אביב מלבלב, ריח נפלא נישא באוויר. ממשלה חדשה יוצאת לדרך עם תחושה של שינוי והתחדשות. זהבה צ'קול בת ה-19 לא תחוש זאת. היא נרצחה באכזריות. גופתה הושלכה ממרפסת מלון ונמצאה למרגלותיו. חקירת המשטרה איתרה את החדר בו נרצחה וממנו הושלכה. בדירה במלון כרמל מתגורר שחקן זר של קבוצת הכדורגל של מכבי נתניה. השחקן נעצר, מאשר כי אכן הנרצחת הייתה בדירתו, אולם טוען כי ככל הנראה נרצחה על ידי חברו. הוא לא ראה ולא שמע דבר. למרות שאיננו נכלל בהרכב קבוצתו, הוא מבקש לאשר לו להשתתף במשחק חשוב בשבת.
החוקרים מופתעים מהדרישה אולם נאלצים להפסיק חקירת גורם חיוני לפענוח הפרשה ולהופיע בפני בית משפט השלום בפתח תקווה. השופט מאשר לו להשתחרר ממעצר וליטול חלק במשחק. הכדורגלן נשלח כמובן למעצר בית - שהוא לא אחר מזירת הפשע. כאזרח זר הוא עלול לנסות להימלט, או לכל הפחות לתאם גרסאות ולשבש חקירה. כל זאת איננו מרשים את כבוד השופט. משחק הכדורגל כנראה עולה בחשיבותו על מציאת רוצחה של נערה צעירה. החוקרים ההמומים מהפגיעה בחקירה, מזדרזים לערער טרם כניסת השבת. למרבה המזל, בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה, קבע כי "טעה" השופט בשחרור החשוד וקיבל את טענת המשטרה.
החשוד השני מאשים תחילה את הכדורגלן ברצח ומודה כי שניהם השליכו את הגופה. מעצרו של הכדורגלן איפשר למשטרה לערוך סדרה של תרגילי חקירה מתוחכמים, שבסופם נשבר החשוד, חברו של הכדורגלן, והודה ברצח. לא ברור עדיין מה מידת מעורבות הכדורגלן בסיוע לטשטוש והעלמת הראיות.
עד כאן, כרוניקה פלילית כמעט שגרתית. שופט שלום משחרר חשוד, משטרה מערערת, שופט מחוזי לעתים משנה את ההחלטה ולעיתים לא... הגלגל מסתובב לו. מעט רעש תקשורתי שדועך עם האייטם הבא. זהבה צ'קול האומללה תישכח במהרה, ונעבור למזג האוויר האביך הצפוי לנו בחג.
עומס בלתי נסבל? המערכת יוצרת אותו
בינואר 2009, שחרר השופט לביתו קצין 8200 החשוד בפגיעה מינית בתינוקות ובילדים. הוא אף הגדיל לעשות ונזף במשטרה, בקובעו כי לא קיימת אפילו ראשית ראייה התומכת בדרישת המעצר שלה. ב-2010, הועמד אותו הקצין לדין על עברות פדופיליה חמורות ביותר.
טיפשות מוגדרת בין השאר כחזרה על אותה פעולה, תוך ציפייה לתוצאה אחרת. כשלים כה חמורים בשיקול דעת של שופט, המחבלים בחקירת המשטרה ומאיימים על שלום הציבור, אסור לפטור אותם כ"טעות" בלבד. שופטים כמו זה שקיבל את ההחלטה, ניתן להמשילם לפצצה מוסרית מתקתקת המאיימת על שלום הציבור. הם פוגעים ומשבשים את חקירות המשטרה; פוגעים בערכי המוסר הבסיסיים של ערך חיי אדם, רדיפת האמת והצדק; ויוצרים חוסר אמון כלפי מערכת המשפט.
אל למערכת להלין על עומס בלתי נסבל, כשהיא עצמה יוצרת אותו, ומאלצת את המשטרה להתרוצץ בין בתי משפט במקום להתמקד בחקירה. כל מי שבקיא בהליך החקירות יודע כי השלב הראשוני הוא קריטי. הימצאות הנחקר במעצר מבודד ללא יכולת לתאם גרסאות ולטשטש ראיות חיונית לחקר האמת.
איפה הכסף, שואל שר האוצר החדש יאיר לפיד. אנו, כציבור הנושא בנטל, מממנים מכספנו את משכורות השופטים, ומצפים בתמורה כי החוזה בינינו למדינה יכובד. אנו כאזרחים נשלם מסים - והמדינה, מכספנו, תמנה שופטים ראויים הניחנים באותו ניצוץ אלוהי הנקרא שכל ישר; שופטים הרואים את תפקידם כשליחות בסיסית להגן על הציבור, ולאו דווקא לקבל רייטינג גבוה במשוב עורכי דין. אנו כאזרחים מצפים כי מערכת המשפט תבקר את עצמה בחרדת קודש והחמרה, תערוך בדק בית יסודי ותיפרד לשלום מהשופט ודומיו
הכותב, עודד עילם, הוא בכיר לשעבר במערכת הביטחון
לכל הטורים של עודד עילם