פיקוח וחברות תיווך: כך תקודם הפונדקאות בישראל

משרד הבריאות פרסם תזכיר חוק לקידום הליכי הפונדקאות בארץ והסדרת ההליכים המתקיימים. בין היתר, מוצע להרחיב את מעגל הנשים שיוכלו לשמש פונדקאיות ולאפשר שימוש בתרומת זרע

דנה ויילר-פולק
צילום: יח"צ, עריכה: יאיר דניאל

כחודש וחצי לאחר שבישרה שרת הבריאות יעל גרמן, על מהפכה בשוק הפונדקאות הישראלי, פרסם אתמול (חמישי) משרדה תזכיר חוק לקידום ההליכים בארץ והסדרת ההליכים המתקיימים. על פי תזכיר החוק, גבר או אישה שנאלצו לפנות לביצוע ההליך בחו"ל, יוכלו לבצעו בארץ, וכן יינקטו צעדים שיובילו להרחבת מעגל הפונדקאיות ויגבילו את עלות ההליך בארץ. עוד קובע תזכיר החוק כי המדינה תפקח על ההליכים שיבוצעו בחו"ל על ידי מתן אישור לחברות תיווך שיפעלו בתחום.

עוד בנושא פונדקאות:
דרכון ראשון לתינוק שנולד בפונדקאות בתאילנד
סוף למשבר הפונדקאות: הזוגות יוכלו לשוב מתאילנד
משרד החוץ: "לא לבצע פונדקאות בתאילנד"

טוב לדעת (תוכן מקודם)

זהב וטהור: סדרת הטיפוח עם 24 קראט זהב

בשיתוף Fashion TV Cosmetics
לכתבה המלאה
אלון ועומרי לצנט-שפיר שנתקעו עם בתם בתאילנד (צילום: באדיבות המצולמים)

תזכיר החוק שפורסם אתמול, ופתוח להערות הציבור למשך כשלושה שבועות, מתבסס על המלצות ועדת מור יוסף שמונתה על ידי מנכ"ל המשרד רוני גמזו לבחינת נושא הפריון בישראל. על פי התזכיר, מעתה יוכלו לבצע את ההליך בארץ גם יחידים ויחידות ומכאן זוגות חד מיניים, שעד כה נאלצו לפנות לביצוע ההליך בחו"ל. זאת, באמצעות מחיקת המילים "איש ואישה" המוגדרים בחוק הסכמים לנשיאת עוברים כמורשים לבצע את ההליך בישראל.

אימהות נשואות יוכלו לשמש פונדקאיות

עם פתיחת שוק הפונדקאות לאוכלוסיות נוספות, ההצעה מבקשת להרחיב את מעגל הנשים שיוכלו לשמש פונדקאיות. כך, למשל, קרובת משפחה - כמו בת דודה או בת דוד - תוכל לשמש פונדקאית. גם נשים נשואות, שלהן לפחות ילד אחד, יוכלו לשמש פונדקאיות על פי התזכיר. כמו כן, מוצע כי אחות תוכל לשמש פונדקאית כל עוד לא מדובר בזרעו של אחיה.

התזכיר מציע גם כי במסגרת ההליך ניתן יהיה לעשות שימוש בתרומת זרע או ביצית אך לא בשניהם גם יחד, כדי לשמור על העיקרון של קשר גנטי בין אחד מההורים המיועדים לפחות לבין הילד שייוולד כתוצאה מההליך. עוד קובעת הצעת החוק כי בניגוד לשוק הקיים היום, יוגבל התשלום לפונדקאיות עד סכום של 160 אלף שקל וכי הסכום יעודכן מידי שנה.

כיום, אין כל פיקוח של המדינה על ההליכים המתקיימים בחו"ל. תזכיר החוק הנוכחי קובע לראשונה פיקוח של המדינה על הליכים אלו, זאת כתוצאה מקשיים שונים שהתעוררו במקרים אלו, כמו המקרים האחרונים שאירעו בתאילנד.

יוסי ויותם שנתקעו עם בנם בהודו (צילום: דרור עינב)

"מדינת ישראל נדרשת לקשיים הרבים המתעוררים במקרים כאלו בדיעבד, כאשר ההורים המיועדים מבקשים להיכנס עם הילד שנולד לישראל, להעניק לו אזרחות ישראלית ולהכיר בו כילדם לכל דבר ועניין", מוסבר בתזכיר. "חוסר היכולת לבדוק את חוקיות ההליך במדינה בה הוא נעשה ואת ההסכמה מדעת של הצדדים להסכם, כמו גם החשש מעקיפה של הליכי אימוץ בין-ארצי, והיעדרם של כל מנגנוני הבקרה הנמצאים בחוק ההסכמים הישראלי, מבהירים את הצורך להסדרת הנושא בחקיקה באופן שיאפשר את הטיפול בעריכת הסכמים כאלה מלכתחילה ואישורם, ואת ההתייחסות לקשרי המשפחה של כל הצדדים הנוגעים להסכמים אלו, כולל מעמדו של היילוד. כמו כן, נדרשת התייחסות בחקיקה להגנות וערובות הנועדות לשמור על רווחת אימהות פונדקאיות ועל התנהגות מוסרית של אזרחי המדינה".

התזכיר מציע כי שר הבריאות ושר המשפטים ייתנו הכרה לחברות תיווך שמטרתן הבלעדית היא פעילות בתחום הפונדקאות במרפאות מוכרות במדינות שונות, ותושבי ישראל יוכלו לבצע את ההליך בחו"ל רק באמצעות חברות אלו. ההכרה תינתן בכפוף לתנאים בהן על חברות התיווך יהיה לעמוד, כגון: הוכחות איתנות כלכלית, העסקת עובדים מקצועיים בתחום פעילותן וכו'.

לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.com

(עדכון ראשון: 22:00)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully