כבר לא מורי-קבלן: "צריך ביטחון כדי לחנך"

"תמיד אמרו לנו שאנחנו עושים מלאכת קודש אבל לא חשבו שצריך לשלם על זה. היום הבינו שכדי להשקיע בנוער - גם מורה צריך להרגיש בטוח", כך אמרה הערב (שני) מיקי פישר, מורה בתכנית היל"ה (תכנית השלמת יסוד ולימודי השכלה לנוער בסיכון), בתגובה להסכם הקיבוצי ההיסטורי שנחתם היום עם מורים שהועסקו כעובדי קבלן. ההסכם נחתם בין איגוד המורים והמנחות של התכנית, שמאוגדת במסגרת ארגון "כוח לעובדים", לבין רשת "עתיד", שזכתה במכרז של משרד החינוך להפעלת התכנית, זאת במקום החברה למתנ"סים שהפעילה אותה בעבר.

תכנית היל"ה מופעלת על ידי משרד החינוך משנת 1992 לשם יצירת מסגרת לימודים לנוער שנשר ממערכת החינוך. התכנית עברה בשנת 2000 לאחריות החברה למתנ"סים - חברת קבלן שפועלת כיום ב-160 מרכזים בכל הארץ. היא מסייעת לכ-8,000 בני נוער לסיים 8-12 שנות לימוד ואף לגשת לבגרויות. בני הנוער הלומדים בפרויקט הם במקרים רבים בעלי רקע עברייני, עבר אלים או שהיו קורבנות לפגיעה פיזית ומינית. התכנית שמה דגש על מגבלותיהם, בהן קשיים במיומנויות למידה בסיסיות כגון קריאה וכתיבה.

לראשונה: נחתם הסכם קיבוצי עם מורים עובדי קבלן

"אני נרגשת, כולנו נרגשים שהגענו ליום שבו עברנו משוכה גדולה, והשגנו ביטחון תעסוקתי למורים, לפחות לארבע השנים הקרובות. זה חשוב מאוד, כדי שבקיץ הקרוב פחות מורים יחששו למקום העבודה שלהם", סיפרה פישר, מורה למתמטיקה בהיל"ה ב-17 השנים האחרונות לוואלה! חדשות. לדבריה, התנאים הסוציאליים שופרו - בדמות ימי חופשה, קרן השתלמות ועלייה קלה בשכר - מסיבה אחת בלבד: "התאגדנו. אמרנו די, מספיק, אי אפשר שפעם אחר פעם אנחנו עומדים בפני חוסר ביטחון, מורים עוזבים ואין ביטחון תעסוקתי שנכון גם לנו וגם לנוער שאיתו אנחנו עובדים, שזקוק למורים אמפתיים ומיומנים. לצערי, אי אפשר בלי התארגנות".

החתימה על ההסכם הקיבוצי מהווה המשך להסכם התקשרות עליו חתמו משרד החינוך ורשת "עתיד" ביולי 2012. ההסכם נחתם במהלך סכסוך העבודה שעליו הכריזו מורי התכנית עוד בשנת 2011 מול החברה למתנ"סים במחאה על תנאי העסקתם. רק כעת, למעלה משנתיים לאחר מכן, הם זוכים להסכם קיבוצי. לדברי פישר, משרד החינוך סייע למורים רק לאחר שאלה התאגדו והעלו את הנושא לסדר היום הציבורי. "הם דחפו אחרי שאנחנו שבתנו פעם אחר פעם", הסבירה.

במסגרת ההסכם, יקבלו 1,500 מורי היל"ה שכר המבוסס על שכר של מורה בחינוך העל-יסודי, כולל תוספות שכר כגון קרן השתלמות, קופות גמל, החזר הוצאות נסיעה וחופשות. כמו כן, יועסקו המורים ב"העסקה משרתית" המבטיחה להם ביטחון תעסוקתי רב יותר, בניגוד לתנאי העבודה הקבלניים בהם הועסקו עד כה.

אורן שלמה, דוקטורנט לפוליטיקה וממשל, גם כן מורה בתכנית היל"ה, בה הוא מלמד גיאוגרפיה. "ישנה תחושת הקלה של עשיית צדק מסוים, אולם הדגש הוא על 'מסוים'", סיפר לוואלה! חדשות. לדבריו, על אף שקיימת "תחושת רווחה אחרי שנתיים של מאבקים", נותר לקוות כי "ההסכם בר-קיימא ולא רק מילים כתובות על נייר. אנחנו נמשיך לעבוד לחיזוק האיגוד שלנו לרווחת המורים והתלמידים, כי המטרה של כל הסיפור היא שמורה צריך להרגיש טוב, שזה מקום העבודה שלנו ושהוא יכול לעשות את זה לאורך זמן. אלה המטרות ואנחנו נמשיך לעשות הכל כדי ליישמן".

על ההבדל בין המורים בתכנית היל"ה לאחר ההסכם, לעומת מורים מן המניין, מסביר שלמה כי "אנחנו מקבלים תנאים סוציאליים נחותים מהם, כי אנחנו עדיין מועסקים בשיטה עקיפה". עם זאת, הוא סבור כי ההישג שרשמו הוא וחבריו לאיגוד צריך להחדיר מוטיבציה בעובדי קבלן בענפים אחרים. "זו קריאה לכל מורי הקבלן ועובדי הקבלן - גם בתנאים האלה, במסגרות העסקה עקיפות, הראנו שאפשר לשפר את התנאים. בעתיד אני מקווה שכולנו נעבוד בהעסקה ישירה ונראה שזה אפשרי", סיכם.

יניב בר אילן, דובר "כוח לעובדים", במסגרתה התאגדו מורי תכנית היל"ה, אמר לאחר חתימת ההסכם כי "הדרך הראויה להבטיח חינוך ראוי בישראל הוא חזרה להעסקה ישירה של מורים. לא ייתכן כי עשרות אלפי מורים יועסקו כעובדי קבלן. ואולם, מורי היל"ה שולחים מסר ברור לחבריהם: הדרך להבטיח תנאי העסקה נאותים ואף לשפרם במסגרות הללו היא להתאגד".