החרדים זועמים: בג"ץ חייב בחינת מיצ"ב בבתי הספר

בית המשפט הנחה את משרד החינוך להפעיל סנקציות נגד הרשתות החרדיות אם לא יגובש מתווה לעריכת המבחנים בתוך 100 ימים. יהדות התורה: "נעמוד כחומה בצורה"

גלעד גרוסמן ושבתי בנדט
20/02/2013

בית המשפט העליון הורה היום (רביעי) למשרד החינוך לגבש בתוך מאה ימים מתווה לעריכת מבחני מיצ"ב בבתי הספר החרדיים. השופטים אף הורו למשרד להפעיל סנקציות נגד הרשתות החרדיות, אם מבחנים אלה לא יתקיימו. נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, הבהיר כי על ראשי הרשתות "להתחיל לקחת את העניינים ברצינות".

הרב גלעד קריב מהתנועה הרפורמית, שהגישה באמצעות עורכת הדין ריקי שפירא רוזנברג עתירה נגד מרכז החינוך העצמאי ומרכז מעיין החינוך התורני בארץ ישראל, בירך על החלטת בית המשפט העליון. "בג"ץ שלח מסר ברור למשרד החינוך להפסיק את עצימת העיניים לגבי המתרחש בחינוך החרדי", אמר. "מסר זה חייב להיתרגם לפעילות משמעותית של הממשלה".

טוב לדעת (מקודם)

הפתרון לכאב הברכיים קרוב מתמיד - בזכות טכנולוגיה בנעל

מוגש מטעם אפוסתרפיה
ילדות חרדיות בשכונת מאה שערים בירושלים(צילום: עומר מירון)

בשנת 2008 התחייבו במשרד החינוך לוודא שאכן מתקיימים מבחנים במרכז החינוך העצמאי ובמרכז מעיין החינוך התורני. זאת, לאחר שעד אז התקיימו במוסדות אלה, שמתוקצבים על ידי המשרד, רק מבחנים בשפת אם ומתמטיקה, ולא באנגלית ובמדעים. מבחנים אלה התקיימו רק בכתה ה', ולא בכתות ב' ו-ח' כפי שנבחנים תלמידים בבתי ספר ממלכתיים וממלכתיים-דתיים.

ב-2010 עתרה התנועה הרפורמית לבג"ץ פעם נוספת, לאחר שלטענתם התברר להם כי בפועל ברשת החינוך העצמאי האשכנזית הופסקו לחלוטין הבחינות, ואילו במרכז המעיין החינוך התורני נמשכו הבחינות במתכונת המצומצמת. מאז, לטענת התנועה הרפורמית, נאמר להם שמתקיימת "הידברות" בין המשרד לנציגי רשתות החינוך. אולם, בדיון היום אמר נציג מרכז החינוך העצמאי כי לא מתקיימת הידברות. "איזה בכירים משלנו נפגשו עם בכירים ממשרד החינוך?", תהה. נציג מעיין החינוך התורני אמר כי אם יכריחו אותם אז הם ישתפו פעולה. "החינוך התורני לא רצה להשתתף אבל בלית ברירה הוא השתתף", אמר. "בעבר לא למדו בכלל אנגלית בכיתות ח'. בעקבות הרבה תקציבים נבחנו התלמידים במקצוע. אנו לא רוצים לבטל שעות קודש . אנו משתפים פעולה ובסופו של יום באם יכריחו אותנו, אז אנו נשתף פעולה. אם ישאלו אותנו אנו בכלל לא רוצים".

עו"ד שוש שמואלי, שיייצגה בדיון את משרד החינוך, אמרה כי הסוגיה שנותרה בלתי פתורה היא בחינות הליבה. "עמדת משרד החינוך זה להקפיד על פיקוח. בחינות המיצ"ב מטרתן זה לקבל תמונה של ההתנהלות אצלו, להגדיר את היעדים וזה כלי פיקוח של משרד החינוך", אמרה. היא הוסיפה כי מסתמנת הרחבה נוספת של הבחינות באנגלית, אולם לא סוכם בכמה בתי ספר והאם הבחינות יתקיימו גם במוסדות הלימוד לבנים".

"כשזה מגיע בהנחתה מבג"ץ זה לא יעבור"

בשלב זה, קשה להעריך מה תהיה משמעותה של פסיקה זו היות ומבחני המיצ"ב בוחנים, בין היתר, את יכולות התלמידים במתמטיקה ואנגלית – שני מקצועות ליבה שלא נלמדים במוסדות האמורים. ייתכן ובעקבות פסיקת בית המשפט העליון יחויבו המוסדות ללמד את שני מקצועות אלה, שכן אחרת לא תהיה משמעות לבחינות המיצ"ב.

במוסדות החינוך של ש"ס מתקימיים כבר מספר שנים מבחני המיצ"ב. מנגד, ביהדות התורה מבהירים כי "העתירות הקנטרניות" לא יועילו וכי לא יתפשרו בעניין. "היהדות החרדית תתנגד לזה ולו לאור העובדה שמדובר בהחלטה של בג"ץ", אמר גורם בתנועה. לדבריו, יש שינויים בשטח בצורה איטית ומתוך הידברות, אבל חלטה כזו תגרום לנסיגה בנושא. "נעשו שינויים וככל הנראה ייעשו שינויים נוספים אבל כאשר זה מגיע בהנחתה מבג"ץ זה לא יעבור", הסביר.

הגורם הוסיף כי "צריך להבין שהציבור החרדי עובר שינויים ויש שינוי גם באחוזים של לומדי הבגרות והראיה היא ששר החינוך לא דורש את זה אלא זה מגיע מעתירות קנטרניות שרק מזיקות". לדבריו, "הציבור החרדי, בשעת גזרה, יעמוד כחומה נגד המהלך וכמקובל יקפיד על כל דבר ולו הקטן ביותר ולא יסכים לשינויים. בדרך כזו של התערבות, ההחלטה תיתקל בחומה בצורה שלא תתפשר על העניין - וחבל. רק בהידברות ובתהליך הדרגתי ניתן יהיה ליצור שינויים ולא בדרך של כפייה והנחתות מצד בית המשפט העליון".

  • חינוך
  • חרדים
  • מיצ"ב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully