כולנו מקבלים על עצמנו את החלטות בג"ץ ואת החלטות בית המשפט העליון בכלל. במדינת חוק פרשנותו של בית המשפט היא הקובעת. כך היה, כך הווה וכך יהיה. יחד עם זאת צריך וראוי לבקר את החלטות בג"ץ בכבוד ובצורה ראויה, לצד התנהגות על פיהן. חוקים מחוקקת הכנסת ועל פי אחד מחוקיה אם מורשע ראש עיר בעבירה שיש עמה קלון, הוא מודח מכהונתו ומתקיימות בדרך כלל בחירות נוספות לבחירת מחליפו. אין כל חוק הקובע כי יש להדיח ראש עיר מכהן מתפקידו כאשר מוגש נגדו כתב אישום כלשהו, חמור ככל שיהיה. כפי הנראה, הכנסת החליטה כך, כיוון שכל עוד לא הורשע אדם חזקה היא כי הוא חף מפשע. לעיקרון זה קוראים "חזקת החפות". הכוונה היא שכל עוד לא הורשע אדם בבית משפט, לאחר שניתנה לו הזדמנות מלאה להתגונן, לא ניתן לפגוע בשערה משערות ראשו.
כל פגיעה בעיקרון זה מעבירה את הכוח לפגוע בחזקת החפות של אדם מבית המשפט לידי הפרקליטות. אם די בהגשת כתב אישום נגד אדם כדי לפגוע בו, לעצור אותו, למנוע ממנו לעסוק בעיסוק כלשהו, או לגרום לו נזק, או אז ההחלטה החשובה תהיה של הפרקליטות ולא של בית המשפט. זאת יש לדעת, לא בכדי החליטו המחוקקים כך. כדי להעמיד אדם לדין יש צורך בראיות לכאורה להוכחת אשמתו וכן לסיכוי סביר להרשעה. לעומת זאת, כדי להרשיעו בעבירה יש צורך בראיות מעבר לספק סביר. כדי להעמיד אדם לדין, די בקריאת חומר החקירה. אין חובה על הפרקליטות להזמין את העדים, לשוחח איתם, לבחון אותם והעיקר אין חקירה נגדית של העדים בטרם החלטה להעמיד לדין.
לעומת זאת, החלטת בית המשפט אם להרשיע אדם או לזכותו מתקבלת לאחר שנחקרו העדים כולם בחקירת שתי וערב גם על ידי הסניגור, ולא רק על ידי נציגי המדינה. כמה כתבי אישום שהתחילו בקול תרועה עזה, הסתיימו בקול ענות חלושה ובזיכוי? הרי זכורות לכול אינספור פרשיות כאלה. האם זה כיוון שהפרקליטות גרועה? בוודאי שלא. האם הפרקליטות חפצה להילחם באנשים ולהדיח אותם מתפקידיהם? בוודאי שלא. הפרקליטות רשאית להחליט את החלטותיה, אולם בית המשפט הוא הקובע לאחר שנערך משפט כדין ולאחר ליבון הדברים ומתן אפשרות מלאה להתגונן. אם ייפגע תפקידו או עיסוקו של אדם בטרם יאמר בית המשפט את דברו, ולאחר מכן יזוכה אותו אדם, פעמים רבות לא יוכל לחזור לתפקידו. אם יודח ראש עיר מכהן במהלך כהונתו וייבחר אחר תחתיו, מה יועיל זיכוי של ראש העיר לאחר שנתיים?
החלטת בג"ץ פוגעת בחזקת החפות פגיעה אנושה, פגיעה קשה המנוגדת לעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, אשר היה סבור כי ראשי הערים יכולים להמשיך לכהן, על אף העובדה שגם דעתו אינה נוחה מהתמודדותם. כפי הנראה, היועץ המשפטי לממשלה עדיין מכבד את החוק ובאין חוק המאפשר הדחה, חשב בתמימות של סטודנט שנה א' למשפטים, כי לא ניתן להדיח. כפי שנאמר בפתיח למאמר, בית המשפט מפרש חוק, אין הוא אמור ליצור אותו או לחוקק אותו. בית משפט שמשיג את גבולה של הכנסת ברגל כה גסה סופו שייפגע על ידי הכנסת.
בג"ץ הפעם הסתמך על סעיף חוק אחר, לפיו מועצת עיר רשאית להדיח ראש עיר אם החליטה כי התנהגותו אינה הולמת. התכבדו שופטי בג"ץ וקבעו כי התנהגותם של שני ראשי הערים הללו אינה הולמת ולכן יש להדיחם כעת. אני שואל - הכיצד זה החלטתם שהתנהגותם אינה הולמת, אם בית משפט טרם קבע כיצד הם התנהגו? לפני שמחליטים אם התנהגות הולמת היא, יש להגיע למסקנה כיצד התנהגו בדיוק. למסקנה כזו ניתן להגיע רק לאחר ניהול משפט כהלכתו. האם די בכך שהפרקליטות חושבת שהם עברו עבירה כדי להסיק שכך היה? האם השתנו להם סדרי עולם במשפט כך בהינף קולמוס?
החלטת בג"ץ היום מייתרת את בתי המשפט. מה לנו אם יזכו או ירשיעו, אם כדי לפגוע באדם בצורה כה קשה די בהחלטת פרקליטות? למה לנו עורכי דין שילמדו על אדם סניגוריה? הרי די בתובעים חכמים יודעי ח"ן ונביאים גמורים, אשר יודעים לצפות את העתיד. אין זאת כי בחורינו התובעים מעולים שבמעולים הם. לא ייתכן כי תצא טעות תחת ידם. ללא חקירה נגדית, ללא בדיקת העדים עצמם, ללא ליבון הטענות הם יודעים את התוצאות. בעבר נהגו לומר שופטי בית המשפט העליון, כי אין חקר לתבונת סניגור. בעקבות החלטתם היום אני אומר אין לנו עוד צורך בתבונת הסניגור. די בחוכמתו של הקטגור.
הכותב עוסק בעבירות צווארון לבן ובמשפט פלילי במשרד ברטל כהן
מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il
בג"ץ הדיח את ראשי הערים נצרת עילית ורמת השרון