פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נערות חרדיות שהופלו: "התביישנו ושתקנו כי פחדנו"

      הנערות נדחות בשל מוצאן המזרחי, הרבנים אוסרים על ההורים לפנות לרשויות ומתבלים זאת בהלכות, והמעגל האטום אליו נקלעות הבנות יוצר תסכול רב. "יש ילדות שמאבדות טעם לחיות"

      נערות שנתקלות באפליה על רקע עדתי בסמינרים החרדיים נאלצות להתמודד עם קשיים לא מעטים. חלקן לומדות בסמינרים פחות טובים, חלקן נאלצות להתפשר ולנסוע לערים אחרות כדי ללמוד במוסד איכותי ויש כאלו שנשארות בבית. הבנות שלא מוצאות את מקומן בסמינר איכותי מתארות תחושת השפלה ופגיעה קשה מאוד.

      אתמול הוגשה לבג"צ תגובות עמותת "נוער כהלכה" המתעסקת בנושא, בהמשך לעתירה כנגד משרד החינוך ועיריות חרדיות בנוגע לאפלייה בסמינרים על רקע עדתי. לתגובה צורפו מכתבים של בנות שלא התקבלו לסמינרים. באחד המכתבים נכתב: "כל כך הרבה בנות קיבלו תשובה שיש להן מקום ולמה דווקא לי לא היה מקום? אף בת אשכנזיה לא קיבלה תשובה שאין לה מקום אז למה דווקא לי?". על פי תיאורה במכתב, "ביום שקיבלתי את התשובה שאין לי מקום בסמינר הרגשתי כאילו אני סודנית או עולה זרה, והמלה הראשונה שיצאה לי מהפה הייתה 'למה'?".

      נשים חרדיות (עומר מירון)
      "התביישתי ולא ידעתי מה לספר" (צילום ארכיון: עומר מירון)

      נערה אחרת כתבה: "שמונה שנים למדתי בבית הספר, השקעתי ולמדתי. הייתי ילדה עם שמחת חיים, תמיד חיכיתי להגיע לכיתה ח' כמו כל אחת, ולהרגיש את ההרגשה הזו ללכת ולהירשם לסמינר כמו החברות שלי. אבל רק אחרי המכתב הבנתי שזה לא כל כך פשוט, צריך להילחם על הזכות ללמוד בסמינר. אני זוכרת ששתקתי, התביישתי ולא ידעתי מה לספר לחברות. כולן היו באות ומספרות אבל אני פחדתי, לא ידעתי מה להגיד. החברות שלי ובכלל כולם חיכו שהחופש יגמר ורק אני התפללתי שהזמן הזה יעבור כמה שיותר לאט", כתבה.

      "הרגשתי שברגע אחד השתנו חיי מילדה שמחה לילדה עצובה שנחבאת בתוך עצמה. אני זוכרת את היום הראשון ללימודים, אני זוכרת שעמדתי בחלון וראיתי את כל החברות שלי ואת השכנות, אפשר היה לראות את האושר על הפנים שלהן, מה שאצלי היה הפוך". אותה נערה בסופו של דבר התפשרה והלכה ללמוד במוסד אחר. במכתבים אחרים פונים ההורים בניסיון לברר מדוע אין מקום לבנותיהם, למרות שמדובר בבנות מוכשרות, לדבריהם, ומתאימות מבחינה חברתית ולימודית. הורים אלו צירפו את גיליון הציונים כדי להוכיח שמדובר בבנות עם ציונים טובים ויכולות ללימודיות טובות ומתאימות, אך תשובת המוסד נשארה שלילית.

      "למה שנתפשר על האיכות רק בגלל שאנחנו ספרדים?"

      במשרד החינוך טוענים כי כיום נמצאות בבית כ-30 נערות שלא הצליחו להתקבל למוסד החינוכי בעירן. לדברי משרד החינוך, חלקן לא התקבלו ללא קשר לאפליה על רקע עדתי ובגלל שהן לא היו מוכנות לקבל את השיבוץ שניתן להן על ידי הרשות המקומית בא הן מתגוררות. מנתונים שהגיעו לוואלה! חדשות עולה כי במודיעין עילית שלוש בנות נמצאות עדיין בביתן ללא פתרון הולם, ובבני ברק מדובר בתשע בנות. הדבר נכון גם לגבי ערים חרדיות נוספות כמו ביתר עילית, ירושלים ואלעד.

      "אנחנו כבר עכשיו מתחילים לברר ולהפעיל קשרים כדי שביתנו תתקבל לסמינר טוב כדי שתזכה לחינוך איכותי", אמרה אם שבתה אמורה ללמוד בסמינר בשנה הבאה. "ההחלטות הללו שלא לקבל בת בגלל מוצא עדתי או בגלל שאחד האחים עובד הוא ממש מקומם כיוון שמדובר בבנות טובות ומוצלחות אבל אנחנו יודעים שאלו הכללים וככה זה עובד וכל אחד מנסה לדאוג לעצמו. אנשים מפחדים לדבר כדי שזה לא יפגע בהם וכל אחד דואג לעצמו ואם הוא מסתדר הוא רגוע ואין אכפתיות לבנות אחרות למרות שכולן טובות ומוצלחות".

      אם לא רוצים אתכן שם למה אתן לא רושמות את הבנות הללו לסמינרים ספרדיים?

      "מדובר במלכוד. אם הם לא היו מקבלים בכלל ספרדיות אז היינו יכולים לפתוח סמינרים איכותיים, אבל בגלל שהם שומרים על מקסימום 30% של בנות ספרדיות, הם בוחרים את הטובות ביותר. המוסדות הספרדיים פחות טובים. למה שנתפשר על האיכות רק בגלל שאנחנו ספרדיים?".

      "אנחנו יודעים להילחם בחזרה"

      למרות ההתנהלות המקוממת של מנהלי הסמינרים רוב ההורים מוותרים ולא נלחמים על זכותם, מסביר יוני מזרחי, יו"ר עמותת חרדים המטפלת בתופעת האפליה במגזר החרדי המתגורר במודיעין עילית. "הרבה הורים שפנו אליי אמרו לי שהם פוחדים להילחם והם מרימים ידיים ולכן הם רשמו את בנותיהם לסמינרים מחוץ לעיר. במודיעין עילית היו תשע בנות שבתחילת השנה לא היה להן פתרון ושש מהן נרשמו לסמינרים מחוץ לעיר. אני מבין את ההורים האלה ולכן גם עזרתי להן להתקבל לסמינרים מחוץ לעיר ואין מה לעשות". לדברי מזרחי, יש מקום בסמינרים האשכנזיים במודיעין עילית עבור שלוש הבנות שנשארו בבית עד היום.

      ממה הם מפחדים?

      "אחד ההורים שאני בקשר איתם אמר לי שהוא ניגש לרב העיר ואמר לו שהוא רוצה לדאוג לבת שלו, ושאל את הרב אם הוא מוכן להילחם על זה. הרב הסכים", סיפר מזרחי, שנלחם בממסד במקרים של אפליה וזכה בשנה האחרונה ללא מעט קיתונות שבאו לידי ביטוי בהוצאת פשקווילים נגדו, הפגנות מתחת לחלון ביתו וחרמות. "הרב אמר לו 'אם אתה רוצה להילחם אין בעיה אנחנו יודעים להילחם בחזרה ובסופו של דבר זה יגרום לך לעזוב את העיר'".

      פשקווילים במאה שערים (עומר מירון)
      מזרחי זכה בשנה האחרונה ללא מעט קיתונות שבאו לידי ביטוי בהוצאת פשקווילים נגדו, הפגנות מתחת לחלון ביתו וחרמות (צילום ארכיון: עומר מירון)

      כל לעורר פחד אצל ההורים, במטרה להניא אותו מלערער על ההחלטות, יוצאים מדי פעם רבנים נגד פנייה למשרדי הממשלה ומטבלים זאת בהלכות, דבר שמוסיף עוד חשש אצל ההורים. לדוגמה, לפני מספר חודשים בתקופת הרישום לסמינרים הוציא רב שכונת ברכפלד במודיעין עילית, הרב ישראל זיכרמן, מודעה שנתלתה ברחבי העיר ובה הוא כותב ומזהיר לבל יערערו בוועדות של משרד החינוך על החלטת מנהלי הסמינרים. במודעה מדגיש הרב את חומרת המעשה בפניה לוועדות אלו ומשווה אותם לפניה לערכאות של גויים, האסורה על פי ההלכה. הרב גם מציין שפנייה כזו היא חמורה כיוון שהיא יכולה לגרום לפגיעה בתקציבי המוסדות, והוא מפנה אצבע מאשימה למערערים במקום למנהלים שמפעילים שיקול דעת הנגוע באפליה על רקע עדתי.

      מה אתה שומע מההורים?

      "אני מדבר עם האימהות הללו מידי יום והן בוכות לי בטלפון. אחת האימהות תיארה בפני שכל בוקר מתחיל בבכי ובתה אומרת לה 'נמאס לי אני לא יכולה יותר, אני לא רוצה יותר לחיות'. הילדה הזו איבדה טעם לחיות. מדובר באכזריות ואני לא מבין איך האנשים האלה ממשיכים עם האכזריות הזו, זה קורע לב והם מתחננות על עתיד של הבנות שלהן", אמר מזרחי. "חשוב להבין שבציבור החרדי הסמינר לא קובע רק את מקום הלימודים אלא את כל העתיד של הנערה. זה קובע את השידוך שלהן ואת כל המשך מסלול חייהן", הסביר.

      "המהנלים מסתפקים באמירות פשטניות"

      גם במקרה של הבנות ממודיעין עילית מדובר בבנות שמבחינה לימודית יכולות היו להתקבל לסמינרים הטובים כפי שמזרחי מציין. "אחת הבנות שהחליטו לא להמתין נרשמה לסמינר מחוץ לעיר ומדובר באחד הטובים ביותר בירושלים. היא עברה את המבחנים שלה בהצטיינות והמנהלת אמרה לי שהיא ממש נדהמה מהציונים שלה והיא חייבת להבין למה היא לא התקבלה לסמינר בעירה. הילדה זו לומדת שם היום והיא נחשבת למצטיינת, אז למה לא קיבלו אותה פה בעיר?".

      כשנשאל מזרחי מדוע הם לא מסתפקים בסמינר הספרדי הוא עונה שמדובר במוסד שכל עניינו לשמר את המכסה ולא יותר. "הפתרון של הסמינר הספרדי שהוקם בעיר בשביל לנתב את הבנות הספרדיות שלא התקבלו לסמינרים הרגלים הוא פתרון גרוע מאוד כי רמת הלימודים שם מאוד ירודה. אפילו מנהלת המוסד אמרה לי באחת ההזדמנויות שבגלל שרמת התלמידות מאוד שונה אחת מהשנייה היא לא יכולה לבנות להן תוכנית לימודים הגיונית".

      משרד החינוך לא מטפל בבעיה?

      "לא, עד היום בכל הערעורים שאני הגשתי עם ההורים התשובות של משרד החינוך היו זהות לחלוטין ותמיד נכתב בהן 'לא מצאנו מקום להתערב בשיקולי הרשות המקומית'. גם בית המשפט הבין בעתירה קודמת שהתירוצים שמנהלי המוסדות משתמשים בהם כמו אי התאמה לימודית, חברתית או דתית, יכולים להיות כיסוי לאפליה עדתית וקבע שכל התנאים יהיו מדידים וברורים אבל זה לא קורה בפועל", אמר.

      "המנהלים מסתפקים באמירות פשטניות ומשרד החינוך לא מוצא לנכון להתערב ולבחון בצורה יסודית האם באמת יש בעיה עם הבנות הללו או שזה על רקע אפליה עדתית. המפקחת של החינוך המוכר אך לא רשמי של משרד החינוך בעצם מעלימה עין בנושא. באי ההתערבות הוא למעשה מגבה אותם ומאפשר את המשך האפליה. הרי כל בר דעת מבין שאם שנה אחרי שנה תמיד יש עד שלושים אחוז ספרדיות בסמינרים, וכך זה גם השנה, זה לא יד המקרה, אלא מדובר במשהו מכוון".

      "כולנו זוכרים את ההבטחות של אלי ישי"

      בדבריו מפנה מזרחי אצבע מאשימה גם כלפי מנהיגי תנועת ש"ס שחרט ועל דגלם לרומם את הציבור הספרדי. "בראיון לתחנה חרדית שהתקיים השבוע עם אלי ישי, אריה דרעי ואריאל אטיאס, השלושה הכריזו מלמה נגד האפליה בסמינרים ודרעי אמר שהוא יסגור סמינרים שמפלים בנות ספרדיות. אבל כולנו יודעים שי אפשר להאמין להבטחות שלהם. כולנו זוכרים את ההבטחות של אלי ישי בשנים האחרונות בנושא והמצב רק החמיר ולא נעשה דבר כדי לשפר אותו. אני אומר לדרעי, יש לך הזדמנות עכשיו להוכיח את רצינות כוונותיך. יש בנות שיושבות בבית ואם אתה תנצל את ההזדמנות ותילחם בנושא נאמין לך ונבחר בש"ס. אבל אם אתה היום לא יכול להילחם בנושא ולפעול לשינוי המצב אל תצפה שנאמין לך בבחירות ונצביע עבור התנועה".

      משרד החינוך: "הנושא נבדק באופן פרטני ויסודי"

      ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "המשרד מנהיג מדיניות ברורה ושאינה משתמעת לשתי פנים בעניין מניעת אפליה של קבלת תלמידים למוסדות חינוך ובכלל זה על רקע עדתי. המשרד עורך מעקב צמוד אחר נושא השיבוצים כדי לוודא שלא תהיה כל אפליה כלפי תלמידים במערכת החינוך. במהלך השנים האחרונות, במקרים בהם מצא המשרד כי תלמידות לא התקבלו על רקע מוצאן, זומנו המנהלים לשימועים אצל מנכ"ל משרד החינוך. בעקבות השימועים, שובצו התלמידות באותם מוסדות חינוכיים. המשרד בודק באופן פרטני ויסודי כל פנייה המתקבלת בעניין זה בהתאם למדיניותו".

      עוד נמסר כי "אשר לשנה הנוכחית יצוין כי כל התלמידות שובצו בסמינרים, למעט מספר קטן של תלמידות (תלמידות ממוצא אשכנזי וספרדי יחד) אשר סרבו לקבל השיבוץ. במסגרת הערערים שהוגשו למשרד נבדקה כל פניה באופן יסודי ומעמיק כדי לוודא שלא הייתה כל אפליה כלפי התלמידות". כמו כן נמסר ממשרד החינוך כי לא כל הערערים שהגיעו היו על רקע של אפליה והרשות המקומית פועלת לאתר לתלמידות שיבוצים חלופיים.

      עו"ד יואב ללום, יו"ר עמותת "נוער כהלכה", מסר בתגובה כי "משרד החינוך חושב שאם הוא יחזור על המנטרות שלו כאילו הוא מטפל באפליה - האפליה תיעלם. המכסות בסמינרים החרדיים הוכחו בתגובה שהוגשה לבג"צ בעתירה שהגישה העמותה. משרד החינוך מחפש לזרות חול בעיני הציבור כאילו הוא מטפל בבעיה. בצער רב וכמי שרואה מהצד את ההתנהלות לא נותר לי אלא להסיק כי משרד החינוך הוא משת"פ של הגזענים".

      שנתיים אחרי עמנואל: נמשכת האפליה בין תלמידות