אור קנה סופגניות וסביבונים לחנוכה. מחיר סביבון שני שקלים ומחיר סופגניה חמיש שקלים. הוא שילם בשטר של 50 שקלים וקיבל עודף של יותר מעשרה שקלים ופחות מ-20 שקלים. הצע אפשרויות שונות למספר הסביבונים והסופגניות שקנה.
מתבלבלים? תלמידי ישראל יודעים לענות היום על שאלות כאלו כבר בכיתה ב'! זהו חלק מההסבר לזינוק המטאורי בהישגי התלמידים במבחנים הבינלאומיים, שתוצאותיהם פורסמו בשבוע שעבר. כמורה למתמטיקה, רכזת מתמטיקה, מרצה למורים למתמטיקה ומלווה פרחי הוראה זה מספר שנים, בנוסף להיותי אם לארבעה ילדים המתחנכים במערכת החינוך הציבורית, רציתי לשתף אתכם במהפכה בהוראת המתמטיקה המתחוללת בשנים האחרונות במדינת ישראל.
בשנים האחרונות אנו עדים לשינוי פניה של הוראת המתמטיקה כבר בבית הספר היסודי ואפילו בגן הילדים. לא עוד "מתמטיקה תוכית" כפי שמכנה אותה אובריאן, הכרוכה בשינון ופליטה של עובדות מתמטיות ותרגילים שכל הנדרש לפתרונם הוא ידע טכני בלבד. המתמטיקה החדשה מעודדת יצירתיות - פיתוח חשיבה מתמטית, תובנה חשבונית ומרחבית והנעה ללמידה.
חשיבה על החשיבה
איך הם עשו זאת? כדי להגיע לתוצאות המצוינות של תלמידי ישראל, נקטו משרד החינוך ומורי המתמטיקה בישראל בשורה של צעדים:
במסגרת שיעורי המתמטיקה, מתנסים התלמידים בעבודה בזוגות או קבוצות בפתרון של בעיות מסדר חשיבה גבוה, כלומר בעיות שניתן לפתור בדרכים מגוונות ולאו דווקא תוך שימוש בפתרון אלגוריתמי, שיש להן מספר פתרונות או לחילופין אין להן פתרון כלל, ושבמסגרת פתרונן יש לתעד את תהליך הפתרון, לנמק ולהצדיק את התשובה ואת דרך הפתרון - כך שיש כאן "חשיבה על החשיבה".
הלמידה בכיתות מתנהלת במתכונת של "בעיה מובילת שיעור", שבה המורה מציג בעיה מסדר חשיבה גבוה ובונה סביבה את השיעור, מתקיים דיון בעקבות הסוגיה המתמטית הנדונה, והתלמידים נחשפים לאסטרטגיות פתרון מגוונות. מכיוון שהעבודה נעשית בקבוצות, ניצבים גם התלמידים המצטיינים בפני האתגר של הסבר הפתרון שמצאו לחבריהם בקבוצה כך שיבינו אותו. כתוצאה מכך גם התלמידים המתקשים מתמודדים עם האתגר המתמטי, וגם התלמידים המצטיינים משפרים את כישורי ההנמקה שלהם.
הוראת המתמטיקה נעשית במסגרת "טווח ההתפתחות הקרובה" (zone of proximal development) על-פי ויגוצקי, כלומר על המורה לדאוג לקדם כל ילד מהנקודה בה הוא נמצא לנקודה אליה הוא יכול להגיע. לכל ילד פוטנציאל למידה שונה, וברגע שהמורה מזהה זאת עליו לאתגר את הילד, לטפח את ההנעה הפנימית שלו ולקדמו על פני רצף הלמידה.
המורה מציף במהלך השיעור קשיים וטעויות בפתרון הבעיות ומנתח אותם במשותף עם הכיתה. כתוצאה מכך, התלמידים לא רק לומדים מטעויות של אחרים, אלא מקבלים לגיטימציה לטעויות שלהם ומבינים שאין סיבה להתבייש בהן. דוגמא לדיון סביב טעויות הוא העיסוק בדימויי מושג שגויים - הבנה לא נכונה של מושג מתמטי, לעתים תוך בלבול בין משמעותו בחיי היומיום לבין משמעותו המתמטית לדוגמא: "אלכסון" במצולע לעומת "קו אלכסוני", "מרובע" לעומת "ריבוע".
הדינמיקה בכיתה מושתתת על שיתוף ולא על דיאלוג סגור בין מורה לתלמיד.
נעשה שימוש נרחב בטכנולוגיות למידה מתקדמות - שימוש במצגות, יישומונים, שילוב המחשב בהוראה, משחקי מחשב מתמטיים בהם התלמיד מקבל משוב מיידי, "לוחות חכמים" וכו'.
המקצוע מושך כוח אדם איכותי
חשוב לציין שבמשרד החינוך ננקטו צעדים ארגוניים נוספים, כגון העמקת ההכשרה לצוות בכל השלבים - החל מסטודנטים להוראה, המתנסים בבתי ספר משכבות סוציואקונומיות שונות, דרך סטאז'רים להוראה, הזוכים לליווי של "מורה חונך מומחה" מתוך צוות בית הספר, וכלה במורים מנוסים למתמטיקה העוברים הכשרות מעמיקות בנות שלוש שנים. בנוסף לכך הוקצו שעות פרטניות המאפשרות מתן מענה הן למצטיינים והן למתקשים. זאת ועוד - שכר המורים הועלה והמקצוע מהווה מקור משיכה לכוח אדם איכותי.
כמי שנוטלת חלק פעיל בכל הפעילויות שתוארו - הן כמחנכת, הן כמורה למתמטיקה, הן כרכזת מתמטיקה והן כמרצה למורים למתמטיקה וכמלוות פרחי הוראה - אני גאה בהישגי הלומדים שהם השכר לעמלם של כל העוסקים במלאכה. בדרך כלל איננו זוכים לקצור את פירות עמלנו בטווח המיידי ועבודתנו בשטח היא בחזקת "שלח לחמך...". ההישגים מעידים על הצלחת הפעולות השונות שנקט משרד החינוך ושביצעו המורים בשטח.
אני קוראת למורים איכותיים להצטרף לבתי הספר הציבוריים בפריפריה, ולקחת חלק במצווה הזו. אני רואה זכות גדולה בתרומתי למהפכת החינוך של ישראל ובעשייה של מחוז דרום בפרט. ככתוב "הרוצה להחכים - ידרים!".
הכותבת, דליה דריידר, היא מורה למתמטיקה בבית הספר מאיר ע"ש גולדה מאיר, באר שבע