"ניוזוויק" על לבני: "היחידה שיכולה להביא הסכם"

בכתבת פרופיל נרחבת, קובע המגזין האמריקני: "הסיכוי לשלום תלוי ביכולת של לבני לשכנע את נתניהו לחתום". לבני עצמה מספרת כיצד "התפכחה" ביחס לפתרון שתי המדינות

אמיר תיבון
23/08/2013

"המאמינה" – זו כותרת הכתבה הנרחבת שפרסם הבוקר (שישי) המגזין האמריקני "ניוזוויק" על שרת המשפטים, ציפי לבני, הממונה מטעם הממשלה על המשא ומתן עם הפלסטינים. "ציפי לבני עדיין מאמינה שאפשר להשיג שלום, ובקרוב היא תקבל הזדמנות להוכיח זאת", נכתב ביחס לחידוש המשא ומתן הישיר בין ישראל לפלסטינים, שבמסגרתו התקיימו עד כה שלוש פגישות בין לבני והשליח המדיני יצחק מולכו לבין צוות המשא ומתן הפלסטיני, הכולל את סאיב עריקאית ומוחמד שתיה.

עוד בוואלה!

חיבורי נמל: הפרויקט שהתחיל בחזון ומוביל אל העתיד

בשיתוף נמלי ישראל
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
"המאמינה". הכתבה הנרחבת המגזין ניוזוויק(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

לבני מוכתרת בכתבה בתור "היחידה שיכולה להביא הסכם ששני הצדדים יכולים לחיות אתו", וזאת על רקע ההערכה לה היא זוכה בקהילייה הבינלאומית, יחסי האנוש הטובים בינה לבין בכירי הרשות הפלסטינית ויחסי האמון בינה לבין ראש הממשלה נתניהו. "הסיכוי לשלום תלוי ביכולת של לבני לשכנע את נתניהו לקבל את התנאים שכמעט כולם מסכימים עליהם", נכתב. אחד מיועציו של ראש הממשלה אמר למגזין כי נתניהו "שמח מאוד שהיא נמצאת בממשלה", ומעריך כי כמות הזמן שראש הממשלה מקדיש לשיחות אתה היא הגבוהה ביותר מבין השרים.

אל השבחים שמרעיף על לבני כתב העיתון בישראל, בן בירנבאום, מצטרפים גורמים בכירים לשעבר בממשלו של הנשיא ג'ורג' וו. בוש, בהם שרת החוץ לשעבר קונדוליזה רייס, שעבדה מול לבני בשנים שבהן כיהנה כשרת המשפטים ושרת החוץ בממשלות שרון ואולמרט. רייס אומרת כי לבני זכתה להערכה במעגלים דיפלומטיים כי היא "נתפסה כמי שרוצה לסיים את הבידוד של ישראל, וכמישהי שאפשר לעבוד אתה". רייס מוסיפה כי בקרב חוגי הממשל לבני נחשבה "אמינה, מסורה וחרוצה. הנשיא (בוש) אהב אותה מאוד".

סגנה של רייס והיועץ הבכיר של בוש לעייני המזרח התיכון, אליוט אברמס, מספר כי ללבני הייתה תרומה מכרעת לתמיכתו של הנשיא בוש בהקמת גדר ההפרדה בשטחים, וגם כי היא סייעה לשכנע אותו לנקוט לראשונה עמדה אמריקנית נחרצת נגד זכות השיבה לפלסטינים – עמדה שבאה לידי ביטוי במכתב העקרונות שהפקיד בוש בידי שרון בשנת 2004. אברמס מתאר את לבני כנושאת ונותנת "קשוחה", ואומר כי הקשיחות שהפגינה סייעה לשרון לרתום את הנשיא בוש ואת קונדוליזה רייס לטובת עמדותיה של ישראל. לבני עצמה אומרת בהקשר הזה כי היא "מתוסכלת" מכך שבישראל, "מי שמדבר על ביטחון נתפס כאמיץ וקשוח, ואילו מי שמדבר על שלום נתפס כנאיבי ורך".

"אין ציפיות גבוהות וזה בסדר מבחינתי"

לבני התייחסה בכתבה גם למהפך שעבר עליה בתחום המדיני, כמי שגדלה בביתם של פעילי אצ"ל והתחנכה בתנועת הנוער בית"ר, אך נחשבת כיום לסמן השמאלי בממשלה. לדבריה, כאשר החלה לדבר בפומבי על תמיכתה בפתרון שתי המדינות, קיוותה שאמה, לוחמת האצ"ל הוותיקה שרה לבני, לא תשמע את דבריה. היא הצליחה "להסתיר" את המהפך בעמדותיה, עד שיום אחד, לאחר שיצאה מראיון לאחת מתחנות הרדיו, קיבלה שיחת טלפון מאמה: "היא אמרה – שמעתי אותך, זה כואב, אבל את יודעת מה? אנחנו נלחמנו כדי להקים את מדינת ישראל, וכיום אני רואה שצעירים ישראלים עוזבים לאמריקה. לא נלחמנו כדי שתהיה מדינה רק עבורנו המבוגרים. זו החלטה שלך".

בהתאם לאיפול התקשורתי שמוטל בימים אלה על המשא ומתן שמנהלת לבני מול הפלסטינים יחד עם השליח המדיני יצחק מולכו, בכתבה לא נמסרו פרטים לגבי השיחות בין הצדדים. עם זאת, לבני התייחסה לאווירה הציבורית הספקנית שמלווה את השיחות, ואמרה: "מנקודת מבט מעשית, בעבר כשיצרנו תקוות גדולות ולא יצא מזה שום דבר, זה הוביל לאלימות. לכן המצב הנוכחי, שבו נכנסנו לחדר המשא ומתן ואין ציפיות גבוהות, הוא בסדר מבחינתי".

לבני התייחסה גם לכישלונם של שני הניסיונות האחרונים להשיג הסכם ישראלי-פלסטיני, ועידת קמפ דייויד בשנת 2000 והמשא ומתן שניהל אהוד אולמרט מול אבו מאזן בשנת 2008: "אולמרט נתן לאבו מאזן מפה ואמר – תחתום כאן וכאן, זו הזדמנות יוצאת דופן, תחתום או תעזוב. ברק אמר דברים דומים בקמפ דייויד. זו לא הדרך לנהל משא ומתן". ההתבטאות הזו מלמדת משהו על התעקשות הצד הישראלי שהמשא ומתן עם הפלסטינים יימשך לפחות תשעה חודשים, וגם על האופן שבו יתנהלו הדיונים במהלך תשעת החודשים הללו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully