האם תופעת האפליה העדתית בבתי ספר במגזר החרדי נמשכת? על אף הכחשות כל הגורמים הרשמיים הקשורים לנושא ולמרות שהנושא ירד מהכותרות, לאחר הסערה הגדולה שהתחוללה בארץ עם התפוצצות פרשת עמנואל לפני כשנתיים, האפליה חיה ובועטת, כפי שעולה מהנתונים שהגיש היום (שלישי) עורך הדין יואב ללום מעמותת "נוער כהלכה" לבית המשפט העליון על ידי בא כוחו, עו"ד אביעד הכהן.
במסגרת התנהלות העתירה בנושא, שהוגשה לפני כשנה נגד מדינת ישראל, משרד החינוך, שר החינוך ועיריות בני ברק, ירושלים, מודיעין עלית וביתר עלית, הגיש ללום את תגובתו לתשובות משרד החינוך ושאר המשיבים בעתירה זו. לפי הנתונים שהוגשו לבג"ץ, ברוב הסמינרים החרדיים, בוודאי הנחשבים, מכסת שלושים האחוזים לספרדיות, שנהוגה זה שנים, עדיין נשמרת ובקפדנות.
לאחר שמשרד החינוך השיב לבג"ץ שהוא מכיר בבעיה ושהמשרד עסוק בקביעת מדיניות ונהלים שיפתרו אותה, הנושא המתין עד לאחרונה. בדיון שהתקיים בתחילת השנה קבעו השופטים שכדי לבחון האם הנהלים החדשים גורמים לשינוי בתמונת המצב הנוכחית, על המשיבים להגיש עדכון בצירוף נתונים לאחר תום מועד הרישום לסמינרים, הכוללים גם ערעורים בנושא.
מאחר שתגובת המשיבים הייתה כללית ולא עסקה בנתונים, הגיש ללום על ידי בא כוחו בקשה נוספת מבית המשפט על מנת שידרוש את הנתונים. מכיוון שהדרישה לא מולאה למרות בקשת בית המשפט, נאספו הנתונים על ידי העותרים, והבוקר הם הוגשו לבית המשפט. תמונת המצב שמשתקפת מהנתונים מראה שהשינוי המיוחל לא התרחש.
כדי לבחון את הנושא אספו העותרים שם אחר שם של בנות כיתה ט' שהתחילו ללמוד השנה בסמינרים השונים, כדי להשוות ולבחון את מספר הבנות הספרדיות במוסדות החינוך בערים אלו. על פי הנתונים, ככל שהמוסד נחשב ונחשק יותר, כמות הבנות הספרדיות לא עולה על שלושים אחוזים. עוד עולה מהנתונים, כי בסמינרים הספרדיים אין אפילו אשכנזייה אחת.
מפירוט הנתונים עולה כי במודיעין עלית, בסמינר "מאיר" החלק היחסי של הספרדיות הוא 31.07%, בסמינר "פויירשטיין" שיעור הספרדיות הוא 27.02% וב"יגלניק" מדובר ב-30% לכל היותר. בסמינר הספרדי "פארדו", אחוז הספרדיות הוא 100%, ללא אשכנזייה אחת. אותו המצב קיים גם בסמינר "נוות יעקב שירת דבורה".
בביתר עלית התמונה דומה למדי. בסמינר "שרנסקי" לומדות לא יותר מ-30% ספרדיות, כאשר אותו נתון קיים גם בסמינר "מנדלסון" בעיר. בסמינרים "עוז והדר" ו"תבונות" הספרדיים, אחוז הספרדיות עומד על 100%.
בבני ברק, שיעור הספרדיות עומד על 30% לכל היותר. בסמינר "וולף", ובסמינרים "מאיר" ו"כהנא" שיעור הספרדיות עומד על קצת יותר מ-29%. בירושלים, בסמינר "מעלות בית יעקב" שיעור הספרדיות עומד על כ-28.05% ובסמינר "בית יעקב מרכז ליברמן" השיעור גבוה יותר ועומד על למעלה מ-26%. בסמינר "בנות אלישבע" שיעור הספרדיות עומד על כ-62.5% וב"מורשת בית יעקב" השיעור גבוה יותר ועומד על קצת יותר מ-45%.
"מייבאים" בנות מחוץ לערים כדי למלא את מכסת האשכנזיות
"לצערנו הרב, הקולות שהשמיע משרד החינוך וההנחיות שהוציא, וכן הקולות שהשמיעו גורמים פוליטיים בעניין האפליה בסמינרים הוכיחו שהדרך היחידה אותה מבינים משרד החינוך ומנהלי הסמינרים היא אך ורק בג"ץ", אמר עו"ד ללום. "אנו מקווים שבית המשפט ייתן את דעתו לעניין בתקופה הקרובה למען יוכלו בנות יהודיות להיות שוות באמת ולקיים 'ואהבת לרעך כמוך' ככתבו, כלשונו וכרוחו".
תגובת העותרים מפרטת גם את הדרכים אותן נוקטים מנהלי הסמינרים כדי לשמור על מכסות אלו באדיקות. אחת השיטות היא ייבוא בנות מחוץ לערים אלו כדי למלא את מכסת האשכנזיות, למרות שספרדיות ממתינות בתור. נוהל נוסף שמוזכר בתגובה הוא נוהל אחיות, כאשר יש קדימות לקבלת בנות חדשות שאחיותיהן לומדות בסמינר. לדברי ללום, נוהל כזה משמר את האפליה לאורך שנים בלי יכולת לשנות את הנתונים. שיטה נוספת שנהוגה בחלק מהמקומות היא הפרדת כיתות. לדברי העותרים בתגובתם, בביתר עלית, עיר שיש בה אחוז גבוה יותר של ציבור ספרדי, בחלק ממוסדות החינוך מפרידים את הכיתות, כאשר בכיתה אחת יש אשכנזיות וספרדיות ובכיתה השנייה ספרדיות בלבד.
ומהי החלוקה בתוך הכיתות עצמן? בדיקה מדגמית שערכו העותרים בארבע כיתות ט' בסמינרים שונים בירושלים, מודיעין עלית ובני ברק הוכיחה כי שיעור הספרדיות בכיתות הללו לא עולה על חמישים אחוז, ובחלק מהן הוא הרבה פחות. לדוגמה, בכיתה בסמינר "שרנסקי" בירושלים לומדות שש ספרדיות מתוך 42 תלמידות, ובכיתה אחרת באותו הסמינר לומדות 13 ספרדיות מתוך 46. בסמינר "ליברמן" בירושלים לומדות באחת הכיתות 15 ספרדיות מתוך 48. בכיתה ט' בסמינר "מאיר" בבני ברק לומדות 14 ספרדיות מתוך 29, ובסמינר "פויירשטיין" במודיעין עלית לומדות עשר ספרדיות מתוך 42 תלמידות.
למרות שיצאו הנחיות של משרד החינוך, לדברי העותרים, הן לא מיושמות, וכך נכתב בתגובתם: "למרות ההנחיות המפורטות, המציאות היא שהליך הרישום נשאר פגום כבעבר, והפיקוח הדל עליו אינו מאפשר ביקורת אמיתית עליו, או מיצוי זכות הערעור. אם היינו צריכים הוכחה לכך, זו נמצאת גם בתוספת שהוספה במסגרת התיקונים לסעיף 3(ט) להנחיות, ולפיה: 'רשות חינוך מקומית לא תתערב בהליכי הקבלה של מוסדות החינוך בהיבט הפדגוגי, אורחות החיים ותקנון המוסד החינוכי'".
כדי להפריך את טענת המשיבים, שבנות ספרדיות לא מעוניינות להתקבל לסמינרים האשכנזיים והיוקרתיים, צורפו לתגובת העותרים מכתבים של מספר בנות ספרדיות המתארים כמה מאמצים הן עשו כדי להתקבל לסמינרים אלו. "גם את טענת המשיבים שהן יכולות לערער מפריכים העותרים, וכך הם אומרים. גם לטענה בדבר יכולתן, כביכול, של מועמדות שסורבו לערער בפני ועדות הערר אין זכות עמידה. כפי שהובהר בעתירה, רבני הערים וריכוזי האוכלוסייה החרדיים מטילים איסור, חרם ושמתא על מועמדת שפונה לוועדת ערר, ומגדירים אותה כ'מוסרת' ו'מלשינה'. הטלת אימה זו נעשית הן באמצעות פנייה ישירה למשפחות והן באמצעות פרסום כרוזים. בחרנו לצרף, כדוגמא בעלמא, מודעה שפורסמה בעיר מודיעין עילית בדבר האיסור על הפיניה לוועדת הערר של משרד החינוך, וכן מכתב דחייה של סמינר כהנא בבני ברק הכותב להורי תלמידה כי באפשרותם לערער למשרד החינוך רק לאחר 'התייעצות עם רב' (כשהאיום, למרות הניסיון להסוותו, ברור לחלוטין). בשל אמצעי הכפייה, האיום וההפחדה שנוהגים ביחסים הפנימיים בתוככי הקהילה החרדית, אמצעים שלא תמיד גלויים מעל פני השטח ופעמים הרבה נותרים סמויים מן העין, לא ניתן רצון חופשי לבני הקהילה להביא את תעצומותיהם בפני הרשויות המתאימות".
לסיום תגובתם כותבים העותרים כי "מבחינה עובדתית, נשמרת בקפידה 'מכסת המקסימום 30% ספרדיות' בכל הסמינרים היוקרתיים, הנחשבים והנחשקים, והמשיבים לא עושים מעשים של ממש כדי להתמודד עמה ולמגרה. מבחינה משפטית, חדילתם של המשיבים ממילוי חובתם במניעת האפליה העדתית מנוגדת לדין, והם מפרים את סמכות וחובת הפיקוח הממשי והיעיל שניתנה בידיהם. על כל אלה, מן הראוי שבית המשפט יורה את דרכם של המשיבים, ויוציא מלפניו את הצווים שפורטו בראש העתירה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "המשרד מנהיג מדיניות ברורה ושאינה משתמעת לשתי פנים בעניין מניעת אפליה של קבלת תלמידים למוסדות חינוך ובכלל זה על רקע עדתי. יצוין, כי במהלך השנים האחרונות, במקרים בהם מצא המשרד כי תלמידות לא התקבלו על רקע מוצאן, זומנו המנהלים לשימועים אצל מנכ"ל משרד החינוך. בעקבות השימועים, שובצו התלמידות באותם מוסדות חינוכיים. המשרד בודק באופן פרטני ויסודי כל פנייה המתקבלת בעניין זה בהתאם למדיניותו. באשר לעתירה שבנדון, יצוין, כי זו עדיין נדונה בבית המשפט".
מעיריית בני ברק נמסר בתגובה כי "ישנם נהלי רישום של משרד החינוך, ולפי מיטב ידיעתנו, הסמינרים פעלו בדיוק בהתאם להנחיות אלו, הפיקוח של משרד החינוך בדק את התהליכים, המבחנים והראיונות ולא מצא בהם כל דופי. ישנם בעיר, בתי ספר תיכוניים בהנהלת מנהלות ממוצא עדות המזרח שהם באיכות וברמה גבוהות לא פחות מהאחרות, ואני חושב שכל המאבק הזה פשוט מטיל דופי בבתי ספר מכובדים אלו".