פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אתגרי שר החינוך: השולחן עמוס בנושאים בוערים

      תקציב החינוך, לימודי הליב"ה וצמצום פערים - אלה רק חלק מהאתגרים שיעמדו בפני פירון מיש עתיד, שיחליף את השר גדעון סער. מנכ"לית "הכל חינוך": "הפערים - פצצה מתקתקת"

      ח"כ שי פירון ייכנס השבוע לנעליו של גדעון סער במשרד החינוך, בתפקידו הראשון בכנסת ישראל. פירון ישקיע ודאי זמן בלמידת המערכת הסבוכה, אולם שולחנו של האחראי על תיק החינוך לארבע השנים הקרובות כבר עמוס בנושאים בוערים בהם יהיה עליו לטפל עם כניסתו לתפקיד.

      לדעתם של מומחים רבים, בראש הנושאים הללו עומד צמצום הפערים בין תלמידי ישראל הן משכבות סוציו-אקונומיות שונות והן ממגזרים שונים. המבחנים הבינלאומיים האחרונים הראו פערים גדולים מאוד בין התלמידים, בעיקר בין המגזרים השונים, נתונים המוכיחים את המשך אזלת היד של המדינה בכל הקשור להקצאת תקציבים למגזר זה. על כך התריע לאחרונה גם סר מייקל ברבר, מומחה בריטי לחינוך, שבדו"ח שחיבר על מערכת החינוך הישראלית, נכתב כי פערים אלו הם שיביאו לכך שישראל תודח ממקום הכבוד שלה כמעצמה יזמית טכנולוגית.

      הרב שי פירון בישיבת סיעת מפלגת יש עתיד בכנסת, פברואר 2013 (יואב דודקביץ')
      יצטרך לטפל בנושאים דחופים מייד עם כניסתו לתפקיד. שי פירון (צילום: יואב דודקביץ')

      "לא במקרה סר מייקל ברבר כינה את מערכת החינוך בישראל כ'מערכת חינוך בסיכון'", אומרת ורד לבנה, מנכ"לית תנועת "הכל חינוך" (התפקיד האחרון אותו מילא ח"כ פירון בטרם כניסתו לפוליטיקה). "נושא הפערים זו פצצה מתקתקת. אנחנו אלופי העולם בפער הזה וזו עובדה לא רק מדאיגה ומטרידה - היא פשוט מסוכנת. כדי להתמודד עם הפערים הלימודיים וכדי שמערכת החינוך הציבורית תהפוך לאיכותית ושיוויונית צריך להפעיל מערך מאזן בדמות תקצוב דיפרנציאלי שיכלול גם את שעות ההוראה וגם את סל השירותים הנלווים וזה כמובן אתגר רציני לכל שר חינוך. הוא יצטרך להבטיח שהדבר מתגבר את החלשים ותורם לסגירת פערים".

      נושא נוסף שיעמוד בראש סדר העדיפויות הוא לימודי הליבה. במהלך כהונתו הטיל שר החינוך סער סנקציות על מוסדות שלא לימדו לימודי ליבה והגביר את הפיקוח עליה. הנושא הוכנס כעת להסכם הקואליציוני ביוזמת "יש עתיד" שדרשה לימודי ליבה לכלל תלמידי ישראל בתוך שנתיים וחצי. המצב הקיים כיום הוא שבתי ספר רבים במגזר החרדי עדיין לא מלמדים אנגלית, לשון ומתמטיקה את תלמידיהם. עתירה בנושא נידונה בבג"ץ רק בחודש האחרון, וכבר בחודשיים הקרובים יהיה על המשרד ליצור נוסח של מבחני מיצ"ב גם עבור החינוך החרדי, דבר שמעלה שאלות רבות על המשך הטיפול בנושא מצד המדינה.

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      "חובת המדינה לוודא שכל ילד יוכל למשש את הפוטנציאל שלו" (אילוסטרציה: ShutterStock)

      "כל ילד בישראל זכאי וחייב לקבל איזו שהיא תשתית איכותית של לימודי ליבה", אומרת לבנה, "זה נכון לילד ונכון לחברה ולמשק הישראליים כך שהשר יצטרך להתמודד עם מסורת ארוכת שנים של לתת למצב הזה ללכת ולהתרחב. גם כאשר נלמדים לימודי ליבה הם פעמים רבות לא מפוקחים, ודאי מבחינת האיכות. בעניין זה, יהא השר אשר יהא, ברור לגמרי שזו זכותם של הילדים וחובתה של המדינה להבטיח שלכל ילד תהיה האפשרות לממש את הפוטנציאל שלו בדרכים שיעזרו למשק לשגשג, וכאן דרושה פעולה משמעותית".

      "השר החדש מקבל לידיו מערכת חינוך מיושנת"

      נושאים אלה ועוד רבים אחרים לא יכולים לקבל טיפול ראוי ללא הזרמת כספים. תקציב החינוך, הגדלתו ואופן חלוקתו, הוא הנושא השלישי שלדעת אנשי חינוך חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות של השר הנכנס. לדברי עו"ד הרן רייכמן מהקליניקה למשפט ומדיניות חינוך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, "בפני שר החינוך החדש (או הישן) עומדת מערכת חינוך הסובלת מפערים גדולים במיוחד וכן מקיטוב והעדר סולידריות בין חלקי החברה השונים כך שתחת הבטחת שוויון הזדמנויות לכל מעניקה מערכת החינוך יתרון דווקא לחזקים בחברה הישראלית". לדבריו, יש לבצע "שינוי תקצוב מערכת החינוך כך שיהפוך לתקצוב דיפרנציאלי השם דגש על חיזוק האוכלוסיות המוחלשות והמודרות בחברה הישראלית -דהיינו: מתן העדפה לרשויות מדירוג סוציואקונומי נמוך". יצוין כי בקדנציה הנוכחית הצליח השר סער להגדיל את תקציב החינוך בעשרות מיליארדי שקלים, להחיל חוק חינוך חובה חינם מגילאי 3-4 וכן להוביל את רפורמת השכר של מורי התיכונים "עוז לתמורה" (ולהמשיך את רפורמת "אופק חדש" שנוסדה בתקופתה של השרה יולי תמיר), אולם כעת יהיה על השר הנכנס להמשיך ולשמור על תקציבים אלה, ולדעת אנשי חינוך גם לשנות את אופן חלוקתם.

      ואם במורים עסקינן, הרי שמומחים טוענים כי יהיה על השר הנכנס גם להתייחס לנושא איכות ההוראה, ולא רק בפן הכלכלי. פיתוח מקצועי של מורים, הענקת אחריות גדולה יותר לצוות החינוכי ולמנהלים וכן תגמול שאינו מתבסס רק על ציונים ומספרים, יובילו לדבריהם להוראה וחינוך איכותיים יותר. "השר החדש מקבל לידיו מערכת חינוך מיושנת שהתלמידים באים אליה בלי עניין והיא מייצרת פערים עצומים בין תלמידים", מסביר מנכ"ל תנועת 'חינוך ישראלי', אורן יהי שלום. "אם ירצה השר לחולל שינוי של ממש, לא תהיה לו ברירה אלא ללכת לרפורמה כוללת - בדומה לרפורמות שבוצעו ברוב מדינות המערב. המכנה המשותף לכל הרפורמות במערב הוא שדרוג מעמד בתי הספר הציבוריים תוך הענקת הרבה יותר אחריות לצוותי החינוך, הרבה יותר סמכות לבתי ספר יחד עם תקציב שקוף, שקלי ושוויוני פר תלמיד, כך שלא יידרשו תשלומי הורים. לשם כך יידרש השר להקים מועצה לאומית לחינוך, שתקבע יעדי ליבה ואסטרטגיה וכך יועבר תקציב לבתי ספר בהתאם לעמידה ביעדי הליבה ואף בכללים הציבוריים כמו למשל הימנעות מאפליה בין תלמידים".

      לצד כל אלו יצטרך השר להתמודד עם סוגיות נוספות שעלו לכותרות בחודשים האחרונים וטרם הושלמה העבודה בעניינם, בהם נושא צמצום הבגרויות (ועדה לבחינת הנושא שהקים השר סער סיימה את עבודתה אולם טרם הגישה את מסקנותיה), החשש מקיצוץ בתקציבי ההשכלה הגבוהה (דיון בנושא נערך בוועדת הכספים שהחליטה לעת עתה להמליץ כי לא יעשה כל קיצוץ בתכנית הרב-שנתית) וסוגיית מורי הקבלן שעדיין עומדת על הפרק כאשר אלפי מורים עדיין מועסקים בתנאים גרועים יותר מעמיתיהם לחדר המורים.

      אתגר לכל שר - לשאר המשרדים

      לקריאה נוספת:
      מומחה עולמי: הפערים בחינוך מסכנים הישגי ישראל
      דו"ח חדש: תלמידי ישראל לומדים יותר ויודעים פחות
      החרדים זועמים: בג"ץ חייב בחינת מיצ"ב בבתי הספר


      לפניות לכתבת: michalresh1@walla.com