אף אחד בליכוד לא רצה להיות יו"ר הקואליציה. תוצאות הבחירות בישרו שזה הולך להיות התפקיד הקשה ביותר בכהונת ממשלת נתניהו השלישית. המכניזם של המשא ומתן הקואליציוני ותוצאותיו מסמרו את ההנחה הזו. כמו ממחלה קשה ברחו חברי הכנסת מהתפקיד. נתניהו רצה מאוד לראות את היו"ר היוצא, זאב אלקין, ממשיך בתפקידו. אלקין עשה עבור נתניהו עבודה מצוינת בממשלה הקודמת, אבל הוא ידע שאין לו שום סיכוי לשחזר את ההישגים שלו. גם מקורבו של ראש הממשלה, אופיר אקוניס, הבהיר שהוא לא נכנס לקלחת הזו. אלקין הוקפץ למשרת סגן שר החוץ, אקוניס מכהן כסגן שר במשרד ראש ממשלה. לתפקיד כפוי הטובה נכנס, עם הרבה חוסר רצון, יריב לוין.
קדנציה מכובדת עשה לוין בכנסת הקודמת. לא כולם אהבו את תוצרי עבודתו הפרלמנטרית, אבל אי אפשר היה להתעלם מהיעילות והחריצות של הבחור. לא שמשהו מהחריצות הזו קהה בשלב זה, אבל חדוות החקיקה הוחלפה בתסכולי רדיפה אין סופית אחרי חברי כנסת סוררים שירימו יד בהצבעות. ביום שני השבוע, לקראת תחילת הדיון על מינויי חברי הכנסת לוועדות לבחירת שופטים ודיינים, הוא עבר שר שר במליאה, חילק דפים והסביר במי תומכים ואת מי מקדמים. כעבור שעות ספורות זה נגמר במבוכה לקואליציה, כשמועמדה, ח"כ דודו רותם מישראל-ביתנו, לא נבחר. בעבור לוין מדובר באכזבה משולשת. ראשית, הוא ורותם חולקים תפיסת עולם משותפת בנוגע להרכב הרצוי של בית המשפט. שנית, הוא חושב שרותם הוא ח"כ ישר, הגון וטוב, שמידותיו הטובות עולות על גסות הרוח שחברי כנסת אחרים מוצאים בו. ושלישית, הפסד בשלב כל כך מוקדם לא מבשר טובות.
"בסוף אין פה קואליציה", אומר לוין. "עצם העובדה שאנחנו מצליחים להעביר פה הצבעות זה בגדר נס. כל פעם אני מצליח להדביק לי רוב באיזו דרך. הבעיה היא לאורך ולרוחב. זה מתחיל בראשי המפלגות, שפועלים בלי תיאום. אלה מגישים ערר על אלה, וההיפך. זה עובר דרך ראשי הסיעות ונגמר בחברי הכנסת. יש חילוקי דעות על כל דבר ועניין בין השותפים. אני חושב שבסוף אנשים צריכים לקבל את ההחלטה מה הם רוצים. אם הם רוצים לשים את הדברים האלה בצד, לעבוד ולהשיג תוצאות".
בכנסת הקודמת התקזז לוין שלוש פעמים בלבד. עכשיו, בתור יו"ר הקואליציה, הוא נחשף לתעשיית הקיזוזים במלוא עצמתה. "יש חברי כנסת שלא באים לדיונים, חברי כנסת שנוסעים לחוץ לארץ בלי קיזוז, או כאלה שמתקזזים אבל לא אומרים את האמת - שהקיזוז שלהם לא תופס לגבי הצבעות חשובות אלא רק לגבי דברים שוליים", הוא אומר.
בשבוע שעבר הניח שר האוצר, יאיר לפיד, את הצעת החוק שמבקשת להעלות את המע"מ. מההצבעה נעדרו שלושה מחברי מפלגתו, שלא דאגו לקיזוז. אם לזכותה של יש עתיד, אחת הסיעות הממושמעות בכנסת, אפשר לזקוף את חוסר הניסיון, מה נגיד על המקרה הבא: סגן שר הביטחון, דני דנון, שלח הודעה שהוא נפל למשכב ולכן לא יוכל ליטול חלק בהצבעה. מחלתו היתה עד כדי כך קשה שאפילו לקיזוז הוא לא יכול היה לדאוג. בליכוד הופתעו לראות אותו מפציע בכנסת זמן קצר אחרי ההצבעה כשלצדו אורחים. מנהלת הסיעה סימסה לו שלוין ממתין לסגן שר הביטחון בחדרו. הוא פשוט מאוד דאג לחולה ורצה לדרוש בשלומו.
הכל תקוע
גם אם עניין הקיזוזים יבוא על מקומו בשלום, עדיין לא ייפתרו צרות הקואליציה. כששרת המשפטים, ציפי לבני, ושר הכלכלה, נפתלי בנט, מנהלים ביניהם תחרות עררים על הצעות החוק של מפלגותיהם ברור שזה לא הולך למקום טוב. כשחברי כנסת מהליכוד, ואפילו אחד מישראל ביתנו, לא מצביעים בעד מועמד הקואליציה ממפלגתם לחברות בוועדה למינוי שופטים, ריח התבוסה הבאה כבר עולה באוויר. אולי זה יקרה בהצבעות על התקציב, אולי כבר היום, בהצבעות בקריאה טרומית.
