וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"החרם האקדמי לא משפיע על המחקר בישראל"

דוח מרכז המחקר והמידע בכנסת מראה כי האקדמיה לא נפגעה מהותית, אולם מעלה חשש מפגיעה תדמיתית ומהאפשרות שיצטרפו גופים נוספים לחרם. ומי השרים שלא הוזמנו לדיון בנושא?

צילום: אלי מנדלבאום, רויטרס; עריכה: גדי וינסטוק, יותם בן-דוד

(צפו: נתניהו מתייחס לאפשרות של חרם כלכלי על ישראל, בתחילת החודש)

היוזמות השונות בעולם לחרם על האקדמיה בישראל אין כרגע השפעה מהותית - כך עולה מדוח של מרכז המחקר והמידע בכנסת, שהוצג בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת. על פי הדוח, שמסתמך בין השאר על משרד החוץ ועל שיתופי הפעולה המחקריים שמקיימת ישראל כיום, "להכרזות החרם אין בשלב זה השפעה מעשית על המחקר האקדמי בישראל".

עם זאת, לא הכול ורוד. השפעות דרסטיות על המחקר אמנם לא צפויות, אולם שתי השלכות אחרות בהחלט על הפרק: "פגיעה תדמיתית באקדמיה ובמדינת ישראל", ו"ריבוי הקולות הקוראים לחרם ושוללים את הלגיטימציה של ישראל". בתגובה לפניית מחברי הדוח, ציינו בקרן הלאומית למדע כי "השפעת החרם של גופים אמריקניים על פעילותה היא בשלב זה שולית ואחוז ההיענות של המדענים בארצות הברית ובאירופה, אליהם הקרן פונה לצורך קבלת סיוע בהערכת הצעות מחקר, היא סבירה".

עוד על החשש מחרם אירופי:
בנקים גדולים באירופה: "נחרים בנקים בישראל בגלל ההתנחלויות"
חרם? לשגרירות דנמרק חשבון בבנק הפועלים
ארה"ב: קרי מתנגד לחרם על ישראל, מסלפים את דבריו

אוניברסיטת תל אביב, פברואר 2013. דרור עינב
החרם לא צפוי לפגוע במחקר, אך ישנן גם השלכות אחרות. אוניברסיטת תל אביב/דרור עינב

גם מנכ"ל הקרן הדו לאומית למחקר מדעי ארה"ב ישראל (BSF) ציין כי להכרזת האגודה ללימודים אמריקניים אין בינתיים משמעות לעבודת הקרן וכן כי הם אינם צופים השלכות ארוכות טווח להחלטה זו. עוד הוא ציין, כי על אף שמדי פעם הקרן מקבלת סירוב לפניותיה על רקע פוליטי מצד גורמים בארה"ב ובאירופה - מדובר במקרים בודדים, "בטלים בשישים", ושהינם חסרי השפעה על עבודת הקרן.

הדוח מגיע על רקע נסיונות להטיל חרם אקדמי על ישראל. אחד מהם היה בחודש שעבר, אז החליטה האגודה ללימודים אמריקניים (ASA), על תמיכה בחרם אקדמי על עמיתים ישראלים ועל אוניברסיטאות ישראליות. מדובר בגוף המאגד בתוכו כמעט 5,000 פרופסורים אמריקנים, והוא הארגון הגדול ביותר בארצות הברית שתמך במהלך מסוג זה. אלא שניסיון זה נתקל בהתנגדות חריפה מצד כמאה אוניברסיטאות בארה"ב, שהודיעו כי הן מתנגדות בתוקף לחרם האקדמי על ישראל. במקביל, לאחרונה נפגש שר המדע פרי עם מקבילו הבריטי ועם ראש ממשלת בריטניה ודן עמם בנושא. בפגישה סוכם על שיתוף פעולה מלא במאבק נגד החרמות בבריטניה.

