ידלין: "להכין תכנית ב' למקרה שהמשא ומתן ייכשל"

צפו: לבני ועריקאת נפגשים בירושלים, בשבוע שעבר

השיחות הישירות בין ישראל לרשות הפלסטינית התחדשו לפני שלושה שבועות בלבד, אבל בשעה שהצדדים מתחילים לדון בנושאי הליבה של הסכסוך, יש מי שקוראים לראש הממשלה להכין, כבר עכשיו, תכנית פעולה מדינית ליום שאחרי המשא ומתן. אחד מהם הוא ראש אגף המודיעין לשעבר, אלוף (מיל') עמוס ידלין, שאומר כי הממשלה צריכה להכין "תכנית ב' למקרה שהמשא ומתן ייכשל". התכנית שידלין מדבר עליה תתבסס על נסיגה חד צדדית מהגדה, תוך הקפדה על הסדרי ביטחון בגיבוי בינלאומי. בראיון לוואלה! חדשות הוא מבהיר: "אסור לנו להיות תלויים בפלסטינים".

ידלין, שעומד כיום בראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, הגיש בשבוע שעבר לראש הממשלה בנימין נתניהו את "תיק המשא ומתן" – שלושה ספרים עבי כרס, שמכילים בתוכם את כל המסמכים הרלוונטיים למשא ומתן הישראלי-פלסטיני על גלגוליו השונים. את התיק המרשים הכין צוות חוקרים במכון, בראשות אל"מ (מיל') גלעד שר, והוא הוגש במספר עותקים מצומצם לראש הממשלה, לבכירי המטה שלו ולשרת המשפטים ציפי לבני האמונה על המשא ומתן מטעם הממשלה. כאשר מעיינים במאות המסמכים שמכיל התיק, קשה לא לחוש דה-ז'ה-וו. למרות שחלק מהמסמכים בתיק הם בני יותר משני עשורים, הסוגיות שעומדות על הפרק לא השתנו - רק הנושאים והנותנים התחלפו.

"אנחנו מקווים מאוד שהפעם המשא ומתן באמת יצליח, אבל מעריכים שהסיכוי לכך נמוך", אומר ידלין בשיחה במשרדו במכון, שאליה מצטרף גם גלעד שר, בעצמו מוותיקי המשא ומתן הישראלי-פלסטיני. "בשביל להגיע להסכם יש צורך במנהיגות אמיצה משני הצדדים. הצד הישראלי צריך להסכים למדינה פלסטינית על בסיס גבולות 1967 עם חילופי שטחים, ולנוכחות פלסטינית בירושלים המזרחית. הצד הפלסטיני צריך להסכים להצהרה על סוף הסכסוך, לסידורי ביטחון קשיחים שישמרו על ישראל ולוויתור על זכות השיבה. מבין הסעיפים הללו, הדבר היחיד שאני רואה כרגע זו הסכמה ישראלית לרעיון הבסיסי של שתי מדינות לשני עמים. זה לא מספיק".

אז מה בכל זאת יקרה בתשעת חודשי המשא ומתן?

"המקסימום שכל אחד מהצדדים יהיה מוכן לתת, לא יתקרב למינימום שהצד השני מבקש", מעריך גלעד שר. ידלין מוסיף כי שני הצדדים נכנסו למשא ומתן בעיקר כי "המחיר של אי כניסה למשא ומתן היה גבוה מדי - האמריקנים היו מאשימים את הצד הסרבן בכישלון המגעים. בנוסף, הצדדים קיבלו מהאמריקנים מכתבי צד שסיפקו אותם – במכתב לישראל יש הכרה בישראל כמדינה יהודית ובמכתב לפלסטינים יש הכרה בגבולות 1967. זה הספיק כדי להכניס אותם לחדר, אבל להערכתי זה לא מספיק כדי שייצאו ממנו עם הסדר".

ידלין חושב שישראל צריכה למצות את המהלך המדיני, ולהציע לפלסטינים "הצעה שתיתפס כהגונה ונדיבה" – כזו שנמצאת בטווח שבין הצעת ברק בקמפ דייויד בשנת 2000 להצעתו של אולמרט בשנת 2008, שנחשפה לראשונה לפני כשלושה חודשים בוואלה! חדשות. עם זאת, במידה והצעה כזו לא תספק את הצד הפלסטיני, ידלין ושר סבורים שישראל צריכה ליזום מהלך עצמאי לקביעת גבולותיה. "אם ישראל רוצה להישאר מדינה יהודית, דמוקרטית ובטוחה, אסור לנו לתת לפלסטינים לקבוע את גורלנו. ישראל חייבת להתחיל להכין תכנית ב', שיש לה שני מרכיבים מהותיים: צעדים עצמאיים בגדה המערבית, והסדרי ביטחון קשיחים בתיאום עם העולם", קובע ידלין.

המילה חד צדדי הפכה למילה מגונה מאז ההתנתקות, ולכן אתה מתעקש לומר "צעדים עצמאיים". אתה באמת חושב שאפשר למכור את זה לציבור?

"אני מדבר על צעדים עצמאיים של ישראל שמגובים בהסדרי ביטחון קשיחים, בתיאום בינלאומי. אין ספק שמאז הנסיגה מעזה החד צדדיות קיבלה קונוטציה שלילית בישראל, אבל מצד שני, אני משוחח עם הרבה קהלים ברחבי הארץ, כולל במעוזים של הימין, ובכל מקום שאני מגיע אליו אני שואל את האנשים אם יש מישהו שרוצה לחזור לעזה. אף אחד לא מרים את היד. הרעיון לעצב את גבולותינו בעצמנו הוא לא רעיון רע, אבל אין ספק שחייבים לשים דגש על הסדרי הביטחון, ושצריך לעשות את זה בשיתוף פעולה עם העולם, בדגש על ארצות הברית".

מה דעתך על העבודה שעושה הגנרל האמריקני ג'ון אלן, שמשרטט בימים אלה עם בכירים בצה"ל את צרכי הביטחון של ישראל במקרה של נסיגה מהגדה?

"אני מכיר היטב את הגנרל אלן. הקשר שלנו בעבר התמקד בנושאים אזוריים – אפגניסטן, עיראק וכדומה. הוא איש רציני, צנוע ומעמיק מאוד. אני חושב שישראל וארה"ב כבר הגיעו בעבר להסכמות בנושאי הביטחון, אבל כאשר ההסכמות המקצועיות הגיעו לדרג המדיני הן נזנחו. הפעם, ראש הממשלה נתניהו שם את הדגש על סידורי הביטחון, ולדעתי זה יהיה הנושא הראשון או השני שיעלה במסגרת המשא ומתן". ידלין מדגיש כי גם אם המשא ומתן לא יוביל להסכם עם הפלסטינים, ההסכמות בין ישראל לאמריקנים בנושא הסדרי הביטחון יכולות לשמש את ישראל אם תבצע צעדים עצמאיים.

אתה חושב שראש הממשלה נתניהו מסוגל לבצע צעד כזה, שיכלול פינוי התנחלויות ממזרח לגדר ההפרדה?

"יש לו רוב בכנסת, ולפי כל הסקרים והמחקרים שאני מכיר יש לו גם רוב בציבור", משיב ידלין. "כמובן, הוא יצטרך לשכנע את הציבור שהסדרי הביטחון שהוא השיג קשיחים ואמינים. אני יודע שזה נושא שמטריד ומעסיק אותו ללא הרף. הציבור בישראל מבין שהסטטוס קוו מאלץ את ישראל לבחור בין היותה מדינה יהודית לבין היותה מדינה דמוקרטית, ואני מאמין שאם ראש הממשלה ישיג הסדרי ביטחון טובים, הוא יקבל את תמיכת הציבור גם לצעדים קשים".

גלעד שר, שריכז את הכנת "תיק המשא ומתן", מחזק את דבריו של ידלין לגבי צעדים עצמאיים, ומעלה נקודה נוספת – הטיפול במפונים. לדבריו, ממשלות ישראל נכשלו בטיפול במפוני ההתנתקות, ודווקא בשל כך יש להתחיל לתכנן את הפינוי כבר עכשיו, כדי שהפעם המפונים לא יפלו בין הכיסאות. "חלק גדול מאותם מאה אלף מתנחלים שישראל תיאלץ לפנות, יהיו מוכנים להתפנות בעצמם תמורת פיצויים נדיבים ופתרונות דיור. אסור לחזור על השגיאות שנעשו בעבר בטיפול במפונים, צריך להתחיל לדבר על פתרונות כבר עכשיו, ולא לחכות לדקה ה-90".

ידלין ושר מדגישים כי "היתרון של צעדים עצמאיים הוא שישראל קובעת בעצמה את גבולותיה, בהתאם לאינטרסים הביטחוניים שלה. אנחנו לא תומכים בצעד כזה לטובת הפלסטינים, אלא כי זה טוב לנו. זה אינטרס ישראלי מובהק". דבריהם נשמעים כמעט מילה במילה כמו ההסברים של תומכי ההתנתקות, בחודשים שקדמו לפינוי רצועת עזה. אינטרס ישראלי, לקיחת יוזמה, לקבוע את גורלנו בידינו – אלה בדיוק אותן מילים. ההבדל היחיד הוא שהפעם הביטוי "עצמאי" מחליף את "חד צדדי" הלא פופולארי, ואליו מצטרף הדגש על "הסדרי ביטחון" שלא טופלו כראוי בפעם הקודמת.

ובכל זאת, האם בכלל ניתן לבצע צעדים כאלה לאור חוסר היציבות והתהפוכות במזרח התיכון?

ידלין: "חוסר היציבות באזורנו הוא אחת הסיבות לכך שצריך להתעקש על סידורי ביטחון קשיחים, שייעשו בתיאום בינלאומי. בנוסף, צריך להסתכל על האינטרסים המשותפים שיש לישראל עם חלק מהמדינות באזור לאור הנסיבות החדשות. אני מדבר על ירדן, על מצרים תחת השלטון החדש ועל מדינות נוספות, שלפחות בתחום הביטחוני יש לנו אינטרסים משותפים איתן".

אחד האינטרסים המשותפים הללו הוא מניעת נשק גרעיני מאיראן. האם לדעתך לתהליך המדיני עם הפלסטינים תהיה השפעה כלשהי בנושא הזה?

"הנושא הפלסטיני והנושא האיראני בראייתי הם שני נושאים מקבילים, שאינם נפגשים, וכל אחד מהם חשוב בצורה קריטית לביטחונה של מדינת ישראל. אני לא חושב שבגלל שיש תהליך מדיני האמריקנים יתנו לנו אור ירוק להפיץ באיראן, או לחלופין ישלחו את מפציצי ה-B2 שלהם. עם זאת, אני כן רואה קשר בין הדברים בתחום אחד – האמון בין המנהיגים. העובדה שנתניהו הלך לתהליך מדיני עם הפלסטינים בהחלט מחזקת את האמון בינו לבין אובמה, ואי אפשר להפריז בחשיבותו של אמון ביחסים שבין ראש ממשלת ישראל לבין נשיא ארצות הברית".

תהליך השלום מתחדש - כותרות נוספות
”ניוזוויק” על לבני: ”היחידה שיכולה להביא הסכם”
הערפל נמשך: לבני ועריקאת נפגשו בירושלים
מזכ”ל האו”ם בביקור בארץ: שלום אמיתי דורש פשרות