לפני כחודשיים ביקר בישראל סר מייקל ברבר מומחה חינוך בריטי בעל שם עולמי שמכהן כיועץ בענייני חינוך לחברת הייעוץ "פירסון". ברבר התרשם מהתרבות הישראלית ובחן את הבעיות של מערכת החינוך. הביקור הזה הוליד דו"ח מפורט שמציג את המורכבות של מערכת החינוך הישראלית, את הבעיות שלה וגם דרכי שיפור. עיקרי הדו"ח מובאים כאן לראשונה.
בנובמבר האחרון הגיע ברבר לוועידה של ארגון אבני ראשה המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית, והגוף האחראי על הכשרת מנהלי בתי בפר בישראל. לאחר הוועידה המשיך ברבר וטייל בארץ, פגש אנשי חינוך והתרשם מהתרבות הישראלית. "היה מרתק וכולם היו מאוד נחמדים. נפגשתי עם אנשי חינוך רבים, הלכתי לבתי ספר ולמדתי המון על האתגרים בישראל והתפקיד של מערכת החינוך כאן", הוא מספר בראיון מיוחד לוואלה! חדשות.
הדו"ח בן 30 העמודים, כולל סקירה ודוגמאות לעליונות הטכנולוגית של ישראל בתחומים רבים, וכן הסבר על הסיבות שהובילו לכך שישראל נקראה לא אחת אומת הסטארט-אפ. אולם לצד השבחים שממלאים חלק ניכר מהדו"ח, ישנה גם ביקורת, בעיקר על הפערים בהישגים בין שכבות סוציו-אקונומיות שונות ומגזרים שונים בישראל, כפי שהם משתקפים ממבחני המיצ"ב, פיז"ה, והמבחנים הבינלאומיים. "הבעיה הגדולה היא חוסר השוויון", אומר ברבר. "לעיתים רבות יש בתי ספר טובים ותלמידים טובים, אבל יש פערים גדולים מאוד בין תלמידים מרקעים סוציו-אקונומיים שונים. אני חושב שזה ברור מהנתונים האחרונים שיש בידנו, שנעשתה התקדמות, אבל היא לא מספיקה. בכירי הממשל עשו התקדמות, אך לא נעשה מספיק כדי לפתור את הבעיה. הדו"ח אומר למעשה שיש ליישם בצורה מערכתית את המידע שיש בידנו באשר למה הופך מערכות חינוך ליותר יעילות, וישראל אכן עושה צעד בכיוון הזה".
האתגר שמציבים החרדים והערבים
לדבריו, יש להביא לחקיקה שתתקצב באופן ספציפי את האוכלוסיות החלשות והמגזרים שנותרו מאחור, כפי שהדבר משתקף מהמבחנים הבינלאומיים. ברבר מציג את בדו"ח את הפער הגדול בין הישגי התלמידים מהמגזר הערבי לחבריהם במגזר היהודי ומזהיר: "לאור המגמה הדמוגרפית הנוקשה האוכלוסיות החרדיות והערביות בישראל גדלות במהירות גבוהה בהרבה מהממוצע הישראלי ההתמודדות עם אתגרים אלה נעשית חשובה ודחופה יותר מאי פעם (...) המנהיגים בישראל צריכים לשאול את עצמם כמה שאלות קשות על הדרך ולנצל התקדמות זו כדי להמשיך ולהתמודד עם המגמות המפלגות הללו ועם הפיגור בהישגים".
אולם למרות הביקורת על הפערים הגדולים, מדובר בדו"ח שרובו מצביע דווקא על שיפור ואופטימיות לעתיד מערכת החינוך בישראל, זאת בניגוד לדו"ח מקינזי שברבר היה אמון על כתיבתו בשנת 2011 ובו הוא מתח ביקורת על מערכת החינוך. ברבר טען בראיון אז כי "ישראל הייתה צריכה להציג ביצועים טובים הרבה יותר מאלה שהשיגה - במיוחד אם מסתכלים על התמ"ג הגבוה של המדינה, המחויבות התקציבית הגבוהה לחינוך ומסורת החינוך היהודית". באותה שנה אמר ברבר עוד כי "המחקר מוכיח שאפשר לשפר בתקופה קצרה באופן משמעותי את מערכת החינוך. זה לא משהו שאמור לקחת תקופת דור. בעוד עשר שנים יכולה להיות לכם מערכת חינוך טובה יותר, אבל צריכה להיות לכם אסטרטגיה".
רבר מציע רפורמה מערכתית גדולה ומקיפה, כזו שתתווסף לעשרות הרפורמות הנוספות שהוחלו על מערכת החינוך בישראל בשנים האחרונות.
זה נראה שכל מה ששרי חינוך עושים עם כניסתם לתפקיד זה רק לנסות להפוך את המערכת ולבצע בה רפורמות בכל פעם מחדש.
"התלונה הזו, שיש יותר מידי רפורמות, זהה בכל העולם, אבל העולם עצמו משתנה מאוד מהר. אם יש קצב כזה מהיר של שינוי, אז כמובן שגם מערכת החינוך צריכה להשתנות. האופציה של 'לעצור את השעון' לא קיימת, אבל כן צריך שינוי עקבי לטווח ארוך. זה היה טוב שבתקופה שבין 2009-2012 היה שר אחד בלבד לעומת שישה שהתחלפו בשנים שקדמו לו. זה עזר. זה המצב בו רפורמה יכולה לעבוד".
בין היתר, בחן ברבר בדו"ח את הישגיהם של תלמידי ישראל בשנים האחרונות בבחינות המיצ"ב, פיז"ה ובמבחנים הבינלאומיים טימ"ס ופירל"ס שתוצאותיהם פורסמו השנה. לדבריו, התוצאות האחרונות שמציבות את תלמידי כיתות ח' בישראל במקום השביעי בעולם במתמטיקה ובמקום ה-13 במדעים, הינן אינדיקטורים ראשונים מבטיחים. ואולם, ברבר מזהיר כי אין לייחס למבחנים הללו חשיבות גדולה מידי: "לאף אחד במערכת אסור להסתמך על נתונים רגעיים. צריך לראות את הדברים לטווח ארוך. היו ציונים טובים לישראל וזה ודאי מדד לכך שישראל עושה דרך נכונה, אבל עד שנקבל נתונים נוספים לא הייתי מייחס לזה חשיבות גדולה מידי. הפערים בין המגזרים והשכבות עדיין מאוד בעייתיים עבור ישראל ויש לשים לב לדברים האלה. זה מדד טוב אבל צריך לראות נתונים נוספים".
האם לדעתך יש התמקדות יתר במדידה בישראל?
"בעולם המודרני צריכים בכל סקטור נתונים טובים שעליהם ניתן לבסס החלטות, ואם אתה לא מעריך איך תלמידים מצליחים בבית הספר אין לך את הנתונים האלה. עלינו להפוך את המידע לזמין לבית הספר ועלינו להיות מודרכים על ידי הנתונים האלה. הנתונים מספקים שקיפות, אבל זה לא הדבר היחיד שחשוב. כולם יודעים שקל למדוד מתמטיקה, אבל יש דברים בבית הספר - כמו להיות חלק מקהילה, למשל - שאי אפשר למדוד אותם. הם חלק חשוב וזו תהיה טעות להסתדר בלעדיהם".
מושגים כמו מנהיגות, חדשנות ורפורמה מחשבתית, הם מושגים שנזרקים לאוויר כמעט בכל דיון בנושאי חינוך, אולם לרוב הם אינם מתורגמים לפעולה. ברבר מציג גם דרכים מעשיות יותר לשמירה על המשך היתרון האנושי של ישראל. הוא מציין לטובה את רפורמות אופק חדש ועוז לתמורה שמגדילות את שכר המורים וכן את התגמולים שניתנים למורים על ידי משרד החינוך: "כמו במדינות רבות, התמקצעות ההוראה עדיין בחיתוליה בארץ ורמתה נוטה להשתנות משמעותית לפי איכות הנהלת בית הספר, אך היא נמצאת בדרך הנכונה לשיפורים עתידיים בישראל. ימים יגידו אם הרפורמות באמת מושכות אנשים חדשים למערכת החינוך ומשפרות את הישגי התלמידים. משיכת האנשים הטובים ביותר להוראה ותגמול המורים על ביצועים טובים עומדים בלבה של רפורמה מערכתית שלמה".
"נפתח כאן חלון הזדמנויות"
מנכ"ל קרן טראמפ, אלי הורביץ, שהשתתף בפגישות עם מייקל ברבר בביקורו בישראל, אמר: "לפי הדו"ח של ברבר, מערכת החינוך בישראל מצויה בנקודה יוצאת דופן שבה היא יכולה לבצע קפיצת מדרגה של ממש. נפתח כעת חלון הזדמנויות, משום שהממשלה חזרה להשקיע בחינוך ושכר המורים משתפר בהדרגה. כולם מבינים שאיכות ההוראה היא הסיפור המרכזי של העשור הבא בחינוך. ולכן, האתגר הגדול המונח בפני הממשלה הבאה הוא לטפח מורים מעולים, לתת אמון במורים, ולאפשר למורים לתת תשומת לב אישית לכל תלמיד".
ברבר נפגש במהלך ביקורו גם עם מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר ולדבריו קיבל את הרושם כי המשרד יפעל ליישום מסקנות הדו"ח בישראל. כמו כן, נפגש ברבר עם מנכ"לית מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) גילה בן הר במהלך ביקורו, והגוף היה אמון על תרגום הדו"ח שלו לעברית. סר ברבר אף הקדיש למט"ח פרק שלם בדו"ח בו תיאר את התרשמותו מעבודת הארגון שפועל לקידום מערכת החינוך בישראל ולהטעמה של טכנולוגיה מתקדמת בתכניות הלימודים.
בן הר אמרה בתגובה כי "מדינת ישראל ידועה בכל העולם כמעצמת הייטק ואומת הסטארט-אפ, אין ספק שגופי התוכן ומשרד החינוך מחויבים לרתום את הידע הטכנולוגי והחדשנות גם לטובת מערכת החינוך בישראל, לצמצום הפערים והכנת התלמידים לעולם דיגיטלי במאה ה-21. המרכז לטכנולוגיה חינוכית מיישם כבר עכשיו פתרונות חדשניים בבתי הספר כדוגמת פרויקט נחשון המאפשר חונכות וירטואלית לתלמידי הפריפריה כמו גם ספרים דיגיטליים המותאמים לכל הפלטפורמות, מחשבים נייחים, ניידים וטאבלטים".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה, כי "הדו"ח מציין בחיוב את התקדמותה של מערכת החינוך הישראלית וכן את השיפור המובהק שלה בהישגים הלימודיים, כפי שהשתקפו במבחני הטימ"ס 2011". במשרד מציינים כי "שיפור ההישגים נובע מתכניות שקידם המשרד ובכלל זה מתוספות תקציביות שהוקצו, בין היתר לטובת חיזוק מקצועות ליבה וקידום אוכלוסיות חלשות ואוכלוסיית התלמידים המצטיינים. אשר לפערים, יצוין כי המשרד ימשיך לפעול לצמצומם, בין היתר, באמצעות תוכניות תוספתיות לטובת אוכלוסיות חלשות, חיזוק מעמד המורה וקידום האחריותיות".
"בהתייחס למגזר החרדי, יצוין כי במהלך ארבע השנים האחרונות המשרד מוביל חמישה מהלכים גדולים בנושא הליבה והמיצ"ב במגזר החרדי: מבחני מיצ"ב קיזוז תקציבים למוסדות שלא ייבחנו, קיצוץ תקציב ממוסדות אשר לא לימדו ליבה, תוספת של מפקחים חדשים לצורך אכיפה של לימודי ליבה, הכרה במבחני סאלד, פתיחת כיתות טכנולוגיות לתלמידים חרדים".
לפניות לכתבת: : michalresh1@walla.net