כשליש מהדבורים במושבות בארצות הברית מתו או נעלמו בחורף האחרון. לצד הירידה הצפויה בייצור הדבש, מדובר במכה קשה לחקלאים, שכן דבורת הדבש מאביקה גידולים רבים. בהם כרוב, מלון, מנגו, אפרסק, תות, מלפפון משמש ואגוזים.
לדברי משרד החקלאות האמריקני, 31.1% מהדבורים לא שרדו את עונת החורף של 2013-2012. זהו החורף הקשה ביותר עבור אוכלוסיית הדבורים מאז 2006, והחורף השביעי ברציפות שבו מספרן של הדבורים המתות עולה על "השיעור המתקבל" - 14%. לרוב, הכוורנים מסוגלים להתאושש ולהגדיל מחדש את אוכלוסיית הדבורים בחודשים החמים. אך עד אז ייצור הדבש נפגע, ועיקר הנזק הוא למטעי השקד בקליפורניה, שם זקוקים החקלאים להאבקה במועד מדויק בסוף החורף שכבר חלף.
הענף בחקלאות המתבסס על האבקה בארה"ב נאמד בכ-20 מיליארד דולרים מדי שנה. ג'ף פטיס, מהמדור לחקר הדבורים במשרד החקלאות, אמר כי "אנחנו נמצאים מרחק של חורף אחד בלבד מאסון האבקתי". בשגרה, דבורים רבות אינן שורדות את החורף: הן פחות פעילות כשהטמפרטורות צונחות והן נאבקות על המזון הזמין עבורן.
מדענים מחשיבים תמותה של 14% מדי חורף כעניין שבשגרה, אך בכמה מהחורפים האחרונים הייתה התמותה כפולה מזה. מאז 2006 נצפתה תופעה מסתורית, המכונה הפרעת התמוטטות המושבה (Colony Collapse Disorder, או CCD). מגדלי דבורים שהבחינו בתופעה בארה"ב (וכמעט רק בה) מצאו מושבות פעילות שהדבורים עזבו אותן. הן הותירו מאחור את המלכה וברחו בפתאומיות, ונטשו מאחור את הדבש שנאגר בה.
עם זאת, הכוורנים המתוסכלים אינם בטוחים כי הגורם להיעלמות הדבורים בחורף האחרון קשור לתופעה הזו. שכן, בניגוד לתופעת הפרעת התמוטטות המושבה, הדבורים הפעם לא נעלמו, אלא במרבית המקרים פשוט מתו. המדענים אינם בטוחים מה גרם למוות ההמוני, אך כמה גורמים אחרים עשויים היו לגרום לתמותה המוגברת של הדבורים, בהם טפילים, וירוסים, שינוע תכוף של כוורות, תת-תזונה ובעיקר - שימוש בחומרי הדברה מסוכנים בסביבת המחייה שלהן, בעיקר מסוג נאוניקוטינואיד.
כריסטיאן קרופקה מאוניברסיטת פורדיו באינדיאנה מציינת כי חומרי הדברה מסוג זה, המפוזרים על הצמחיה ומחדירים רעל לעלים ולזרעים, לא בהכרח קוטלים מיד את הדבורים המאביקות אותם, אלא פשוט מחלישים את המערכת החיסונית שלהן. "זה כמו לגור באזור עם רמות גבוהות מאוד של פיח. זה מטיל על הגוף עומס קיצוני, כך שצינון פשוט מתפתח לדלקת ריאות".
ולמרות זאת, בארה"ב נמשך השימוש בחומר ההדברה נאוניקוטינואיד, ובמקביל לעריכת מחקר של חמש שנים על השפעתו האפשרית על הדבורים. אחת ההנחות שייבדקו היא שחשיפה לחומר משבשת את ה"ראדאר" הפנימי של הדבורים, ומפריעה להן להאביק פרחים ולחזור לכוורת בשלום.
באירופה, לעומת זאת, לא מחכים למחקר נוסף. בקרוב ייכנס לתוקפו איסור של שנתיים על שימוש בחומר ההדברה הקטלני, חרף התנגדות כמה ממדינות האיחוד האירופי ולחץ שהפעילו יצרני כימיקלים מובילים. עוד שנתיים, ככל הנראה, ניתן יהיה לבדוק אם הדבורים באירופה מתרבות לעומת הדבורים בארה"ב שממשיכות למות - ולפצח את תעלומת המוות של הפועלות החרוצות.