הציבור החרדי ידוע במדיניות ההפרדה המחמירה בין המינים מזה שנים, אך גם בקרב ציבור זה, הפרדה בגני שעשועים היא מחזה נדיר ביותר. במושב קוממיות שבדרום יש גן שעשועים אחד בלבד לטובת הילדים שבאים לשחק בו בשעות אחר הצהריים. רמת ההקפדה על ההפרדה בגן השעשועים, שבו כמה מתקנים, מפתיעה גם כשמדובר בציבור החרדי.
תחת הכותרת "הפרדה קבועה בזמני הכניסות לגן" מפורטות השעות. בימי חול יכולים הבנים לשחק בגן בין השעות אחת לשלוש בצהריים. אימהות, בנים ובנות עד גיל שבע יכולים לשהות במקום בין השעות שלוש ורבע אחר הצהריים עד רבע לשש בערב. לאחר מכן יכולים שוב הבנים לשחק משש ועד שמונה בערב, והאימהות עם בנותיהן - משמונה ורבע ועד עשר בלילה. בערבי שבת מורשות האימהות ובנותיהן לשהות במקום מאחת עשרה בבוקר עד רבע לשתיים בצהריים, בעוד הבנים יכולים להשתמש במתקנים משתיים ועד כניסת השבת, אז מיועד המקום שוב לאימהות ולבנות. גם ביום שבת עצמו נשמרת ההפרדה במתכונת דומה.
מומלץ להתרחק מבעלי חיים
מבדיקת הנושא עולה כי אין מדובר בהחלטה של גורם קיצוני כזה או אחר שמכתיב התנהלות מחמירה, אלא בדרישה של מזכירות המושב להישמע להוראות אלו "ולהימנע מהפרת הסדרים הקבועים", כפי שצוין בתחתית השלטים.
על הגדר במקום הודעה נוספת, שנתלתה לפני כחצי שנה, ובה רשומים הדרישות והתנאים הנהוגים במושב. בין השאר נכתב כי קוד הלבוש חייב להישמר ולא לחרוג מדרכי הצניעות. המודעה ממשיכה ואוסרת על בנות לרכוב על אופניים מכל סוג שהוא. מכיוון שמדובר במושב שבו מצויות גם חיות, נכתב במודעה שרכיבה על בעל חיים ללא אוכף אסורה גם כן, בתוספת המלצה ששמירת מרחק מבעלי החיים "היא דבר משובח".
המודעה, שנתלתה בזמן חופשת הקיץ, עסקה גם בפעילות בחצרות הבתים. בין השאר נכתב שאסור להפעיל בריכות בשטח בתי התושבים, וכן שאין להסתובב ברחבי המושב עם מכשירים ניידים שנאסרו על ידי הרבנים.
לא רק לתושבי המקום
הכללים, כך מסתבר, לא פונים רק לתושבי המקום, אלא מודגש במודעה שלאור עונת הביקורים במקום, יש צורך לדאוג שהם יישמרו גם על ידי האורחים במושב: "ציבור האורחים והמארחים והתושבים בכלל מתבקשים לפקח ולעמוד על משמר הדרישות האמורות. כמו כן מתבקש הציבור לציית לממונים על שמירת ההתנהגות הרוחנית-חינוכית".
אחד מתושבי קוממיות הביע פליאה על ההתעניינות בנושא. "מה זה מעניין אותך? ככה זה בציבור החרדי בכל מקום". מהמשך השיחה עלה כי לא מדובר במדיניות חדשה, אלא בהתנהלות הקיימת במושב מזה שנים. למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לברר את הסיבה להפרדה בגילאים כה צעירים, חזר האיש על דבריו שכך מקובל בכל הריכוזיים החרדיים. מזכיר המושב מצדו סירב להתייחס לנושא וביקש לסיים את השיחה.
אך האמירה כי "כך מקובל בציבור החרדי" איננה מדויקת. בירושלים למשל לא קיימת הפרדה מסוג זה גם בשכונות החרדיות. במודיעין עילית הכניסה לפארק השעשועים חופשית לכולם ללא הפרדה וללא זמנים מיוחדים לבנים או בנות. גם בביתר עילית, אלעד ובני ברק לא קיימת תופעה כזו.
תושב חרדי אחר דווקא הביע סלידה מההחלטה להפריד בין בנים ובנות בגן השעשועים במושב הדרומי. "זה ממש הזוי", הוא אמר בשיחה עם וואלה! חדשות. "לאן הגענו עם ההפרדה המוגזמת הזו? זה לא קיים בשום מקום. אולי אפשר למצוא את זה בבית שמש, בשכונה של הסיקריקים (קבוצה חרדית קיצונית, ש.ב), אבל בשום ריכוז חרדי אחר זה לא קיים".
בעל הטור משה אוסדיטשר מהאתר החרדי "בחדרי חרדים" כתב על ההפרדה הזו, לאחר שהתארח במושב באחת השבתות האחרונות. "שמחתי נמוגה באחת כשגיליתי שגם את הילדים גוררים להקצנה מיותרת. הדבר הפתיע אותי לאור העובדה שלא מדובר באוטובוסים וברחובות בהם ה'פריצות' רבה, כי אם בגן ילדים תמים למראה, אשר כל מטרתו לתת לילדים מקום פורקן להוציא את מרצם בשעות הפנאי. מצב דברים זה מוכיח כי ההקצנה הולכת ומתפשטת למחוזות אשר בעבר לא חלמו כי יגיעו לידי מצב שכזה, ולא שערום אבותינו".
"לא ירחק היום", הוא הוסיף, "ואף בבתי החולים במגזרים החרדיים יחולקו תינוקות בני יומם לבנים ובנות, גדר תחצוץ בין המינים, ובמחלקת הילודים ממין זכר ישרתו רק אחים רחמנים ובני תורה אשר ישמרו כי ה'פריצות' לא תחדור אף לפגיה. ודאי יהיו שיסברו כי אני מקצין, וכי מצב שכזה לא יכול לקרות במחוזותינו, אך על כך אשיב כי אף ההקצנה הקיימת כיום הייתה בעבר פרי דמיון פרוע אשר הקשר בינו לבין המציאות מקרי בהחלט".
מנכ"ל עמותת חדו"ש הפועלת למען חופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב, הגיב למדיניות ההפרדה באומרו כי "כל ניסיון לקבוע שעות הפרדה לילדים קטנים המשחקים בגנים ציבוריים הוא לא רק בלתי חוקי, הוא גם סטייה. גן ציבורי חייב להיות פתוח בכל שעות היום לכל הציבור. יש להסיר את השלט לאלתר". לדברי רגב, "מושב קוממיות עבר דרך ארוכה מאז הוקם ב-1950 על ידי קבוצת לוחמים דתיים מחטיבת אלכסנדרוני. מייסדיו בוודאי מתהפכים בקברם בראותם את הקנאות החרדית שהשתלטה עליו. הציבור נחשף בכל פעם מחדש לדוגמאות של קיצוניות דתית השואפת לכפות חוקי הפרדה וצניעות על ילדים קטנים. העובדה כי השלט הזה מוצב דווקא במושב בו נחשפו חשדות חמורים לחיפוי על שני פדופילים מלמדת עד כמה הקצנה כזו מובילה דווקא להידרדרות מוסרית ולא לתיקונה".