פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השר שטייניץ ב"חי בכנסת": אבו מאזן מראשי המסיתים

      השר שמאשים את הרשות בהסתה שוחח על עמדתו כלפי התהליך המדיני. אלי ישי, שהוביל מדיניות נוקשה נגד המהגרים כשר הפנים, התייחס להפגנות ואמר: "להעלות את כולם על אוטובוסים"

      השר שטייניץ ב"חי בכנסת": אבו מאזן מראשי המסיתים

      "איך מתמודדים עם המסתננים? בונים גדר, מחוקקים חוק, הולכים ביד קשה ובלי חוכמות. עכשיו, זה פשוט מאוד, באים לדרום תל אביב, תופסים את האנשים האלה ושמים אותם במתקן. אתה מעלה את כולם לאוטובוסים - זה בר ביצוע - ומעביר אותם למתקני שהייה". כך אמר מי שהיה מופקד על הטיפול הממשלתי בנושא מבקשי המקלט עד מרץ האחרון, שר הפנים לשעבר ח"כ אלי ישי (ש"ס). ישי, שהתארח בתכנית השבועית של "חי בכנסת", הביע עמדה נחרצת נגד המהגרים שחצו את גבול מצרים.

      "הם מסתננים, לא פליטים", הדגיש חבר הכנסת, וטען כי מעמדם נבדק במשך השנים על ידי רשויות המדינה ונדחה, וטענותיהם לפליטות עולות כי "הם מנסים להרוויח זמן". חבר הכנסת אמר כי "הסיבה שהם בארץ היא מקומות עבודה, חודש שכר מינימום פה שווה לשנתיים עבודה באריתריאה". במקום מבקשי המקלט הממלאים מקומות עבודות רבים בשטיפת כלים ונקיון מסעדות, הציע ישי שיעבדו "ישראלים, סטודנטים וחיילים משוחררים". "איך שהתקיימנו עד שבאו לפה המסתננים - נמשיך להתקיים גם הלאה", הוסיף.

      עוד בוואלה! חדשות:
      המחאה נמשכת: מבקשי המקלט מפגינים מול שגרירויות זרות
      אולמרט: "מקווה שהאמריקנים ענו לפניות במייל שלי"
      מנהל שיבא: מצבו של שרון "נהיה גרוע מיום ליום"

      הפגנה של מבקשי מקלט בתל אביב (יותם רונן)
      "איך מתמודדים? הולכים ביד קשה ובלי חוכמות". הפגנת מבקשי המקלט בתל אביב (צילום: יותם רונן)

      מלבד מחאת מבקשי המקלט, שוחחו כתבנו הפוליטי עמרי נחמיאס וכתבנו המדיני אמיר תיבון גם על ההתפתחויות במשא ומתן המדיני עם הפלסטינים. על רקע הלחץ של שר החוץ האמריקני ג'ון קרי להגיע להסכם מסגרת, גוברת המחלוקת בממשלה בין התומכים למהלך למתנגדיו. השר לנושאים אסטרטגיים ויחסים בינלאומיים, יובל שטייניץ, נמנה עם הספקנים. "יש לנו ספקות מאוד גדולים לגבי הנכונות של אבו מאזן להגיע להסכם", אמר שטייניץ בתכנית, "הוא אכן לא מעודד טרור ואלימות כרגע, אבל הוא ראש וראשון למסיתים. המסרים בטלוויזיה הפלסטינית קוראים חד משמעית להשמדת ישראל, אלה מסרי שנאה עם גוון אנטישמי מאוד ברור".

      בשבוע הבא | משדר מיוחד לרגל יום ההולדת לכנסת | שלישי ב-10:00

      למרות טענותיו החריפות כלפי הרשות הפלסטינית, השר שטייניץ סרב לומר כי ידחה כל הצעה עתידית להסכם. "יש לשפוט כל הצעה לגופו של עניין", אמר, "ואנחנו צריכים לוודא שהסכם השלום הוא אמיתי ולא רק פיסת נייר". הוא הדגיש כי בכל הסדר צריכה ישראל להשאיר בידה בטחונות, וכי בכל מקרה, "לא נסכים לנסיגה לקווי 1967".

      לעומת השר שטייניץ, שלא התייחס לתגובה בליכוד להצעה המסתמנת של קרי, סגן שר החוץ זאב אלקין ציין כי אם ידובר על חזרה לגבולות 1967 או נסיגה מבקעת הירדן, מפלגת השלטון לא תוכל לאמץ את ההצעה. "הרוב המוחלט יתנגד, זה מנוגד לחלוטין לתפיסת הליכוד", אמר.

      אלקין לא שלל את דבריו של שר החוץ אביגדור ליברמן, שאמר כי הצעתו של קרי היא "הכי טובה שנקבל", אולם הדגיש כי "זה לא אומר שאנחנו צריכים לאמץ את היוזמה כמו שהיא". לדבריו, גם אם תהיה ישראל מוכנה לקבל הסכם שכולל התחייבות לקווי 1967, הצד הפסלטיני לא יהיה מוכן להכיר במדינה יהודית. "כנראה שאף אחד לא מצפה מאף אחד משני הצדדים לחתום על הסכם", סיכם אלקין.

      "מקום רע בעולם בפערי שכר מגדריים"

      חברת הכנסת עליזה לביא (יש עתיד) גם היא הצטרפה לשיחה על מהלכי החקיקה האחרונים אותם היא מובילה למען שוויון מגדרי. הוועדה לקידום מעמד האישה, שבראשה עומדת לביא, תדון מחר על הצעת החוק להנגשה ושימוש בנתונים מגדריים, שעברה בקריאה טרומית לפני כחודשיים. ההצעה קובעת כי חברות ציבוריות וממשלתיות יחויבו לבחון את פערי השכר המגדריים בחברה בבואם לקבוע מדיניות שכר וקידום, וכי חברות ממשלתיות יחויבו לאסוף ולפרסם את הנתונים שברשותן גם בחתך מגדרי.

      "אחת הבעיות שהתקבעו בחברה בישראל היא פערי שכר", אומרת לביא. "ישראל במקום רע במדדים העולמיים של פערי שכר מגדריים". עם זאת, היא מודה כי חוקים רבים בנושא חוקקים בשנים האחרונות, "אבל הם לא נאכפים, ושום דבר לא משתנה". ההצעה נועדה להגביר את יכולתם של נשים, גברים או ארגונים חברתיים לבקש נתונים בפילוח מגדרי וכך להכיר את המצב הבעייתי בשוק העבודה.

      ההצעה שהציעה לביא, יחד עם שורה של חברי כנסת, חלה על חברות ממשלתיות ולא על המגזר הפרטי. "אנחנו בדין ודברים, ואני יודעת שנצטרך לראות איך אנחנו מתמודדים עם המערכת הקיימת. אני לא רוצה באמצעות החקיקה להקשות על המעסיקים וכך למצוא לבסוף שלא מעסיקים נשים", הוסיפה.

      במסגרת הפינה השבועית בנושאי שקיפות שוחחה מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד אלונה וינוגרד, על המידע המוסתר בפנינו במערכת הבריאות. בשנים האחרונות עתרה התנועה מספר פעמים כנגד משרד הבריאות והביאה לחשיפת נתונים משמעותיים כמו מדדי האיכות של קופות החולים, שמות הרופאים ברפואה הציבורית העובדים גם ברפואה הפרטית, וטפסי גילוי נאות בוועדת סל התרופות. "המצב במערכת הבריאות בסך הכל הוא די גרוע", אמרה וינוגרד, "משרד כזה, שאמון על נושא שלא פוגע באינטרסים אחרים כמעט - היינו מצפים ממנו לשקיפות יותר גדולה".