"ההרגשה היא של נטרול", אומר לוין. "במקום שהבית היהודי יוכל לקדם את הרפורמות שחשובות לו, אני אוכל לקדם את חוק הלאום ומשאל עם, ישראל ביתנו תקדם את מה שחשוב לה, התנועה את 'חוק שטרן' ויש עתיד את השוויון בנטל כל אחד יקבל את מה שחשוב לו ויתפשר קצת עם האחרים על תוצאה שכולם יכולים לחיות איתה, הכל נתקע. אלה מתנגדים לאלה ואלה, אלה תוקעים את אלה והכל עומד. הגישה פה היא שכל אחד מתנגד להכל".
מעניין מתי ראש הממשלה יחליט להיכנס לעובי הקורה. הדיונים השבוע הם כאין וכאפס לעומת הקרב על התקציב הממשמש ובא. כרגע נראה שעד שהוא לא יישב עם ליברמן, לפיד, בנט ולבני והחמישה הללו יחליטו שמיישרים קו, הקואליציה הזו תתקשה להמריא. בשלב הזה היא בקושי התניעה.
מחלוקת שאינה לשם שמיים
דו"ח מצב בעניין הבחירות לרב הראשי: דיל עמאר-אריאל ירד מהפרק. בבית היהודי החליטו לקדם את רק את דיל עמאר ולתמוך ברב סתיו לרב האשכנזי. הרב עמאר מנסה להשיג בתמורה לכך שכהונתו תוארך בעשר שנים את תמיכתו הפומבית של הרב עובדיה ברב סתיו. בש"ס אומרים שאין מצב שזה יקרה. מבחינתם הרב סתיו הוא במקרה הטוב קונסרבטיבי ובמקרה הרע מלחך את הרפורמיות. בתנועה מנסים לקדם את "חוק שטרן", שיוסיף 50 נשים לגוף הבוחר. בבית היהודי מטילים וטו על החוק. לא ברור אם בגלל שהם לא רוצים שכרבע מהגוף הבוחר יהיו נשים, או בגלל שהם חוששים שראש הממשלה יבחש בנושא ויכניס לגוף הבוחר תומכות ברב החרדי דוד לאו. מצד שני, "חוק שטרן", שמצוי בתהליך חקיקה, יכול לשמש בידי הבית היהודי כשוט על מנת לגרום לש"ס לתמוך ברב סתיו. הם יודיעו על תמיכה, הבית היהודי תביא להסרת החוק. אמש הודיע בנט שהמינויים לגוף הבוחר שבאחריותו כשר הדתות יהיו נשים. בינתיים בתנועה החליטו כפעולת תגמול לתקוע את הרפורמה בשירותי הדת. מבולבלים? גם אנחנו. נגעלים? מי לא?
חלק גדול מהעוסקים במלאכת מינוי הרב הראשי הם חובשי כיפה, שיקראו בשבת בבתי הכנסת את פרשת קרח. בפרקי אבות נאמר כך: "כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קרח וכל עדתו". לתשומת לבכם.
ההסכם המוזר
שלוש הערות בעניין הודעתו של ראש הממשלה על כך שלא ימנה את משה כחלון לראש מנהל מקרקעי ישראל:
1. נתניהו תולה את הסיבה לאי-מילוי הבטחת הבחירות שלו בתוצאות בקלפי. אם כך, מדוע טרח בכלל להכניס להסכם הקואליציוני עם הבית היהודי (ורק איתה) התחייבות שהמפלגה תתמוך במינוי כחלון לראש המנהל? הלוא ההסכמים נחתמו לאחר הבחירות, כשכבר הוא אמור היה לדעת שלא יוכל למלא את הבטחתו.
2. בהודעה נכתב שהמינוי לא יוכל לצאת אל הפועל כי ההסכם הקואליציוני מונע את העברת הרשות לאחריות ראש הממשלה. כדאי לנבור בהסכם בין הבית היהודי לליכוד (סעיף 15) כדי לראות עד כמה הטיעון הזה מעליב. "יו"ר רשות מקרקעי ישראל יהיה מר משה כחלון, והצדדים מתחייבים להעביר בכנסת את שינויי החקיקה הנדרשים לשם הצבת מר כחלון בתפקיד זה. רמ"י (רשות מקרקעי ישראל ל"מ) תיוותר באחריות משרד הבינוי והשיכון". אתם מבינים? לשיטתו של ראש הממשלה המשפט שמופיע מיד אחרי ההתחייבות למינוי כחלון פוסל את ההיתכנות לקיום המהלך. אז למה חתמת עליו?
3. כשנתניהו כותב בהודעה שגם היום הוא מאמין שרק ההכפפה של רמ"י למשרד ראש הממשלה ומינוי כחלון יוכלו להביא להפחתת מחירי הדיור מה זה אומר על הערכתו לקבינט הדיור שבראשו עומד שר האוצר?
למה אלי?
את ההחלטה של יאיר לפיד להעדיף את אלי ישי על פני מרב מיכאלי בוועדה למינוי דיינים אפשר להסביר בארבעה אופנים שונים: תמוהה למה שיבכר איש ש"ס על פני אישה חילונית?; עניינית אולי הוא באמת לא שונא חרדים כפי שהוא טוען; דיל כלשהו עם ראש הממשלה; אם אפשר לתקוע אצבע בעינו של הצ'ילבה החדש, אריה דרעי, אז למה לא?