גם תכנית המחקר "אופק 2020", נושא הדיון שיתקיים הבוקר, היא סמל למקרה שבו הצליחה ישראל, במאמץ של השרים לבני, פרי ובנט לסכל את בידודה של ישראל משיתוף הפעולה המדעי היוקרתי. במסגרת תכנית המחקר ישראל אמורה לשלם דמי השתתפות של מיליארד יורו במשך 7 שנים, ולזכות למענקי מחקר של כ-1.5 מיליארד יורו. למרות הממצאים של הדוח, יו"ר ועדת המדע של הכנסת, יעקב גפני (יהדות התורה), אמר לוואלה! חדשות כי "לחרם יש השפעה ממשית על האקדמיה ובוודאי מעבר לקו הירוק". לדבריו, "המדינה חייבת לעשות מה שניתן נגד התופעה, ולדעתי מרכז המחקר והמידע לא התכוון שאין כל השפעה לחרם".

מדוע לא הוזמנו לבני ולפיד לדיון על החרם האירופי?

בתוך כך, נדמה שהטיפול באיומי החרם הופך למאבק כוח בין שרי הממשלה. אמש כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו דיון שרים בנושא, אך שני ראשי מפלגות שהיו אמורים להשתתף בו, גילו כי הם אינם מוזמנים. מדובר בשרת המשפטים ציפי לבני ובשר האוצר יאיר לפיד. בדיון השתתפו אך ורק שר החוץ ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שר הכלכלה ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, והשר לעניינים אסטרטגיים, יובל שטייניץ.

ציפי ליבני ויאיר לפיד ב דיון על חוק המשילות במליאת הכנסת. יואב דודקביץ'
לא ברור מה מנע את הזמנתם לדיון. לבני ולפיד/יואב דודקביץ'

ישיבת השרים בנושא החרם האירופי הייתה אמורה להתקיים כבר לפני כשבוע וחצי, אך היא נדחתה בשל המשבר הפוליטי בין ראש הממשלה נתניהו לשר בנט, שהתפתח בעקבות הצעתו של נתניהו להשאיר מתנחלים בבתיהם לאחר הקמת המדינה הפלסטינית. לדיון המקורי הוזמנו גם השרים לבני ולפיד, אך אמש שמם הושמט מרשימת המוזמנים לפגישה עם ראש הממשלה. לא ברור מה מנע את הזמנתם של שר האוצר, אחד האנשים הרלוונטיים ביותר לעניין החרם הכלכלי על ישראל, והשרה הממונה על המשא ומתן עם הפלסטינים, לישיבה.

בלשכותיהם של לבני ולפיד סירבו להתייחס לסיבות בגינן בוטל הזימון שלהם, וכך גם בלשכת ראש הממשלה, ובלשכות השרים שטייניץ, בנט וליברמן. עם זאת, יש לציין כי בין השר שטייניץ ובין השר לפיד שוררת מתיחות מתמשכת, שהגיעה לשיאה לפני כמה חודשים, אז דרש שר האוצר מקודמו בתפקיד לעזוב ישיבה של הקבינט המדיני-ביטחוני.

מחלוקת מתמשכת בין השרים

שאלת החרם האירופי והשלכתו על המשק בישראל נתונה למחלוקת מתמשכת בין שרי הממשלה. בעוד שרת המשפטים לבני טוענת מזה כמה חודשים כי לחרם שכזה יהיו השלכות הרסניות על המשק, טוענים שרים בליכוד ובבית היהודי כי דווקא הדיבורים הישראליים על החרמת תוצרת ישראלית הם אלה שיוצרים אותו. כך, למשל, התעמתו לפני שבועיים בישיבת הממשלה יו"ר הבית היהודי ויו"ר התנועה סביב הנושא בישיבת הממשלה, כאשר בנט אמר כי "האנטישמיות משנה את פניה. פעם האנטישמיות הייתה אנטישמיות מסורתית, והיום יש חרמות נגד ישראל". על כך השיבה לו לבני: "מי שכורך אנטישמיות בביקורת כלפי ישראל בשל מדיניותה בהתנחלויות - פוגע במאבק באנטישמיות ומרחיק מאתנו בנות ברית חשובות שמואשמות באנטישמיות על כך שהן ביקורתיות כלפי ההתנחלויות".

גם השר לפיד החל בשבועות האחרונים להדגיש את סכנת החרם הכלכלי. בראיון לוואלה! חדשות אמר לפיד כי "אנשים שומעים על חרם אירופי וחושבים שהשנה לא תגיע גבינת הקממבר למעדניה, אבל אם לא יהיה הסכם, זה יורגש בכיס של כל אחד". בהמשך נשא נאום בו אמר לפיד כי במשרד האוצר הוכן דוח הקובע שהנזק הכלכלי לישראל מהתרחבות החרם עשוי להגיע, בתסריטים מסוימים, לכ-20 מיליארד שקלים, מה שיגרור פיטורים של כ-10,000 עובדים במשק.

מאבק הסמכויות בין ליברמן לשטייניץ

במקביל ל"מידורם" של שני שרים שמכירים היטב את הסוגיה, מתברר כי מתקיים גם מאבק סמכויות על הטיפול בחרם בין שטייניץ לליברמן ואנשי משרדו. המשרד בראשותו של שטייניץ מוסמך לעסוק, בין השאר, ב"דה לגיטימציה נגד ישראל", ובמסגרת הזו שטייניץ מרבה לדבר על ההסתה נגד ישראל ברשות הפלסטינית. שטייניץ סבור כי העיסוק ב"דה לגיטימציה" הופך את משרדו לכתובת הרלוונטית לסוגיית החרם האירופי, ודורש תוספת תקציב של כמאה מיליון שקלים למשרדו לצורך התמודדות עם האיום.

במשרד החוץ לא מתלהבים, בלשון המעטה, מדרישותיו של שטייניץ, וסבורים כי את המאמץ לעצירת מגמת החרם הכלכלי יש להשאיר בידי המערך הדיפלומטי של ישראל. שר החוץ ליברמן אמר בשבוע שעבר כי משרדו עובד על תכנית מקיפה לטיפול בתופעת החרם. השר לא פירט מה תכלול התכנית, אך גורמים שמעורבים בטיפול בסוגיה אמרו לוואלה! חדשות כי ישראל בוחנת תקדימים משפטיים שיאפשרו להצר את צעדיהם של ארגונים המעודדים חרם על ישראל.

שר החוץ אביגדור ליברמן ושר האוצר יובל שטייניץ בהצבעה על חוק ההסדרה בכנסת ירושלים, יוני 2012. עומר מירון
מי צריך לטפל בחרם? שטייניץ וליברמן/עומר מירון

סוגיה רגישה יותר, שאף גורם ישראלי לא מסכים לדבר עליה באופן גלוי, היא האפשרות שישראל תנסה להיעזר בגורמים ידידותיים בבתי פרלמנט שונים בעולם, כדי לקדם חקיקה נגד חרמות. המדינה הראשונה שבה יוזמה כזו כבר יצאה לדרך היא ארה"ב, שם הגישו שני חברי קונגרס - הרפובליקני פיטר רוסקאם והדמוקרט דן ליפינסקי - הצעת חוק שתאסור העברת תקציבים ממשלתיים לגופים שיתמכו בחרם על ישראל.

גורמים רבים בארה"ב, כולל ארגונים בולטים בקהילה היהודית, מתנגדים להצעת החוק הזו, וטוענים כי מעבר לפגיעה בחופש הביטוי, ההצעה תתפרש כניסיון להשתיק ביקורת על ישראל - ובכך רק תעודד את המגמה השלילית שמנסים לקדם תומכי החרם. הליגה נגד השמצה, אחד הארגונים היהודיים הבולטים בארה"ב, פרסם הודעה בה נאמר כי למרות החשיבות של כל המאמץ למניעת חרם על ישראל, "איננו בטוחים אם זו הדרך הנכונה לעשות זאת".

לפניות לכתבים:
עמרי נחמיאס - omri_n@walla.net.il
אמיר תיבון - amir.tibon@walla.co.il

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully