המלחמה על סוריה

איך מצדיקים תקיפה בינלאומית בסוריה?

וטו סיני-רוסי ימנע החלטה של האו"ם, ולארה"ב לא יעמוד הטיעון של הגנה עצמית. אז מה אפשר לעשות? אפשר לטעון שהתקיפה הוזמנה ע"י ממשלת המורדים הגולה. יש כבר תקדים: קוסובו

שוקי פרידמן

אחרי שנשיא סוריה בשאר אסד המטיר על אזרחיו נשק כימי, תקיפה של מדינות מערביות בסוריה הפכה להיות בבחינת "מלחמת אין ברירה". ברק אובמה, דיוויד קמרון ופרנסואה הולנד אולצו על ידי אסד לפעול. הפעולה היא, ככל הנראה, ענייו של זמן. ארצות הברית, "מנהיגת העולם החופשי", וסגניתה בעיני עצמה בריטניה, אומרות בעצם כך: לא ייתכן שאחרי עשור של מלחמה רב-חזיתית בטרור ובמדינות סוררות, דיקטטור רצחני יעשה שימוש נרחב בנשק להשמדה המונית נגד אזרחים - ולא תהיה לכך תגובה. חוסר תגובה הוא מסר לאסד ולאחרים, שכבר אין דין ואין דיין, ואיש הישר בעיניו ירצח. צרפת, שבאופן מסורתי מעורבת בנעשה בסוריה, לא יכולה להרשות לעצמה לעמוד מנגד. ואולי גם מדינות נוספות יצטרפו באמירה או בסיוע סמלי. השאלה היא, מה ארה"ב בעולת בריתה יעשו, איך יצדיקו את זה מדינית, ציבורית ומשפטית - ומה יקרה בעקבות התקיפה בזירה האזורית והבינלאומית.

ה"מה'" יחסית ברור. המטרה היא תגובה אפקטיבית ומהדהדת במינימום מעורבות, וללא, חלילה - מבחינת כל התוקפות הפוטנציאליות - "רגל על הקרקע". לכן, התקיפה תפעיל יכולות של ירי מנגד, ממטוסים או אוניות. בנק המטרות יכלול "יעדי כימיה", יעדים המוכרים כאתרי ייצור, אחסנה או שיגור של נשק כימי וביולוגי. ייתכן שיותקפו גם יעדים אסטרטגיים נוספים ומערכי נ"מ עיקריים, שפגיעה בהם יכולה להיות מבוא ליצירת איזור אסור לטיסה בעתיד.

ההצדקה של פעולה כזו במישור המדיני והמשפטי תהיה מלאכת מחשבת מורכבת יותר. מדינות רבות בעולם, שהביעו "זעזוע ותדהמה" מהתמונות שזורמות מסוריה, מעדיפות להניד את ראשו ולהמשיך בסדר היום בלי שתהיה עוד נקודת חיכוך בינלאומית מסוכנת. סין ורוסיה מתנגדות באופן נחרץ לגינוי של סוריה במועצת הביטחון של האו"ם, קל וחומר לפעולה צבאית כלשהי. סוריה ואיראן, מגייסות את מיטב הטרמינולוגיה המאיימת ששפתן מאפשרת כדי להרתיע את ארה"ב מפעולה. גם דעת הקהל בארה"ב לא ששה (לפי סקרים אחרונים) אלי קרב.

כיצד יגיב אסד? ואיראן?

הנשיא אובמה יצטרך, לפיכך, לגלות מנהיגות. אחרי שתמונות הפגיעות ישודרו מסוריה, הוא יעמוד בחדר העיתונות של הבית הלבן ויאמר בערך כך: אנו, מנהיגי העולם השפוי, שמנו את האינטרסים והחשבונות בצד ויצאנו לעצור רודן רצחני וחסר רחמים שחצה את הקו האדום הברור ששרטטנו. הפעולה, אליה אולצנו בעצם לצאת, היא איתות לכל מי שחושב שבעולם הכאוטי של היום הכול מותר, שלא כך הוא. ובין השורות: נכון, אמריקה חלשה מבעבר; נכון, אני לא המנהיג החזק בעולם ובטח לא הנשיא התקיף ביותר, אבל יש גבול גם למה שאני מוכן לספוג. לכן, אל תספידו עדיין, לא אותי ולא את ארצי כמנהיגת העולם החופשי.

גם מבחינת המשפט הבינלאומי, פעולה כזו אינה "חלקה". דרך המלך ליציאה לתקיפה כזו היא החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם - אך הווטו הרוסי האוטומטי לא יאפשר קבלת החלטה כזו. האפשרות השנייה היא תגובה על בסיס אמנת האו"ם המתירה למדינה לממש את זכותה להגנה עצמית, אם הותקפה "התקפה חמושה" על ידי מדינה אחרת. גם זה לא המקרה כאן.

כדי להצדיק בכל זאת פעולה צבאית בסוריה, ארה"ב ובעלות בריתה, המבקשות להצטייר כמצייתות למשפט הבינלאומי, יוכלו לטעון שהן הוזמנו לפעול בסוריה על ידי מי שהם רואים כריבון - הממשלה הסורית הגולה. ארה"ב וחברות נאט"ו שילוו אותה יוכלו גם להשתמש בתקדים קוסובו. גם שם הן פעלו ללא החלטה מפורשת של מועצת הביטחון, וגם שם לא תקפו את ארצותיהן. הנימוק המשפטי לפעולה היה רצון לעצור אסון הומניטרי ומניעת המשך האי-יציבות שאיים על שלום האזור. בכמה מובנים, העילות הללו קיימות גם כאן.

ומה יקרה אחרי התקיפה? אחרי השימוש בנשק להשמדה המונית, אסד כבר לא יכול ליהנות מ"הנחת הרציונאליות". כלומר, לא בטוח שהוא יפעל על פי היגיון סביר. עם זאת, לפחות עד כה, הוא הכיל תקיפות חיצוניות קשות פחות. מצבו כה מעורער, שספק אם יש לו את היכולת לתגובה משמעותית - ולכן אפשר להעריך בזהירות שיימנע מתגובה או יגיב תגובה סמלית. איראן וחיזבאללה כבר מעורבות גם כך עד צוואר בזירה הסורית, ושילמו על כך מחירים כבדים. ספק אם ירצו לפתוח חזית משמעותית נוספת נגד ישראל או נגד ארה"ב ובעלות בריתה. עם זאת, איראן בהחלט יכולה לנסות להגיב בהוצאה לפועל של פיגועים מכאיבים נגד יעדים אמריקניים בעולם באמצעות רשת הטרור שלה. גם סין ורוסיה לא צפויות לעלות על הבריקדות. מלבד גינוי לפעולה כזו, הן ינסו לגבות מארה"ב ומהמדינות המעורבות מחיר מדיני על הפעולה בעתיד.

עם זאת, הפעולה תהיה במובנים רבים "שינוי כללי המשחק" - בעיקר בהקשר של "האביב הערבי" שהפך לחורף, היא תהיה איתות לשליטי האזור ולמנהיגי האופוזיציות השונים, שהמשחק אינו רק מקומי ושבתרחישים מסוימים הוא יכול להפוך גם למשחק בינלאומי.

וישראל, כרגיל, תתמודד עם עוד צבר סיכונים וחוסר ודאות.

ד"ר שוקי פרידמן הוא מרצה למשפטים במרכז האקדמי פרס

מעוניינים לפרסם מאמר במדור הדעות? כתבו לנו למייל op-ed@walla.net.il

עוד בנושא:
רוסיה מזהירה מפני תקיפה בסוריה: "טעות טרגית"
גורם בארה"ב: "אין כמעט ספק שאסד תקף בנשק כימי"
סוריה: פקחי האו"ם לא רשאים לבקר באתרים שהופצצו
כך יצליח אובמה לתקוף בסוריה ולהימנע ממלחמה / אייל זיסר

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully