וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אונס, התעללות ועינויים בסיני: המסע של הפליט מאריתריאה

מ', פליט אריתריאי, רק רצה להבטיח עתיד טוב יותר למשפחתו בסודן. במקום זאת הוא ושתי בנותיו עברו מסכת התעללות בסיני. עתה הוא מנסה לגייס כסף עבור שחרורן מהשובים הבדואים

כתבתה של דנה ויילר-פולק; צילום: דניאל בוק, טל אנגלנדר; עריכה: מיכאל ברגמן, גדי וינסטוק

פניו של מ' מספרות הכל: המשקעים מהשהות בכלא באריתריאה, צלקות השבי בסיני שבו נותרו בנותיו, והניסיון הנואש לגייס סכום כסף לא ריאלי - עבור תשלום כופר לשחרורן, מעיק על לבו עד היום. כל אלה טבועים בפניו הכבויות של מ', אזרח אריתריאה, שכחייל בצבא המדינה האפריקנית שמע על מדינת ישראל, אך מעולם לא שיער כי יגיע אליה. מ' לא תיאר לעצמו גם את המסע הקשה והכואב שעבר, אשר הוביל אותו למסקנה אחת ברורה – "אם כבר למות אז עדיף בארץ שלך, לא משנה כמה רע שם. לפחות תזכה לקבורה ראויה".

אונס, עינויים וקשירות: המסע של הנתין מאריתראה. טל אנגלנדר
"כבר היה עדיף להישאר באריתריאה" . הפליט מ'/טל אנגלנדר

בתקופה שבה שירת מ' בן ה-40 בצבא אריתריאה, הוא נעצר על ידי הרשויות בשל דעותיו הפוליטיות. כשהבין כי הסיכויים שישוחרר קלושים, הוא החליט להימלט ממתקן המעצר שבו הוחזק. "בשל התנאים הקשים בכלא הזדקקתי לטיפול רפואי, ובאחת הפעמים שהועברתי לטיפול, השתלטתי על השומר שהתלווה אליי וברחתי", תיאר מ' בקול שקט את שעבר בארץ מוצאו לפני כשנה. מ' נמלט אל עיר אחרת, וממנה צעד במשך חמישה ימים לאזור מבודד כדי שיוכל ליצור קשר עם אשתו. הוא ביקש ממנה שתשלח אליו שניים מתוך תשעת ילדיו – את בתו בת ה-14 ואת אחותה בת ה-17. מ' שאף לברוח עמן מאריתריאה כדי להעניק להן סיכוי לעתיד טוב יותר בסודן השכנה. "דיברתי על כך עם חבר שלי, שחי שם, והוא הציע שאגיע לסודן עם הבנות. הוא הבטיח לעזור לי לפתוח בית קפה, ועם הכסף אוכל לסייע לבני משפחתי שנותרו באריתריאה ואף להביא אותם אלינו בהמשך", סיפר מ'.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

מיקום אסטרטגי, נוף מרהיב ודירות מפוארות: השכונה המסקרנת שנבנית במרכז

בשיתוף אאורה נדל"ן
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
"מצדנו תמותו במדבר". גבול ישראל-מצרים/מערכת וואלה!, צילום מסך

בתום מסע רגלי בן חמישה ימים חצו מ' ובנותיו את הגבול, והאמינו כי פניהם לעתיד טוב יותר, אך תקוותיהם נגוזו במהרה. "מיד לאחר שנכנסנו לסודן תפסו אותנו חיילים ואמרו לנו שהם מעבירים אותנו למחנה פליטים", סיפר מ'. "בלילה הגיעו חיילים נוספים, ואמרו לנו 'בואו הולכים'. לא הבנתי למה מעבירים אותנו דווקא בלילה, וכיוון ששמעתי על סיפורי חטיפות ועינויים בסיני, החלטתי להתנגד להם. ניסיתי לחטוף כלי נשק מידי אחד החיילים, אבל חבריו התנפלו עליי והכו אותי. הם אנסו את בנותיי לנגד עיניי", סיפר מ' בעיניים דומעות.

מי ובנותיו נמכרו למבריחים, ואלה העבירו אותם לאזור חצי האי סיני – שם נכלאו עם שבעה בני אדם נוספים. לדבריו, מדי יום הבדואים שהחזיקו בהם עינו שניים מהם, כדי לדרוש מבני משפחותיהם דמי כופר, בגובה 100 אלף דולרים תמורת שחרורם. "הייתי במצב קשה, ולא יכולתי לזוז בגלל המכות שספגתי קודם לכן", הסביר מ'. "המצב בסיני הפך לגיהינום, כשהגענו לסיני הם כבלו אותנו בשלשלאות מהתקרה והכו אותנו עם חוטי תיל וברזל מלובן. אחרי שלושה ימים של עינויים התעלפתי, וכשהוחזרתי לכלוב, האדם שיצא אתי כבר לא חזר. אלה עינויים שלא ניתן לתאר במילים. באנשים האלה אין טיפת אנושיות, אני לא מסוגל להסביר איך בני אדם מסוגלים לעשות דברים כאלה", אמר.

מ' צפה בבנותיו עוברות התעללות מינית קשה על ידי השובים, אך הן דאגו קודם כל לאביהן בשל מצבו הקשה בשבי. האב ניסה לאסוף את הסכום שדרשו החוטפים תמורת שחרורם מהשבי, ועד היום הוא לא מבין כיצד בני משפחתו הצליחו לגייס 35 אלף דולרים עבור תשלום הכופר. "בכנות, אני לא יודע איך הצלחנו לעשות זאת, הרי רוב בני המשפחה שלי נהרגו במלחמת העצמאות בארצנו, ואמי עיוורת ונכה. הרבה אנשים סייעו לנו בישראל ובאריתריאה. הם גייסו 25 אלף דולרים ולוו עוד 10 אלף דולרים", אמר.

"העיקר לצאת משם"

מ' דרש כי עבור הסכום שגייס ישחררו השובים את בנותיו, אך הם סירבו. "הם אמרו לי שהם עומדים לשחרר רק אותי, אבל סירבתי. הם הכו אותי, כבלו אותי והעלו אותי על גבי רכב שיצא לישראל". החוטפים הודיעו לשבויים כי הם נוסעים לישראל וכי שם יקבלו אותם. "כששאלנו איך נחצה את גדר הגבול, הם השיבו 'מצדנו תמותו במדבר, לא אכפת לנו אם אתם או כל נוצרי אחר ימות".

בשל מצבו הבריאותי הקשה באותה תקופה, מ' זוכר במעורפל את הכניסה לישראל. הוא סיפר כי כאשר פקח את עיניו, עמדו לידו חיילי צה"ל והסבירו לו כי הוא נמצא בבסיס צבאי וכי יטפלו בו. לאחר שהתאושש מעט, הוא הועבר לכלא סהרונים - שם הוכר כקורבן סחר, ומאז חודש דצמבר הוא שוהה במקלט לקורבנות סחר.

"הדבר היחיד שחשבתי עליו כשהייתי בסיני היה איך אני לוקח את הבנות שלי ובורח מהמקום השחור הזה", סיפר מ', "דאגתי לחיי ולחיי בנותיי, ולא היה אכפת לי לאן ייקחו אותנו - העיקר לצאת משם. עכשיו אני כאן והן נותרו מאחור". חוטפי הבנות דורשים כעת 66 אלף דולרים תמורת שחרורן. "לקח לי זמן להתחיל בגיוס הכסף, בגלל המצב הרפואי והנפשי שלי", הסביר, "אבל אני יודע שאין ברירה אז אספתי את עצמי. זה סכום בלתי הגיוני בשביל אדם אחד, אבל אולי אם מישהו יחליט לסייע לי, אוכל לשחרר אותן מהגיהינום שהן עוברות שם".

מאז שעזב את מתקן העינויים בסיני, מ' לא שוחח עם בנותיו. הוא מתעדכן על מצבן דרך אשתו, כדי שהשובים לא יעלו את סכום הכופר תמורת שחרורן. "הן חושבות שאני מת כי יצאתי משם במצב לא טוב" הסביר מ'. לדבריו, אם החוטפים יגלו כי יש לבנות קרוב משפחה השוהה בישראל, סכום הכופר יזנק ל-50 אלף דולרים לאדם. "המצב שלהן לא טוב. אשתי סיפרה לי שבתי, בת 14 בלבד, ילדה עובר מת בשבי, כתוצאה ממעשי האונס והעינויים שעברה".

כלא סהרונים, יולי 2012. יותם רונן
כלא סהרונים/יותם רונן

מ', שכמעט אמר נואש מהמצב, החליט לפנות לעזרת הציבור בישראל. הוא מדבר באטיות, עם הפסקות ארוכות, מתקשה להוציא את המילים. "כל מה שאני מבקש זה עזרה בהצלת חיי בנותיי", אמר, "לאפשר להן לברוח מהחושך לאור. הן חיות עכשיו אבל אני לא יודע כמה עוד ישרדו. קשה לתאר את החיים בסיני למי שלא ראה את זה. אין אוכל, אין מים, זה רק עינוי בלתי פוסק, בבוקר, בצהריים, בערב, בלילה. כל מי שהיה שם מעדיף למחוק את עצם קיומו של המקום הזה. היום קל יותר לדבר על זה, אבל לחיות את זה – אי אפשר. אני מבקש עזרה מכל מי שיכול לעזור במשהו, אני חייב להציל את הבנות. זה סכום בלתי אפשרי לאדם אחד אבל לרבים זה אפשרי".

מ' הסביר כי בראייה לאחור, כבר היה עדיף להישאר באריתריאה. "הכוונה שלי הייתה להגיע לסודן ולהתחיל חיים חדשים. רק רציתי לברוח ממשטר דיקטטורי שמפר זכויות אדם באופן קבוע, לחיות במקום שקט ולפרנס משפחתי בכבוד", אמר. "אחרי מה שעברתי בשנה הזו, אני מבין שכבר עדיף למות במדינה שלך עם האנשים שאתה מכיר, אך לפחות להיקבר בכבוד. אסור לחשוב יותר מדי על החיים באריתריאה, שעל אף מלמת העצמאות, כל מה שקיבלנו היה ממשלה דיקטטורית. במקום עצמאות הפכנו עבדים בלי זכויות אדם בסיסיות ובלי יכולת להתבטא בחופשיות. מסתבר שיש מצבים שכל זה עדיין עדיף".

לסיוע: בנק הפועלים, סניף 644, מספר חשבון 191343

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully