למרות החלטת בג"ץ אשר אסרה על כך, האפליה העדתית במוסדות חינוך חרדיים עדיין נמשכת וקובעת גורלות של בנות אשר כל רצונן ללמוד במוסד חרדי איכותי על פי השקפתן. במוסדות החרדיים הבינו שאפליה כזו לא מתקבלת בקלות, ולכן האפליה מקבלת פנים וצורות אחרות. כפי שפורסם לראשונה ב"קול ישראל", בתקנון של מוסד לבנות חרדיות "אוהל רחל" בשכונת רמות ג' בירושלים מפורטים סעיפים רבים, אשר מגלמים בתוכם אפליה בפועל.
בתחילת התקנון נכתב למי זכות הבכורה על מקום במוסד הנחשק: "זכות קדימה תינתן לבנות להורים אשר הנם בוגרי ישיבות קדושות ואימהות בוגרות סמינרים של בית יעקב". סעיף אחר נוגע לנוסח התפילה. בתקנון נכתב כי "חובה להתפלל בבית ספרנו בהברה אשכנזית. הרישום לבית ספרנו מותנה בהתחייבות הבת להתפלל בהברה אשכנזית". חשוב לציין כי הברה והיגוי המילים שבהברה האשכנזית הם שונים לחלוטין מזו הספרדית. לדברי רבנים ספרדים מסוימים, לא יוצאים ידי חובת התפילה והברכות אלא אם הוגים אותן בצורה מסוימת. כאשר דרישה כזו מודגשת בתקנון, ברור שלבת למשפחה ספרדית תהיה בעיה בבואה ללמוד במוסד.
בתקנון נכתב גם כי "בית הספר מחנך בדרך התורה, ברוח היהדות החרדית בכל הנהגותיו ועל פי ועדת הרבנים שעל ידי החינוך העצמאי המכוונת את בית הספר בדרכו. המשפחה מצהירה בזה שהם נהגו ונוהגים בכל, ללא יוצא מן הכלל, בדרך הנהוגה בבית הספר בכל התחומים". חשוב לציין שסעיף זה היה נשמע סביר, אילו בוועד הרבנים הללו היו גם רבנים ספרדים אך הוועד הזה כולל אך ורק רבנים אשכנזים.
למרות האיסור: בטפסי ההרשמה יש לציין את מוצא ההורים
התקנון מתייחס גם לשעות הפנאי של התלמידות. הוא קובע כי אסור לתלמידה להשתתף בפעילות כלשהי מחוץ לבית הספר, מלבד פעילות בתנועת הנוער "בתיה" וחברת "תהילים", המשלימה מדי יום את קריאת ספר תהילים. "גם בחופשות, הרישום הוא רק לקייטנות, למחנות ולחוגים אשר בפיקוח בית הספר", נכתב. "אסור לתלמידה לבקר בספריות ולשאול ספרים פרט לספריית בית הספר. מחוץ לשעות הלימודים, לא תשתתף אלא רק בחוגים או פעילויות מטעם בית הספר או כאלה שאושרו בכתב על ידי הנהלת בית הספר". אפילו זמנן החופשי של משפחות התלמידות מוזכר בתקנון: "בכל מקרה, התלמידה ובני משפחתה לא ישתתפו בשום גוף, אירוע או פעילות שאינם תואמים לרוח בית הספר".
גם חברותיה של המועמדת צריכות לעמוד בתנאי תקנון. "אסור לתלמידה להתחבר עם תלמידות שאינן לומדות בבית הספר של החינוך העצמאי", נכתב. מוסדות החינוך של ש"ס לדוגמא, על אף שהם חרדיים לכל דבר ועניין, לא נכללים בחינוך העצמאי - אך בסעיף זה אין יוצא דופן. שוב האפליה העדתית צצה מבין השורות כאשר בת שהצליחה להתקבל למוסד הנחשב לא תוכל להתראות עם חברותיה החרדיות שאינן לומדות במוסד של החינוך העצמאי, אשר נמצא בפיקוחו של ועד הרבנים האשכנזים.
