וושינגטון מבולבלת: רוחאני הוא ברכה או קללה?

הבחירות באיראן השאירו את וושינגטון מבולבלת. נציגי הממשל הגדירו את בחירתו של חסאן רוחאני המתון יחסית בתור "אות של תקווה" - הנשיא ברק אובמה אמר ביום שני בתכניתו של צ'רלי רוז כי האיראנים שדחו את הנצים בבחירות סימנו שהם "רוצים להתקדם בכיוון אחר", וכי "יש אפשרות שהם יחליטו לקבל את ההצעה שלנו לנהל אתנו שיחות בצורה משמעותית יותר". דוברת משרד החוץ האמריקאי שנשאלה לגבי הדיווחים על התוכנית לחדש את השיחות בנושא הגרעין כבר בחודש אוגוסט, השיבה שאין לה לוח זמן להציג, אך גם לא פסלה אפשרות שזה יקרה כבר בשבועות הקרובים - אם איראן תיתן תשובה מהותית להצעה שקיבלה בשיחות עם "חמש המעצמות פלוס אחת" בבירת קזחסטן אלמטי. את התשובה העקיפה לשאלה האמריקאית סיפק השבוע שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, שאמר בראיון לסוכנות הידיעות הכווייתית שאיראן מוכנה לעצור העשרת האורניום לרמה של 20% - בתמורה להקלה בסנקציות המוטלות עליה. זה יהיה בלתי נסלח, אמר לברוב, שלא לנצל את ההזדמנות הזאת.

וזה בדיוק התסריט שממנו חוששים בקונגרס - שמדובר בתרגיל של המנהיג הרוחני האייתולה עלי חמינאי, וכי בחירתו של רוחאני והשיחות עם איראן יביאו להקלה בסנקציות - מה שיסלול דרך קלה יותר עבור הרפובליקה האיסלאמית לפצצה הגרעינית.

בשימוע של תת-ועדת החוץ בבית הנבחרים האמריקאי, חבר הקונגרס הדמוקרט דיוויד סיסילין תהה, מהי הגרסה הקרובה יותר לאמת - שאייתולה חמינאי איפשר לרוחאני לנצח בבחירות, כי הוא באמת מחפש איך להוציא את ארצו מהבידוד הבינלאומי - או שמא מדובר בניסיון "לערער את הקואליציה הבינלאומית נגד איראן - ולקדם בינתיים את תכנית הגרעין בקצב". עמיתתו מניו יורק, חברת הקונגרס גרס מנג, הוסיפה: "גם אם רוחאני היה המועמד הכי מתון, הוא עדיין איש המשטר, והסרכזות במתקני הגרעין ממשיכות להסתובב. חבר הקונגרס גרי קונולי מבוסטון הזכיר מפני "נפילה במלכודת של איראן שמנסה להרוויח זמן".

המומחים שהעידו בפני חברי הוועדה היו תמימי דעים: כל עוד חמינאי בשלטון, ספק אם מדיניות החוץ של איראן תשתנה בצורה דרסטית, גם אם רוחאני יהיה מנומס יותר מקודמו, מחמוד אחמדינג'אד. ולכן גם לממשל האמריקאי אין מה למהר לשנות את מדיניותו כלפי איראן. "הבחירות לא מבטלות את החששות שלנו לגבי התנהגות איראן - אך אין ספק שלאישיות הנשיא יש השפעה", אמרה ד"ר סוזן מלוני ממכון ברוקינגס. "ללא ההתבטאויות של מחמוד אחמדינג'אד, ספק אם היינו מצליחים להעביר סנקציות חריפות נגד איראן. עלינו להיות מוכנים לשיחות רציניות עם איראן לגבי תוכנית הגרעין - אך לזכור עם זאת, שסמכויותיו של רוחאני מוגבלות. דיברתי עם אירופאים שניהלו אתו בעבר משא ומתן על הגרעין - והם היו די מתוסכלים ממנו. כך שכל הוויתורים למשטר האיראני צריכים להיות מותנים בצעדים משמעותיים מצד טהרן".

עלירזה נאדר, מומחה בכיר לאיראן של התאגיד "ראנד", הוסיף שלדעתו משימתו של רוחאני היא להקל את הלחץ על ארצו, אך נצחונו מעיד על כך שהמשטר בכל זאת מושפע מהלחץ הבינלאומי, ולכן יש עדיין זמן לפתור את המשבר סביב תכנית הגרעין האיראנית באמצעות משא ומתן. באשר לעתידה של איראן - הוא משוכנע שרק עם עזיבת חמינאי את הבמה, "יהיה סיכוי לאיראן דמוקרטית וטובה יותר".

קרים סג'דפור, מומחה מוביל ממכון קרנגי, הזכיר שחסאן רוחאני הוא חלק מהמשטר שגם מחויב לשמירתו, למרות שבתור אמצעי לשימור המשטר הוא נותן העדפה לצעדים פרגמטיים על פני עקרונות המהפכה האסלאמית. כלומר, אולי רוחאני, הדובר בנוסף לפרסי וערבית גם אנגלית, גרמנית, צרפתית ורוסית, יצליח לשפר את הדיאלוג עם המערב - "אך כל עוד חמינאי בשלטון, איראן לא תוותר על התנגדותה לארצות הברית וישראל, ותמיכתה בחיזבאללה ובחמאס". מה שכן, למרות שניצחונו של רוחאני מעיד על רוח מחאה בקרב הציבור האיראני, "כרגע הם רוצים דמוקרטיה בלי מהפכה, הציבור האיראני לא מוכן לתסריט הסורי", הדגיש. ועם כל הכבוד לשאיפות לדמוקרטיה וחיים בלי הסנקציות, אם לשפוט על פי הדיווח של כתב "טיים" מטהרן וקו?ם בשבוע הבחירות, גם האיראנים המתונים לא ממש מבינים מה העולם רוצה מתוכנית הגרעין שלהם ומה הבעיה עמה.

בשלב זה, בקונגרס עובדים על סנקציות חדשות נגד איראן, ובממשל עוקבים אחר איתותים מצד טהרן. שר החוץ ג'ון קרי שיצא השבוע לביקור נוסף במזרח התיכון, כולל קטאר, ערב הסעודית וכווית, מצפה לשמוע מעמיתיו באזור גם הערכות לגבי הבחירות באיראן.

"אנחנו לא יודעים הרבה על מה קורה בראשו של עלי חמינאי", אומר מייקל סינג, מנהל מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון. "מה שאנחנו כן יודעים, שהוא האיש שמקבל את ההחלטות באיראן. ספק אם אנו יכולים לצפות לשינויים משמעותיים בעקבות הבחירות של רוחאני - לאור התבטאויות העבר שלו כשייצג את איראן בשיחות הגרעין, הוא חושב שאיראן יכולה למשוך את הזמן ולהגיע לכל הישג שהיא רוצה עם הגרעין. נראה, אם רוחאני ישחק תפקיד בשיחות "השישיה" עם איראן - או שהמתווך העיקרי שלהם סעיד ג'לילי יישאר בתפקיד. המדיניות של ארצות הברית צריכה להתבסס על מעשיי איראן, ולא על אישיותו של הנשיא או הדברים שהוא אומר במסיבת העיתונאים. העיקר לא ליפול לפח של האשליה שאיש רפורמות ניצח - כי אז המערב בטוח יחזור על הטעויות מתקופת מוחמד חתאמי, כשהמערב החליט שמדובר באיש רפורמות וזה מצדיק ויתורים".

אחרי שנים שבהם במחלקת המדינה חלקו שבחים לראש הממשלה הפלסטיני לשעבר סלאם פיאד, בממשל האמריקאי נוקטים בגישה מאופקת יותר כלפי מחליפו, פרופ' ראמי אל-חמדאללה: לא התרגשו שם מהודעת ההתפטרות שלו, שבועות ספורים לאחר הכניסה לתפקיד, וגם לא מההודעה שהשהה בינתיים את ההתפטרות. סגן דובר מחלקת המדינה פטריק וונטרל ציין ביום שישי בקצרה שהאמריקאים "עוקבים אחרי המצב מקרוב", אך הפנה לקבלת התגובות לרשות הפלסטינית. "יש לנו מחויבות ארוכה לתמיכה בבניית מוסדות השלטון הפלסטינים. ומה שלא קורה, חשוב שהרשות הפלסטינית תישאר מחויבת למאמץ הזה של בניית מוסדות השלטון. אז אין לי מידע נוסף לחלוק, אני מפנה אתכם אליהם", סיכם וונטרל.

החלפת ראש האף-בי-איי הוא אירוע נדיר יחסית בוושינגטון. לא נדיר כמו בראשית דרכו של המוסד, כשג'יי אדגר הובר חלש עליו במשך 48 שנים, עד יום מותו בגיל 77. אבל עדיין, החוק מאפשר לראש האף-בי-איי לאייש את התפקיד במשך עשור - ובמקרה של המנהל הנוכחי, רוברט מאלר, שנכנס לתפקיד אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר, הנשיא אובמה ביקש להעריך את כהונתו בשנתיים נוספות, שכבר חלפו, והגיע הזמן לחילופי המשמרות. בחודשים האחרונים, אובמה רענן את נבחרת הביטחון הלאומי שלו - החל משר הביטחון צ'ק הייגל וראש הסי-איי-איי ג'ון ברנאן, עד המינוי האחרון, של ד"ר סוזן רייס ליועצת הביטחון הלאומי של הבית הלבן. ביום שישי, הוא הודיע על מינויו של ג'יימס קומי לתפקיד ראש האף-בי-איי. היה במעמד ההכרזה בבית הלבן גם רגע די משעשע: קומי הענק, הגבוה בחצי ראש מהנשיא אובמה שאינו מן הנמוכים, וגבוה גם ממאלר, אמר על מאלר שהוא "יעמוד על כתפי ענקים". "נראה לי שהשתגעתי לנסות ללכת בעקבותיו של בוב מאלר", אמר קומי. "אעשה כל שביכולתי לשמור על המורשת שלו".

אובמה שיבח את תרומתו של מאלר לעבודת הגוף ש"הציל אינסוף חיים של אמריקאים" - וקרא לסנאט "לאשר ללא דחיה" את מועמדותו של קומי בן ה-52. בתוארו את הישגי המועמד, ציין גם ש"מה שמעניין אותו זה לא פוליטיקה, אלא שהדברים ייעשו", ושמכיוון שמדובר במינוי לעשור, הוא שמח שישאיר את האף-בי-איי בידיים טובות גם אחרי שהוא, אובמה, יסיים את כהונתו כנשיא.

מדוע היה לאובמה חשוב למנות רפובליקני רשום, שנוהג לתרום למועמדים הרפובליקאים לנשיאות בבחירות, לתפקיד כל כך רגיש, ועל מה כל הרמזים לגבי זה שמה שמעניין את קומי זה לא פוליטיקה? קומי, שעשה במהלך שני עשורים קריירה מרשימה במשרד המשפטים, מתפקיד סגן התובע של מנהטן ועד לתפקיד של סגן התובע הכללי של ארה"ב, התעמת ב-2004 עם אנשי הבית הלבן שהפעילו לחצים לאישור מחודש של אחת מתוכניות המעקב אחר האזרחים האמריקאים. הבוס של קומי, ג'ון אשקטופט, היה מאושפז, הוא עצמו היה ממלא תפקיד - אך הוא מיהר לבית חולים בשביל לסכל את המהלך של אנשי הנשיא ג'ורג' וו. בוש. ספק אם פרט זה בביוגרפיה של קומי היוותה שיקול מכריע בשביל אובמה - הוא קיבל את ההחלטה לגבי המינוי עוד בחודש מאי, לפני התפוצצות פרשת "פריזם". אבל זה בהחלט סיפור נחמד להציג לציבור, כאשר ממשל אובמה עדיין מנסה למזער נזקים מחשיפת תכניות המעקב רחבות ההיקף של הסוכנות לביטחון לאומי (NSA), באדיבות הדלפתו של אדוורד סנודן. לא ברור גם מה גישתו של ראש האף-בי-איי העתידי כלפי תכניות המעקב הנוכחיות של ממשל אובמה, אך זה בהחלט מבטיח דיון מעניין בשימועים לאישור מועמדותו בסנאט. ראש האף-בי-איי היוצא מאלר כבר הזהיר שהיוזמות בקונגרס להגביר את שקיפות תכניות המעקב עשויות לקשור את ידי הארגון שסוכניו בסך הכל מנסים למנוע את הפיגוע הבא.