השלטון הדמוקרטי ובשלטון החוק אין לקבוע כלל לפיו נבחר ציבור 'מחוסן' מהעברה מכהונה בשל העובדה שכתב אישום חמור שהוגש נגדו הוגש כבר לפני הבחירות, ולמרות זאת בחר בו הציבור. כלל כזה עלול להביא לשחיתות מידות שמדינת ישראל הדמוקרטית אינה יכולה להתיר" הוסיפה.
השופט אליקים רובינשטיין כתב כי "האנגלים מכירים בביטוי 'It is not done'. ישנם דברים שאינם מן המידה, שבחברה מתוקנת וממשל מתוקן לא ייעשו... אלא שהתרבות השלטונית והציבורית בישראל לא התפתחה בדרך זו, ומה שנראה לאדם הגון מן היישוב שעה שהתמונה נפרשת לפניו, אינו בהכרח התוצר הישראלי המצוי בעידננו". נדמה שרובינשטיין גם מעט מצטער על חוות דעת ציבוריות שכתב בתקופת כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה, כאשר החליט על סגירת תיקים נגד אנשי ציבור. "קיוויתי כי אולי הדברים שנאמרו יהיו כלי לתיקון מעוותים... ואולם המטרה של תיקון באמצעותן לא הושגה, בוודאי לא באורח מספיק. באתי לכלל מסקנה, כי המציאות הישראלית מחייבת שיניים. בדומה למבקרי המדינה שק?בלו שנים על היעדר 'שיניים' מספיקות (הדבר תוקן במקצת), המסקנה המצערת היא כי מה שאינו נתקן בדברי כיבושין, יתוקן בהחלטות שיפוטיות".
השופט ניל הנדל, שתמך בהדחת רוכברגר וגפסו, ציין כי על הפרקליטות לשקול את מועד הבחירות בעת הגשת כתבי אישום נגד ראשי רשויות. זאת לאור העובדה שכתבי האישום נגד רוכברגר וגפסו הוגשו זמן קצר יחסית לפני הבחירות, למרות שהעבירות בוצעו לפני שנים רבות. "יש לעשות מאמץ כי החלטה להגיש כתב אישום תינתן בהזדמנות המוקדמת ביותר לפני מועד הבחירות. לבטח אין זה רצוי להגיש את כתב האישום בסמיכות למועד הבחירות... בדרך זו ניתן יהיה למנוע את הסיבוך המשפטי אליו הגענו בעתירות אלו", כתב.
"הגשת כתב אישום חמורה יותר מהרשעה!?"
מי שנותר בדעת מיעוט, וספג ביקורת מחלק מהשופטים האחרים, הוא דווקא הנשיא אשר גרוניס, אשר סבר כי נוכח הבחירות המתקרבות, יש להעדיף את רצון הבוחר. "אין זה ברור לי מדוע לא ניתן להמתין לתוצאות הבחירות, ובדרך זו לגלות האם הציבור מוכן ונכון להצביע עבור מועמדים שכיהנו כראשי רשויות מקומיות ואשר מעל ראשם תלויים כתבי אישום", כתב. "מה לנו דרך טובה יותר מלבחון את אמון הציבור מאשר בחירות ישירות לתפקיד ראש רשות מקומית, והכל כאשר לכולם ידוע כי המועמד עומד לדין פלילי?!".
גרוניס גם הוסיף שההחלטה להדיח את השניים יוצרת מצב אבסורדי, לפיו אם ראש עיר מורשע ונקבע כי יש במעשיו קלון, הוא לא יודח, אלא לכל היותר יושעה, עד שמיעת הערעורים בעניין. ואילו כעת, הגשת כתב אישום בלבד מובילה להדחה. "גישתם של שופטי הרוב מובילה לכך שהגשתו של כתב אישום מוליכה לפקיעת הכהונה, בעוד שהרשעה וקביעת קלון בטרם הפך פסק הדין סופי תביא אך להשעיה. כיצד ייתכן שדרגת חומרה פחותה מהרשעה בצירוף קלון, קרי, הגשת כתב אישום, תגרור סנקציה חמורה יותר?!", תהה הנשיא גרוניס.
(עדכון ראשון: 22:36)
עוד בנושא:
בג"ץ הדיח את ראשי הערים נצרת עילית ורמת השרון
ההחלטה שמייתרת את בתי המשפט
הדחת ראשי הערים - החלטה ערכית ראויה
לפניות לכתב גלעד גרוסמן: gilad_g@walla.net.il