על פי התקנון, כל חריגה ולו הקטנה ביותר, מאפשרת לא לקבל את המועמדת ואף להוציא אותה מהמוסד לאחר שהיא התקבלה. "במקרה ותלמידה או ההורים יחרגו חלילה מאחד הסעיפים הנ"ל, יובא עניינם בפני הוועדה הפדגוגית של בית הספר השומרת לעצמה את הזכות לנקוט באמצעים חינוכיים כהבנתה", מדגיש התקנון. "ועדת הקבלה של בית הספר היא הקובעת בעניין קבלת תלמידה או הפסקת לימודיה, בהתאם להנחיות החינוך העצמאי. ועד החינוך שומר לעצמו את הזכות הבלעדית לקבוע את מיקום בית הספר וסדריו. כמו כן, זכותו להפסיק את לימודי התלמידה בכל זמן, אם יתברר כי אחד מהתנאים הנ"ל לא מולאו כמתחייב או אם התלמידה או המשפחה לא תתאים מסיבה כלשהי למסגרת הרוחנית והחינוכית של בית הספר".
בטפסי ההרשמה לבית הספר, על ההורים של כל מועמדת למלא פרטים אישיים הכוללים, מלבד הפרטים הבסיסיים, את ארץ המוצא של ההורים, שם משפחתה של האם לפני נישואיה ומקום התפילה של האב, למרות שעל פי הנחיות משרד החינוך אסור לכלול שאלות אלו בתקנון או בטופס הרישום של בית הספר.
משרד החינוך: "הורינו למוסד לתקן את סעיף התפילה"
עו"ד יואב ללום, יו"ר עמותת "נוער כהלכה", הפועלת נגד האפליה העדתית בציבור החרדי פנה למשרד החינוך כדי שתיעשה בדיקה בנוגע לחוקיות התקנון, שאמור לאשר אותו. במכתב שנשלח לשר החינוך, גדעון סער, על ידי משרד עורכי הדין בן דוד, אברהם הכהן, נכתב כי "הודעתכם פעם אחר פעם כי 'מה שהיה הוא לא מה שיהיה', ואף הצהרתכם, בתצהיר שהגשתם לבית המשפט הגבוה לצדק, כי האגף לחינוך מוכר שאינו רשמי (מוכש"ר) במשרד החינוך בודק את כל תקנוני בית הספר ואת השאלונים המופנים להורים, ומוודא שאין בהם סממנים הפותחים פתח לאפליה עדתית. והנה, למרות הצהרות אלה, מסתבר כי בתי הספר בחינוך החרדי ממשיכים להפלות תלמידות המבקשות להתקבל אליהן מטעמים עדתיים, באופן ישיר או עקיף".
במכתב הודגש קיום הסעיף המורה לתלמידות להתפלל בהברה אשכנזית. "וכאילו לא די בכך", המשיכו הפונים, "מוסיף הסעיף וקובע כי 'הרישום לבית הספר מותנה בהתחייבות הבת להתפלל בהברה אשכנזית'. אם זו לא אפליה על רקע עדתי, לא ידענו אפליה עדתית מהי". בהמשך המכתב מצוין כי הנושא נדון בבג"ץ ודרישה מאין זו נפסלה.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה לדברים כי "משרד החינוך מחייב את המוסדות המוכרים שאינם רשמיים בבתי הספר היסודיים, לפרסם את תקנון בית הספר בקרב כלל ההורים. כמו כן, הגדיר המשרד מדיניות ברורה באשר לסעיפים שאין לכלול בטופס הרישום וכן בתקנון בית הספר. בין הסעיפים: איסור בציון ארץ לידה או מוצא של ההורים, אי ציון את שם משפחתה הקודם של האם וכן מקום תפילת האב. אשר למוסד החינוכי שבנדון, יצוין, כי המשרד בדק את הנושא. במסגרת הבדיקה הנחה המשרד את בית הספר לתקן את סעיף התפילה. המשרד יעקוב אחר תיקון זה. יצוין, כי מדי שנה למעלה מ- 50% מהתלמידות במוסד החינוכי הן תלמידות ממוצא ספרדי".
עו"ד יואב ללום מעמותת נוער כהלכה מסר בתגובה: "אין זו הפעם הראשונה שאנו נוכחים לדעת שמשרד החינוך אינו אלא נמר של נייר, ומנהלי המוסדות הגזעניים רוכבים עליו בדרך לדריסת התלמידות המזרחיות. משרד החינוך מקפיד שלא לאכוף את הנהלים וגם כאשר הוא אוכף אותם הרי שבשטח הם אינם נאכפים, מכיוון שבשטח כמעט בכל בתי הספר של בית יעקב בירושלים מכריחים את הבנות להתפלל בנוסח ובהברה אשכנזית, בניגוד למסורת של כל בת ובת ובניגוד להלכה".