אלוני נקברה: "מי שלא הסכים עמה אתמול, יסכים מחר"

בבית הקברות בכפר שמריהו הובאה היום (ראשון) למנוחות השרה לשעבר שולמית אלוני, שמתה בסוף השבוע בגיל 85. קרובים, חברים, בני משפחה ובכירי המערכת הפוליטית בהם נשיא המדינה שמעון פרס וח"כ זהבה גלאון, הגיעו ללוות את מי מייסדת תנועת מרצ בדרכה האחרונה. אלוני, שהתנגדה כל חייה לממסד הרבנות, הובאה למנוחות בטקס דתי כאשר בניה קראו קדיש על קברה.

"בכל מקום כותבים עליה שהיא הייתה גיבורת תרבות – וזה נכון", ספד לה בנה פרופ' נמרוד אלוני. "שום קיקלופ לא הפחיד אותה, לא צרי מוחין, לא רבנים ולא כהניסטים בריונים. לאחרונה נקברו כאן גיבורים אחרים כמו איינשטיין ושרון – אבל אמא שלי הייתה ממין אחר. על הדגל שלה נחקקו החופש, התרבות והאחריות. היא לא הסכימה עם שום השתקה ושום אפליה בתואנה של עם נבחר. היא בערה ברוח החופש, והלהיטה אחרים. לממסד הדתי זה היה לצנינים – שרת החינוך שקראה לאדם לממש את עצמו בכל הדרכים", אמר.

הוא המשיך וביקר את אלה שטענו שאמו נלחמה בדת. "אמא שולה הייתה האחרונה שלא היה לה אלוהים. בחדרי בטנה ישבו על המשמרת הנביאים, בקדמת מצחה לא הפסיק לדרוש סוקרטס, ובלבה המו יוצרים, משוררים ואנשי הגות – וכולם דרשו חירות עם מטען גדול של תרבות ואחריות".

נמרוד נפרד מאמו במילים: "שלום אמא אהובה. עבורנו המשפחה ועבור ישראלים אחרים תחיי עוד ועוד כמופת של צדק, ללא הונאה ואשליה". "הרבה מנחמים ביקשו ממני לזכור אותה בגבורתה", הוסיף בנה אודי, "אבל אני רוצה לומר שהיא הייתה כה יפה גם בחולשתה, בשנתה האחרונה".

עוד על מותה של אלוני
עמוס עוז: "החזון ההומני שלה ינצח"
רק דגים מתים שוחים עם הזרם. ח"כ גלאון נפרדת
"הפוליטיקאית האחרונה בדורה שאמרה את מה שחשבה"

אחריהם עלה לספוד לאלוני נשיא המדינה. "נוהגים לומר על מישהו שמת שהוא הלך לעולמו, אבל אני אגיד - היא הלכה, ועולמה נשאר". הוא הדגיש את אומץ הלב שבו ניחנה אלוני וטען כי "כמותו כמעט לא פגש". "האומץ שלה לא נועד לכבוש לבבות או לעשות רושם, הוא נועד לבטא אמת".

לדבריו, אלוני הקדישה את מירב מרצה למיעוט. "שולה השאירה דבר גדול יותר ממורשת - תוחלת, תקווה ועתיד. היא תרמה בדרכה המיוחדת יותר מרבים שתרמו בדרכם שהייתה נחלת הרבים". הנשיא הוסיף: "רבים שלא הלכו איתה ימשיכו ללכת בדרכה בשאיפה לעולם טוב יותר. מי שלא הסכים אתמול או היום יכול למצוא עצמו מסכים איתה מחר".

"אני נפרדת כאן מהאישה שהכתיבה את מסלול חיי", אמרה יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון. "אני נפרדת משולה בתחושת גאווה גדולה שאני משתייכת לדור שלם של אזרחים ששולה העמידה בישראל. דור שהולך בהשראתה עם סרגל מוסרי", אמרה גלאון והוסיפה כי שלא כמו אלוני – "יש לנו הנהגה פחדנית וראש ממשלה פסיבי שמעדיף לעסוק בהסתה והפחדה".

"שולה לימדה אותנו שאין לנו את הפריבילגיה להיות פסיביים ולפקפק בצדקת דרכנו, שלא להיות אמיצים. דווקא מול הלך רוח גזעני מסית ואלים ששולל זכות קיום של כל מי שאינו יהודי, דווקא מול ממשלה בעלת סימנים פשיסטיים אנחנו חייבים למצוא את הכוח להילחם למען דרכה של שולמית אלוני. חובה עלינו לדאוג שמדינת ישראל שלנו תהיה מקום ששולמית האדירה לא נלחמה עליו לשווא".

בנה של אלוני סיפר כי המשפחה קיבלה מכתב ניחומים מיו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בו נכתב בין היתר כי "היא הייתה אישה מקסימה שהאמינה בשלום ובשיתוף פעולה של יהודים ופלסטינים".

אלוני, ממנהיגת מחנה השמאל בישראל, הלכה ביום שישי לעולמה, כשבני משפחתה לצדה. היא נולדה בשנת 1928 בתל אביב ובנעוריה הייתה חברת "השומר הצעיר" ולאחר מכן הצטרפה לשורות "ההגנה". במלחמת השחרור שירתה בפלמ"ח. במשך חמישה עשורים הייתה חלק בלתי נפרד מהנוף הפוליטי במדינה.

את דרכה בכנסת החלה בשנת 1965 כשנבחרה כחברה מטעם מפא"י. לקראת הבחירות לכנסת השמינית היא החליטה להתפלג מסיעת האם ולהקים את "רצ", שהצליחה לגרוף שלושה מנדטים. בשנת 1992, כשעמדה בראש מפלגת מרצ - היא זכתה להישג השיא של התנועה - 12 מנדטים. אלוני שימשה כשרת החינוך, כשרת המדע והאמנויות וכן כשרת התקשורת.

בשנת 2000 הוענק לה פרס ישראל על תרומה לחברה בזכות "מאבקה על כבוד האדם וזכויותיו היסודיות והטבעיות, היותה פה לאזרח, מאבקה למען תיקון עוולות, הנפת דגל השוויון בין העמים והאמונות השונות בישראל והכבוד ההדדי".

אלוני הייתה נשואה במשך 36 שנה לראובן אלוני, ממייסדי מינהל מקרקעי ישראל, שמת ב-1988. לבני הזוג נולדו שלושה ילדים: דרור אלוני, ראש מועצת כפר שמריהו, פרופ' נמרוד אלוני, פילוסוף של החינוך בסמינר הקיבוצים ובמאי הקולנוע אודי אלוני.

"שולמית אלוני הייתה נדירה, יחידה ופורצת דרך בהרבה מובנים. היא דיברה על נושאים לפני שהבנו שיש בהם בעיה", אמר אחרי מותה עמיתה למפלגה, שר החינוך לשעבר יוסי שריד.

ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה), אמרה כי שולמית אלוני "הייתה גדולת הלוחמות על זכויות אדם בישראל, והניחה את הבסיס לפמיניזם הישראלי שאינו מתבייש ואינו מגמגם בתובעו זכויות שוות לנשים. אלוני הייתה אשת שמאל ציוני עזה ואמיצת לב, שלא עשתה חשבון לאף אחד, נלחמה על עמדותיה, ולא פעם שילמה על כך מחיר".