היה לך מסע בחירות מוצלח. אנשי תקשורת ומחלקות יחסי ציבור עיצבו יחד איתך מסרים קצרים, פשוטים, שהבוחרים יתחברו אליהם. שאלת "איפה הכסף", הבטחת "שוויון בנטל" ודיברת רבות על "מעמד הביניים". היית הפתעת הבחירות, התרגשת בשידור חי, הבנת שהצלחת במשימה להפוך לשליח ציבור נבחר. הדבר היקר ביותר שקיבלת בבחירות האלו הוא אמון של בני אדם שחיים כאן ומייחלים לשינוי בחייהם. באמון הזה אסור לזלזל, את האמון הזה עליך לשמר כל הזמן במילים ועוד יותר במעשים.
אדוני שר האוצר, הבחירות נגמרו - והעולם בו אתה פועל כיום אינו מסתכם בסיסמאות. קיבלת על עצמך משימה עצומה, להיות אחראי על קופת מדינת ישראל. בחרת לקבל אחריות על הקופה בה תלויים מליוני אנשים, על הקופה שמממנים האזרחים כאן מכיסם הפרטי.
בשבוע החולף, הפך השם "ריקי כהן" - זו מחדרה, שצריכה "להסתדר" עם 20 אלף שקל לחודש ונסיעה לחו"ל פעם בשנתיים - לסיסמתך החדשה. הביקורת לא איחרה להגיע - בתקשורת, ברשתות החברתיות ואתמול אף בהפגנה מול ביתך. חלק מהמגיבים הגנו וביקשו מהמתקיפים "לתת לך צ'אנס" - אבל עליך לזכור שאת ההזדמנות כבר קיבלת בבחירות.
עובדים בלי תנאים, עולים בלי פנסיה
אנחנו לא מכירים. מעולם לא נפגשנו, ואין לי שום זיכרון ממך משוטט במאהלים בתקופת המחאה. את הקול שלי לא קיבלת בבחירות. אבל איני כותבת במטרה לתקוף או להתלהם - את המכתב הזה אני כותבת מתוך אמונה שיש לך רצון אמיתי לשנות את המציאות כאן לטובה. נכון, יכול להיות שאני טועה, אבל בזה אני בוחרת להאמין. ולכן אני כותבת לך, מתוך התקווה שלא תבעט בביקורת בונה ואולי אף תבחר להפנים נקודת מבט אחרת.
אדוני שר האוצר, ריקי כהן היא דמות שאתה יצרת, דמות שמשקפת את התפיסה שלך לגבי דמות החברה. הביקורת ששוטפת את דף הפייסבוק שלך היא דרכם של האנשים להם אתה אמור לדאוג לאותת לך שאינך מכיר אותם. שאינך מכיר אותנו.
אני פונה אליך בבקשה כנה לצאת לשטח. להתחיל להסתובב ברחבי הארץ ולהקשיב לאנשים שגרים כאן. אני מבקשת ממך לאמץ את השיח של המחאה החברתית ולתת למצוקות הרבות של מיליוני האנשים ללמד אותך על החברה הישראלית ולתת לך כלים בשביל לבסס תכנית עבודה שבאמת מיטיבה עם האנשים כאן.
משכן הכנסת הוא אקווריום מלא בחליפות ושיחות חולין ועסקאות ולחיצות ידיים. היכל הדמוקרטיה כבר מזמן התמלא בזוהמה, ובמחאה החברתית היו הרחובות להיכל הדמוקרטיה האמיתי. צא לשטח, אדוני, צא לשטח ולמד. למד על עובדי אבטחה וניקיון בלי תנאים, למד על אנשים שעלו בשנות התשעים ולא צברו פנסיה, למד על הכאב וההשפלה של זקני השבט שלנו שבנו את היסודות שעליהם מונחת המדינה. צא לשטח כבוד השר, פגוש את נהגי המוניות שעובדים 14 שעות ביממה; הקשב למפוטרי "כיתן" הטריים, התרגש מהתושייה של אם חד-הורית שלא נכנעת ומספקת לשלושת ילדיה ארוחות חמות וציוד לבית הספר.
קום והסתובב בארץ, אדוני השר, הכר את הדור שלי, דור עני יותר מדור הוריו, דור מלומד ונחוש שעובד קשה ולא מצליח לחסוך פרוטה. פגוש את כאבם של אתיופים ורוסים וערבים ומזרחים שחווים גזענות והתנשאות בכל פינה. שב עם נכה צה"ל, בקר בביתה של ניצולת שואה, חווה יום בחייה של הקופאית בסופרמרקט. צא לשטח, אדוני, ופגוש את האנשים שעליהם אתה אחראי.
אני כותבת אליך בכנות ובלי נימה של ציניות. אני כותבת אליך אחרי שהקשבתי לאלפי אנשים בקיץ 2011, מכל קצוות הארץ, שעובדים קשה ואוהבים את המדינה הזו ונחנקים מייאוש ומחוסר אונים מול מערכת דורסנית שיודעת לגבות מסים ולקצץ שירותים אבל כבר מזמן שכחה שיש אנשים עם שם וסיפור וחלומות ורגשות.
ותר על ריקי כהן, אדוני השר לפיד. לכל אישה ואיש יש כאן שם וסיפור וצורך קיומי בשינוי. ותר על הסיסמאות, ויחד עמן היפטר גם מהקפיטליזם הדורסני והחזירי. ותר על הקשרים עם בעלי הון ועל דילים פוליטיים. צא לשטח, בבקשה ממך, ותעשה את המלאכה כאשר לנגד עיניך קודם כל מי שאין לו מה לאכול ומי שאין לה יכולת לחסוך ליום גשום או לימים של חולי או לעת זיקנה. אני יודעת שקשה לוותר, אבל אם תפעל עבורנו, האזרחים הרבים שאינך מכיר כיום, תרוויח אמון ואולי בבחירות הבאות תקבל גם את הקול שלי.
טורים אחרונים של דפני ליף:
זהירות, עבודה
מי שהצדק איתו, לא צריך לחטט בפייסבוק
היכונו לגזרות שאחרי הבחירות: נתראה במחאת 2013
דפני ליף בפייסבוק