רק דגים מתים שוחים עם הזרם. פרידה משולמית אלוני

כבר בגיל 15, כשהאזינה לה מדברת על זכויות אדם ואפליית נשים, נשבתה זהבה גלאון בקסמי המורדת הגדולה שולמית אלוני. עם לכתה, היא נזכרת בשנים לצידה ובהשראה שהעניקה לחייה

זהבה גלאון

כשהייתי בת 15 שמעתי את שולמית אלוני בפעם הראשונה. בבית ספר התיכון שלי בפתח תקווה הופיעה אישה בעקבות פרשת שליט (עתירה לבג"ץ בה דרש ישראלי שנישא ללא-יהודייה לרשום את ילדיו כיהודים) ודנה אתנו בזכויות אזרח, בשאלה "מיהו יהודי" ועל איך הממסד הרבני מפלה נשים. עד אז, כלל לא שמעתי על מונחים כמו "זכויות אדם", "שוויון בין כל בני האדם ללא הבדל בין דת, מין, גזע ומין" או "חופש מלא מניצול ומכפייה". מיד נשביתי בקסמיה. המפגש עם האישה הסוחפת והחזקה הזו נחרת בליבי, השפיע עליי ועיצב את חיי. מהיום בו קיבלתי זכות הצבעה תמיד הצבעתי לרצ, ומאוחר יותר, כמובן, למרצ. כמאמר הסיסמה: "אתה רצ או הולך לאיבוד".

בשנת 1984 הכרתי את שולה באופן אישי. אני וחבריי ארגנו בפתח תקווה הפגנות למען פתיחת קולנוע "היכל" בשבת. במשך חצי שנה הפגנו ונאבקנו נגד הכפייה הדתית, בעוד אלפי חרדים מפגינים מולנו. היינו שם חבר הכנסת לשעבר דדי צוקר, חבר הכנסת המנוח בועז מואב, שולה ואני. בסופו של דבר, לאחר שהקולנוע נפתח והפך סמל למאבק בכפייה הדתית, הזמינה אותי שולה לשיחה. "שתינו מבינות שמורה לחינוך מיוחד את כבר לא תהיי", היא אמרה, "בואי אתנו לרצ".

פשוט לא יכלה אחרת

ראיתי בשולה מורת דרך לכל דבר ועניין, ולא רק במאבק בכפייה הדתית. ספרה "נשים כבני אדם" השפיע באופן חזק מאוד על תפישת עולמי ועל חשיבות המאבק עבור שוויון מגדרי. כמנהיגת מרצ היא הובילה את המפלגה להישג הגדול ביותר שלה - 12 מנדטים, ועל אף שמעולם לא שתקה, התחנפה או הסתירה עמדותיה, היא הצליחה להשפיע על השיח הציבורי רבות ולהביא לעיתים לשינוי אמיתי.

היא הייתה באמת אישה אדירה. אמיצה, פורצת דרך, לוחמת של צדק, חסרת פחד. רוח הלחימה שאפיינה אותה סחפה אחריה תומכים רבים וגם מתנגדים שחששו מדעותיה, ופעמים רבות ניסו לעצור אותה ולא חסכו גם איומים, הפחדות או דה-לגיטימציה. מיותר לציין, ששולה מעולם לא שתקה או ריככה את עמדותיה. כמו הכותרת של האוטוביוגרפיה שפרסמה בשנת 1997, היא פשוט "לא יכולה אחרת". שולה היא זו שהכניסה את שיח זכויות האדם לתודעה הציבורית. במו ידיה היא הפכה את ישראל למקום שטוב יותר לחיות בו. "רק דגים מתים שוחים עם הזרם", היא נהגה לומר, והמשפט הזה מלווה ומנחה אותי עד היום. כמו שולה, אני לא יוצאת החוצה, מרטיבה את האצבע ובודקת לאן נושבת הרוח, אלא מנסה להוליך את הלך הרוח בעצמי.

עבורי, ועבור רבים אחרים, שולה אלוני ייצגה את הכרזת העצמאות האותנטית. אני וחבריי במרצ מתחייבים להמשיך בדרכה ולפעול להגשמת הערכים שלאורם חיה ושעליהם הגנה במשך כל שנות פעילותה הציבורית המפוארת.

זהבה גלאון היא חברת כנסת ויו"ר מפלגת מרצ

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully