פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      למרות המו"מ: הפלסטינים יפנו לאו"ם נגד ישראל?

      בג"ץ ידון בקרוב בעתירה נגד הקמת גדר ההפרדה בשטח הכפר הפלסטיני העתיק בתיר. ברשות מאיימים: "אם הגדר תוקם נפנה לאו"ם בדרישה להכריז על הכפר כאתר מורשת בסכנה"

      הטראסות בכפר בתיר (Creative Commons , Idobi talk)
      הטראסות הייחודיות של הכפר בתיר (צילום: Idobi talk)

      תסבוכת דיפלומטית בין הטראסות העתיקות: בזמן הקרוב ידון בג"ץ בעתירה נגד תכנית משרד הביטחון להקים קטע מגדר ההפרדה על אדמות הכפר הפלסטיני העתיק בתיר, לאחר שהדיון נדחה בשל הסערה. תושבי הכפר טוענים כי התכנית תוביל להרס הטראסות העתיקות והייחודיות של הכפר, הנחשבות לאתר מורשת ייחודי בקנה מידה עולמי. ברשות הפלסטינית מאיימים כי אם תכנית משרד הביטחון תצא לפועל, הרשות תגיש פנייה דחופה נגד ישראל לאונסק"ו, הארגון האחראי על נושא השימור באו"ם. צעד כזה עלול לסכן את המשא ומתן הישראלי-פלסטיני המדשדש, שכן הפלסטינים התחייבו בתחילת המשא ומתן לא לפעול נגד ישראל בגופים בינלאומיים.

      תהליך השלום - עוד כותרות:
      ח"כ טיבי: "אנחנו רחוקים יותר מאי פעם מהסדר מדיני"
      דיווח: קרי הציע נוכחות ישראלית בבקעה למשך עשור
      פרי: אם המו"מ עם הפלסטינים ייכשל - הטרור יתחדש

      הכפר בתיר (יותם רונן)
      "ניתוק תושבי הכפר מאדמותיהם החקלאיות יחסל את כל המערכת הייחודית" (צילום: יותם רונן)

      הכפר בתיר, הממוקם כחמישה קילומטרים מדרום לירושלים, נחשב לאחד הכפרים היפים ביותר במזרח התיכון, ונהוג לזהות אותו עם היישוב העתיק בית"ר שבו התרכז מרד בר-כוכבא. בכפר קיימת מערכת עתיקה וייחודית של טראסות לחקלאות, שתושבי הכפר משמרים באדיקות, והיסטוריונים וארכיאולוגים סבורים כי מערכת הטראסות קיימת במקום זה יותר מ-2,000 שנה. בסיומה של מלחמת העצמאות ב-1948 נשאר הכפר בשליטת ממלכת ירדן, אך חלק מאדמותיו עברו לשליטת ישראל. תושבי הכפר חתמו על הסכם יוצא דופן עם משה דיין, שהתיר להם להיכנס לישראל ולעבד את אדמותיהם – בתנאי שמהכפר לא תתבצע כל פעילות חבלנית נגד ישראל.

      אותו הסכם היסטורי עם דיין המשיך להתקיים גם לאחר שהכפר נכבש על ידי צה"ל ב-1967. בתיר נמצא ממש על הקו הירוק, סמוך למסילת הרכבת הישנה לירושלים. גם בשנות האינתיפאדה השנייה לא ידוע על פעולות טרור שיצאו מהכפר. אלא שבשנת 2005, על רקע התופעה הנרחבת של חדירת מחבלים ושוהים בלתי-חוקיים מהשטחים לישראל, החליט משרד הביטחון להקים קטע מגדר ההפרדה גם על אדמותיו של הכפר. התכנית התעכבה במשך זמן רב, אך לבסוף החלו במשרד הביטחון לערוך מדידות לקראת הוצאתה לפועל בדצמבר 2012.

      בשלב הזה הגיש הארגון הסביבתי "ידידי כדור הארץ" עתירה לבג"ץ נגד התכנית. בעתירה נטען כי הקמת הגדר תגרום נזק סביבתי ותרבותי בלתי-הפיך למערכת הטראסות ההיסטורית שתושבי הכפר משמרים. בעתירה נטען כי בשל אופייה של מערכת הטראסות, ניתוק תושבי הכפר מאדמותיהם החקלאיות, שחלקן נמצאות בתוך תחומי הקו הירוק, יחסל את כל המערכת הייחודית. לעתירה צורפה חוות דעת מחזקת מרשות הטבע והגנים. במערכת הביטחון, לעומת זאת, טוענים כי לא תיגרם פגיעה לטראסות וכי לחקלאי הכפר תהיה גישה חופשית לכל אדמותיהם לאחר הקמת הגדר. כך נוצר מצב מביך עבור המדינה, ששתי רשויות שלה – משרד הביטחון ורשות הטבע והגנים – טוענות זו נגד זו בבית המשפט. רשות הטבע והגנים אף הגישה לבית המשפט תצהיר של עמוס אייל-הירשברג, בכיר לשעבר בשב"כ, שטען כי ניתן להבטיח ביטחון באזור באמצעים טכנולוגיים קיימים, ללא צורך בגדר הפרדה.

