בניגוד לסיכום עם קרי: הפלסטינים פנו לאונסק"ו

הרשות הגישה בקשה לסוכנות האו"ם להכיר בכפר בתיר "אתר מורשת בסיכון" - חרף התחייבותם ערב חידוש המו"מ שלא לפנות לארגונים בינלאומיים. תכנית הגיבוי הפלסטינית יוצאת לדרך?

אמיר תיבון
לטענת הפלסטינים וארגוני סביבה, הקמת הגר תגרום נזק בלתי-הפיך לטראסות בנות אלפי שנים. הכפר בתיר (צילום: יותם רונן)

בניגוד לסיכומים שהושגו ערב חידוש המשא ומתן, הפלסטינים מחדשים את הפעילות נגד ישראל במוסדות האו"ם: לפני כשבועיים הגישה הרשות הפלסטינית בקשה דחופה לאונסק"ו, ארגון התרבות והחינוך של האו"ם, להכיר בכפר הפלסטיני בתיר "אתר מורשת עולמית בסיכון". הפנייה נעשתה בעקבות כוונת ישראל להקים קטע מגדר ההפרדה על אדמות הכפר, אשר לטענת הפלסטינים וארגוני סביבה יגרום נזק בלתי-הפיך לטראסות בנות אלפי שנים שנמצאות בשטח הכפר.

לפני כחודשיים דווח בוואלה! חדשות על כך שהפלסטינים שוקלים לפנות לאונסק"ו לגבי בתיר, זאת בניגוד להתחייבות שלהם להימנע מצעדים נגד ישראל בזירה הבינלאומית. הפלסטינים כבר הגישו בקשה דחופה בנושא הטראסות העתיקות של בתיר בחודש מאי 2012, אולם הבקשה הוקפאה עם חידוש המשא ומתן המדיני, לבקשתו של שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי. בישראל מכירים את הפנייה המחודשת לאונסק"ו ומתלבטים כיצד להגיב אליה.

עוד על תהליך השלום:
אלפים הפגינו ב-E1 בעד המשך הבנייה בשטחים
נשיא הפרלמנט האירופי: לא צופה חרם על ישראל
דגן: "הדרישה להכרה במדינה יהודית היא קשקוש"

טוב לדעת (מקודם)

שיטת השחייה שתשנה את חייכם (ותעשה אתכם חטובים)

לכתבה המלאה
הבקשה הוקפאה בהתאם לדרישתו של שר החוץ האמריקני. אבו מאזן וקרי (צילום: רויטרס)

זו הפעם הראשונה מאז תחילת המשא ומתן ביולי שהפלסטינים מנסים לפעול נגד ישראל באו"ם, אך גורמים מדיניים בירושלים מדגישים שהפלסטינים ממשיכים לכל אורך תקופת המשא ומתן להכין "תכנית גיבוי" למקרה של כישלון השיחות, שמבוססת על פנייה לעשרות גופים בינלאומיים בבקשה לשדרוג מעמד הרשות הפלסטינית, או לחילופין – פגיעה במעמדה של ישראל. על רקע ההכנות של הפלסטינים ל"מתקפה דיפלומטית" שכזו, הזהירו לאחרונה דיפלומטים אירופאים את אבו מאזן כי אם הפלסטינים יכשילו את השיחות ויפנו למסלול הבינלאומי, תמיכתה של אירופה אינה מובטחת להם.

הכפר בתיר, הממוקם כחמישה קילומטרים מדרום לירושלים, נחשב לאחד הכפרים היפים ביותר במזרח התיכון, ונהוג לזהות אותו עם היישוב העתיק בית"ר שבו התרכז מרד בר-כוכבא. בכפר קיימת מערכת עתיקה וייחודית של טראסות לחקלאות, שתושבי הכפר משמרים באדיקות, והיסטוריונים וארכיאולוגים סבורים כי מערכת הטראסות קיימת במקום זה יותר מאלפיים שנים. בסיומה של מלחמת העצמאות ב-1948 נשאר הכפר בשליטת ירדן, אך חלק מאדמותיו עברו לשליטת ישראל. תושבי הכפר חתמו על הסכם יוצא דופן עם משה דיין, שהתיר להם להיכנס לישראל ולעבד את אדמותיהם – בתנאי שלא תצא מהכפר כל פעילות חבלנית נגד ישראל.

אותו הסכם היסטורי עם דיין המשיך להתקיים גם לאחר שהכפר נכבש על ידי צה"ל ב-1967. בתיר נמצא ממש על הקו הירוק, סמוך למסילת הרכבת הישנה לירושלים. גם בשנות האינתיפאדה השנייה לא ידוע על פעולות טרור שיצאו מהכפר. עם זאת, בשנת 2005, על רקע התופעה הנרחבת של חדירת מחבלים ושוהים בלתי-חוקיים משטחי הגדה המערבית לישראל, החליט משרד הביטחון להקים קטע מגדר ההפרדה גם על אדמותיו של הכפר. התכנית התעכבה במשך זמן רב, אך לבסוף החלו במשרד הביטחון לערוך מדידות לקראת הוצאתה לפועל בדצמבר 2012.

בשלב הזה הגיש הארגון הסביבתי "ידידי כדור הארץ" עתירה לבג"ץ נגד התכנית. בעתירה נטען כי הקמת הגדר תגרום נזק סביבתי ותרבותי בלתי-הפיך למערכת הטראסות ההיסטורית. בעתירה נטען כי בשל אופייה של מערכת הטראסות, ניתוק תושבי הכפר מאדמותיהם החקלאיות, שחלקן נמצאות בתוך תחומי הקו הירוק, יחסל את כל המערכת הייחודית. לעתירה אף צורפה חוות דעת ביטחונית, הקובעת שישנה אלטרנטיבה מספקת לתוואי הגדר המתוכנן.

במערכת הביטחון טענו מנגד שהתוואי תוכנן לצורך ביטחוני מובהק, שהוכר בבג"ץ – מניעת כניסת מחבלים באופן חופשי לירושלים ולעורף הישראלי, והגנה על קו הרכבת לירושלים שעובר בסמוך לכפר. כמו כן, גורמים ביטחוניים טענו כי התוואי כבר שונה בעבר על מנת למזער את הפגיעה בנוף, וכי התוואי הנוכחי אינו פוגע בטראסות העתיקות או בשיטת ההשקיה שלהן.

לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully