בשוויץ נפתחה היום (רביעי) ועידת ז'נבה השנייה, שהתכנסה כדי למצוא פתרון פוליטי למלחמת האזרחים המתחוללת בסוריה זה שלוש שנים. נציגים מכ-30 מדינות באו לעיר מונטרו שעל שפת אגם ז'נבה, לפורום המפגיש לראשונה בין נציגיו של בשאר אסד לנציגי האופוזיציה. ביום שישי יועתק הפורום לעיר ז'נבה בצדו השני של האגם.
מתווכים מהמערב חצצו בין המשלחות היריבות, שאנשיהן החליפו מבטים חשדניים והאשימו זה את זה בפשעי מלחמה. נאומו של מנהיג האופוזיציה הסורית, אחמד ג'רבה, שודר בטלוויזיה הסורית ברקע תמונות מהקרבות בסוריה, שאליהם הוצמדה התגית "מעשי המחבלים". ג'רבה אמר כי תצלומי האזרחים הגוועים, שנחשפו השבוע בדוח בינלאומי, מעידות על פשעי המלחמה של המשטר הסורי, ומזכירות לו את מעשי הנאצים בשואה.
בראש הוועידה עומד מזכ"ל האו"ם, באן קי מון. לבאן נגרמה מבוכה אחרי שהזמין לז'נבה את איראן, ונאלץ לבטל את ההזמנה ברגע האחרון, בשל לחצים כבדים מצד האופוזיציה הסורית ומצד מדינות המערב.
שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, אמר בדברי הפתיחה כי וושינגטון דורשת שאסד ובני משפחתו יסולקו מכל מוקדי הכוח בדמשק. שר החוץ הסורי, ווליד מועלם, הגיב בזעם, והאשים את ארה"ב, את טורקיה ואת סעודיה בשיגור מחבלים לארצו. "מי שעשה את הפיגועים בניו יורק זהה למי שעושה את הפיגועים בסוריה", אמר. מועלם, שנאם במשך חצי שעה (לעומת 7 הדקות שהוקצו לו), חזר על תאוריית הקונספירציה לפיה נשים מוכרות את גופן למורדים ("סקס ג'יהאד"). באן ביקש ממנו לשמור על שפה דיפלומטית ועל "שיח הרמוני".
צפו בעיקרי הנאומים
באן ניסה לקטוע את דבריו של מועלם כמה פעמים, אך הנציג הסורי הבכיר התעלם מהקריאות לסיים את דבריו ("אתה גר בניו יורק, אני גר בסוריה, יש לי זכות לדבר") והרעים בקולו: "הגיעה העת שגם סוריה תישמע בפורום הזה (...) לאף אחד, אדון ג'ון קרי, אין זכות לשלול את הלגיטימיות של נשיא הסורים, פרט לסורים עצמם".
מוקד עניין מרכזי בוועידה נמצא בנוכחותה של המשלחת הסעודית. הסעודים מאשימים את איראן בתמיכה כלכלית וצבאית באסד ובחיזבאללה, ומציירים עצמם כמצפן מוסרי באזור; בד בבד סעודיה (בשיתוף קטאר) מחמשת את האופוזיציה הסורית, במסגרת מאבק השליטה השיעי-סוני במזרח התיכון. בנאומו הבוקר בז'נבה, תבע שר החוץ הסעודי, הנסיך סעוד אל-פייסל, כי חיזבאללה ומשמרות המהפכה האיראניים ינטשו את המערכה בסוריה. "אסור שיהיה דם על ידיו של מי שינהל את מעבר השלטון בסוריה", הזהיר.
הציפיות מהוועידה נמוכות מאוד, וגם המדינאים האופטימיים ביותר אינם מנבאים שניתן יהיה לנעול אותה בפשרה המקובלת על שני הצדדים: אסד הבהיר במפורש שבכוונתו להישאר בתפקיד, ואף להתמודד לכהונה נוספת; האופוזיציה הסורית, מצדה, דורשת לסלק את אסד מהזירה הפוליטית ולמנות במקומו הנהגה זמנית, כתנאי מוקדם לשיתוף פעולה עם השלטון.
אם לא די בכך, הרי שאחד הצדדים החשובים ביותר במלחמה - ארגוני הג'יהאד הפועלים בסוריה - אינם מיוצגים בוועידה. הסכמתם דרושה לכל הפסקת אש, אם תגובש אי פעם, והפלגים הקיצוניים מקרב הארגונים הללו אינם מכירים באופוזיציה החילונית או בסמכותו של אסד. השחקן העולה בזירה, הארגון הסוני-סלפי "דאעש" (פלג המקושר לאל-קאעדה ומכונה "המדינה האיסלאמית בעיראק וא-שאם", או ISIS), שולט על שלטים נרחבים בצפון סוריה, ומאיים להקים מדינה עצמאית. מאנשים שעורפים את ראשי שבוייהם, קשה להאמין שיחתמו על הסכם שגובש על שפת אגם פסטורלי.
לפי כמה פרשנויות, השאלה היא אינה האם תיכשל ועידת ז'נבה השנייה, אלא מתי. ייתכן שכבר היום יהיה פיצוץ במגעים, שיוביל לפרישתם של אחד הצדדים.
ובכל זאת, יש חשיבות למפגש שבו נציגי המשטר הסורי ואויביו יושבים לשולחן הדיונים, גם אם בחוסר רצון מובהק ובעוינות גלויה. מדובר בראשית של תהליך מייגע וארוך, שבסופו עשוי להתגבש הסכם כלשהו: בוודאי לא יהיה זה הסכם שיסיים את המלחמה, אך גם הסכם אחר, שייקל בצורה כלשהי על האוכלוסייה הנצורה, יסייע בשחרור אסירים או יכניס לסוריה סיוע הומניטרי, הוא הישג שאסור להמעיט מחשיבותו.