(מתוך מהדורת וואלה! חדשות)
עשרה תינוקות והוריהם הישראלים תקועים בתאילנד לאחר שעברו הליך פונדקאות במדינה, אולם הוצאת התינוקות ממנה נתקלה בבעיה בלתי צפויה, ככל הנראה בשל המצב הפוליטי הבעייתי השורר בה לאחרונה. כמאה זוגות נוספים נמצאים בשלבים שונים של ההליך במדינה.
תאילנד מהווה יעד לזוגות הטרוסקסואליים וחד-מיניים רבים המבקשים להביא ילדים לעולם באמצעות הליך פונדקאות. זאת, בין היתר לנוכח החלטתה של הודו השכנה שם היה ההליך זול יחסית לסגור את שעריה להליך בפני זוגות חד-מיניים ולהציב תנאים חדשים המקשים על קיום ההליך עבור זוגות הטרוסקסואליים.
עוד בנושא פונדקאות:
מהפכה: הומואים יוכלו להביא ילדים בפונדקאות בישראל
מניעת פונדקאות: החברה מתקדמת, בג"ץ מאחור. דעה
יותר בטוח, יותר יקר: מקסיקו - יעד הפונדקאות הבא
עומרי לנצט-שפיר ובן זוגו אלון לנצט-שפיר הביאו לעולם את בתם שי ב-12.12.13, והחלו בהליך השגרתי שבמהלכו ערכו בדיקת רקמות בשגרירות הישראלית על מנת לאשר כי מדובר בבתו הביולוגית של אחד מהם וכי מתוקף כך היא זכאית לאזרחות ישראלית. "אנחנו כאן קבוצה של ישראלים, אז כשהזוג הראשון סיים את ההליך ולא קיבל דרכון, הבנו שיש בעיה", סיפר עומרי בשיחה מבנגקוק. "אנחנו סיימנו את כל ההליך לפני שבועיים ומאז ממתינים, כשכל מה שאמרו לנו בקונסוליה זה שממתינים לאישור משרד הפנים להנפקת דרכון. לא ברור למה זה מתעכב, כששי אזרחית ישראלית כמו כל אדם".
חשש מטענות לחטיפת תינוקות
המשבר הפוליטי בתאילנד הוביל לאחרונה לכך שהליך ביורוקרטי פשוט לכאורה עורר חשש לתקרית דיפלומטית בין המדינות, דבר שמונע ממשרד החוץ את השלמת ההליך ואת הנפקת הדרכונים לתינוקות שנולדו.
פונדקאות אינה מוסדרת באופן רשמי בחוק התאילנדי, אך ההליך נעשה על פי נוהל לפיו תינוק הנולד לאזרחית המדינה נרשם באופן אוטומטי כבנה והינו אזרח תאילנד. זאת, גם אם אין כל קשר גנטי בינה לבין התינוק. על כן, אחת הדרישות מזוגות העוברים הליך פונדקאות במדינה היא הצגת מסמך חתום על ידי האם הפונדקאית לפיו היא מוותרת על כל זכויותיה כלפי הילד. בהמשך, עם הולדת התינוק, עושה הזוג בדיקת רקמות בקונסוליה הישראלית ועם קבלת אישור על קשר גנטי בינו לבין אחד ההורים מנפיקה הקונסוליה דרכון לתינוק. כאמור, הזוגות עשו את הבדיקה ומאז נותרו תקועים במדינה.
בסוף דצמבר התריע משרד החוץ על שינויי חקיקה צפויים במדינה והורה לישראלים להתעדכן באשר למצב המשפטי ומכלול הנהלים וההנחיות מטעם הרשויות המקומיות בעניין הוצאת ילדיהם מתאילנד. סימנים שונים שהגיעו לגורמים ישראליים במדינה הצביעו על חשש מפני טענות לחטיפת תינוקות על ידי ישראלים ייתכן כחלק מהמשבר הפוליטי דבר שהוביל למגעים בין משרד החוץ לגורמים בתאילנד, אך ללא הצלחה.
מנגד, להורים השוהים בתאילנד נאמר כי משרד הפנים הישראלי הוא שמעכב את הנפקת הדרכונים. יצוין כי משרד הפנים איננו עצמאי בקבלת החלטות מסוג זה וכי הוא פועל בהנחיית משרד החוץ. העניין תמוה עוד יותר לנוכח העובדה שזרים רבים עוברים את ההליך במדינה. "החוק עוד לא השתנה, ויחד אתנו יש כאן אנשים מאוסטרליה, ארצות הברית, ספרד, שיוצאים בלי שום בעיה. אז אם הם יכולים לעשות זאת, למה אצלנו מפילים את הטענות על התאילנדים?", תהה לנצט-שפיר.
"בחוץ יש הפגנות כל היום וזה לא מצב נעים לצאת ככה, בטח עם תינוקות רכים", תיאר לנצט-שפיר את ההפגנות בבנגקוק נגד הממשלה. "לפני כמה ימים הגיעה הודעה מהקונסוליה לפיה אין לצאת מהמלון, כך שזה מקשה עוד יותר, ואני בכלל לא יודע מה נעשה ואיך נצא מכאן אם השלטון ייפול. כל זה, בלי לדבר בכלל על להיות רחוקים מהבית, מהמשפחה, מהחברים. אבא של אלון חולה מאוד ואנו חוששים שהוא לא יספיק לראות את שי, וכמובן שיש גם בעיה להיות ללא מעקב טיפת חלב ובמצב כספי לא ממש טוב אחרי שרוב כספנו יצא לטובת הגשמת החלום הזה".
"להמתין לפתרון טוב לשני הצדדים"
בחודשים האחרונים מנהלים גורמים במשרד החוץ מגעים עם גורמים בתאילנד כדי להבין מה נדרש כדי לנתק את הזיקה הקיימת בחוק התאילנדי בין האם הפונדקאית לתינוק שנולד. על פי גורמים הבקיאים בפרטים, משרד החוץ לא מרפה מהנושא, ובשבוע שעבר העביר פנייה בנושא לרשויות בבנגקוק.
באשר לטענת ההורים כי הציגו את המסמך לפיו האם מוותרת על זכויותיה על התינוק, טענו אותם גורמים: "ההורים הציגו בפני משרדי החוץ והפנים חוזי פונדקאות, אך מדובר בחוזים אישיים שלהם מול הפונדקאית ולא בחוזים המוכרים על ידי הרשויות התאילנדיות". לדבריו, "במצב הנוכחי, גם אם גדעון סער אישית יחתום על דרכוניהם של התינוקות, עדיין בשדה התעופה המשפחות ייעצרו על ידי הרשויות התאילנדיות ויציאתם מהמדינה תיאסר, כשהתינוקות הינם אזרחים תאילנדיים לכל דבר. כל שניתן לעשות כעת זה להמתין בסבלנות, על אף הקושי בדבר, להמתין להסדר עם הרשויות התאילנדיות שיוביל לפתרון העניין בצורה טובה לשני הצדדים ושלא תסכן איש בעתיד".
ממשרדי החוץ והפנים נמסר: "הנושא עולה במגעים תכופים שמתקיימים עם הרשויות בתאילנד. המגעים מתבקשים לנוכח העובדה שלפי הדין בתאילנד, התינוקות הם אזרחים תאילנדים לכל דבר ועניין. עמדת הרשויות בתאילנד, אשר אף נמסרה לישראל באיגרת רשמית, היא כי לאימהות התאילנדיות שילדו את התינוקות יש זכויות הוריות מלאות ביחס לאותם ילדים, ובכלל זה הזכות למשמורת. האיגרת הרשמית של רשויות תאילנד פורסמה באזהרת המסע שהוציא משרד החוץ בחודש שעבר בתיאום עם משרד המשפטים ורשות האוכלוסין וההגירה".
לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.com
עוד במהדורה:
עלייה בהיקף הירי מרצועת עזה לעבר ישראל 12 רקטות נפלו בשטחי ישראל מתחילת ינואר לעומת ממוצע של 4 רקטות בחודש בשנה שעברה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגיב לסבב ההסלמה: נגיב על ידי מדיניות של סיכול מראש ובתגובה עוצמתית. למה בחמאס מחדשים את הירי?
טרנד ההפחדה בפרסום: בובה של תינוק שטני גרמה לעוברי אורח תמימים בניו יורק לצווח באימה, מדוע משרדי הפרסום נוקטים באסטרטגיית ההפחדה ועד כמה רחוק הם מוכנים ללכת?
אנשי הברזל: עשרות גברים ונשים אמיצים פקדו את העיר הדרומית בסוף השבוע בכדי להשתתף באחת התחרויות הקשות של מרתון איש הברזל. מה גורם לאנשים לעבור קילומטרים של שחייה, רכיבה על אופניים וריצה בתנאי שטח קשים?
תחזית: היום עלייה קלה בטמפרטורות, מחר התחממות נוספת וחם מהרגיל בעונה.
צפו במהדורה המלאה.