      "הגדר תגרום נזק סביבתי בלתי-הפיך"

      שופטי בג"ץ יידרשו להכריע בין חוות הדעת הזו לבין העמדה המובהקת של משרד הביטחון ושל פיקוד המרכז, הדורשים להקים את הגדר כמתוכנן ואומרים כי כל תוואי חלופי יוביל לפגיעה בביטחון. אלא שברקע לדיון המשפטי מרחפת תסבוכת דיפלומטית עם פוטנציאל נפיץ. לפני כשנה וחצי, עוד לפני הגשת העתירה, פנתה הרשות הפלסטינית לאונסק"ו וביקשה שזה יכיר בטראסות של בתיר כ"אתר מורשת עולמית בסכנה". הכרזה כזו מצד אונסק"ו תעמיד את ישראל בפני ביקורת בינלאומית חריפה, והיא עשויה לפתוח פתח לעתירות נוספות נגדה על פגיעה באתרים היסטוריים וארכיאולוגיים בגדה המערבית. במשרד החוץ מודאגים מאוד מתסריט כזה.

      בקיץ האחרון, עם חידוש המשא ומתן המדיני, התחייבו הפלסטינים בפני שר החוץ האמריקני ג'ון קרי להשהות את כל המהלכים שלהם נגד ישראל במוסדות בינלאומיים. ההתחייבות הזו, שאותה דרשו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת המשפטים ציפי לבני, כוונה בעיקר למהלך הגדול שתכנן יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן לקבלת הכרה במדינה פלסטינית ממועצת הביטחון של האו"ם, אך הוא נגע גם למהלכים כמו הפנייה לאונסק"ו בעניין בתיר. הפלסטינים משכו את הפנייה, אך כעת אומרים גורמים ברמאללה כי אם בג"ץ יקבל את עמדת מערכת הביטחון, והעבודות להקמת הגדר ייצאו לדרך, הם יחדשו את הפנייה לאונסק"ו, גם במחיר הפרת ההבנות עם ישראל.

      הכפר בתיר (יותם רונן)
      הטראוסות יכרזו כ"אתר מורשת עולמית בסכנה"? (צילום: יותם רונן)

      "בתיר הוא כפר עם פוטנציאל כלכלי ותיירותי עבור המדינה הפלסטינית", אמר לוואלה! חדשות גורם פלסטיני שעוסק בסוגיה. "לא ניתן לישראל להרוס אותו, ואם צריך נפנה לאו"ם כדי לעצור אותה". ראש מועצת הכפר, אכרם באדר הוסיף כי פניית חירום לאונסק"ו כבר מוכנה וחתומה. "ברגע שנרגיש שאין ברירה, נשלח אותה ללא דיחוי", אמר באדר. פרופ' מייק טרנר, לשעבר ראש ועד אונסק"ו בישראל, הגיש לבג"ץ חוות דעת שתומכת בעמדת תושבי בתיר, והוא מעריך כי אם הפלסטינים יגישו פנייה דחופה לארגון נגד תכנית משרד הביטחון, האו"ם יקבל את עמדתם. יש לציין כי ישראל וארצות הברית פרשו מאונסק"ו ב-2011 במחאה על כך שהארגון הכיר בפלסטינים כחברים מלאים. לאחרונה אף נשללה מישראל ומארצות הברית זכות ההצבעה שלהן בארגון.

      מנכ"ל ארגון ידידי כדור הארץ, גדעון ברומברג, אמר כי הוא מקווה ששופטי בג"ץ יקבלו את העתירה וימנעו את הנזק הסביבתי, כמו גם את הנזק המדיני שעשוי להיגרם לישראל. "ישראל נגררת בבתיר לפעולה שתגרום לה נזק כפול – מדיני וסביבתי, ללא כל צורך. הנזק הסביבתי שייגרם לאתר המורשת יהיה בלתי-הפיך. כפי שכבר הוכח בבית המשפט – חלופות לתוואי קיימות וברורות. אין חולק על הצורך בהבטחת ביטחונם של אזרחי ישראל, אך קיים פתרון ביטחוני חלופי המאזן את צורכי השימור והסביבה, שאף הוצג בפני הגורמים הרלוונטיים".

      במערכת הביטחון, לעומת זאת, מדגישים שהתוואי תוכנן לצורך ביטחוני מובהק, שהוכר בבג"ץ - מניעת כניסת מחבלים באופן חופשי לירושלים ולעורף ישראל, והגנה על קו הרכבת לירושלים שעובר בסמוך לכפר. כמו כן טוענים גורמים במערכת כי התוואי כבר שונה בעבר כדי למזער את הפגיעה בנוף, וכי התוואי הנוכחי אינו פוגע בטראסות העתיקות או בשיטת ההשקיה שלהן. גם במשרד הביטחון וגם בפיקוד המרכז סבורים כי גדר פיסית היא האפשרות היחידה למנוע הסתננות באזור, ולכן מסרבים לקבל את העתירה שדורשת להימנע מהקמת גדר.

      לפניות לכתב: amir.tibon@walla.co.il