"אירן ממצבת עצמה לאפשרות שתוכל, כשתרצה ותחליט על כך, 'לפרוץ' תוך חודש ימים לפצצה", כך מזהיר ד"ר אולי הוינאנן, מי שעד לפני כשנתיים כיהן כסגן מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), בראיון בלעדי לוואלה! חדשות. לדברי הוינאנן, שמבקר בישראל, האפשרות שאירן "תפרוץ" לפצצה תוך פרק זמן קצר הופכת למסוכנת עוד יותר אם היא תפעיל את הסרכזות החדשות, המתקדמות יותר שהיא ייצרה לאחרונה. סרכזות אלו יכולות להעשיר במהירות רבה יותר פי שלושה עד חמישה מהסרכזות שמצויות ברשותה כיום. "על כן יש לעשות כל מאמץ לגרום לאירן שלא להפעיל 3,000 הסרכזות החדשות האלו", אומר ד"ר הוינאנן.
במהלך ביקורו בישראל, ייפגש ד"ר הוינאנן גם עם אנשי הוועדה לאנרגיה אטומית של ישראל ומומחים מגופי ממשלה נוספים. זה לו ביקורו השלישי בישראל, אך את עיקר ניסיונו ומיומנותו צבר מדען הגרעין מפינלנד, כשעמד שנים רבות בראש אגף הפיקוח והאימות של סבא"א. במסגרת זו נסע פעמים רבות לאירן, ביקר באתרי הגרעין שלה ונפגש עם בכירי הארגון לאנרגיה אטומית של המדינה ועם מנהיגיה, כולל הנשיא מחמוד אחמדינג'ד.
ד"ר הוינאנן התייחס גם לניסוי הגרעיני השלישי שקיימה צפון קוריאה, באומרו כי "הפיצוץ למיטב ידיעתי היה בעוצמה קטנה יחסית - מיני פיצוץ, אך אין זה מעיד בהכרח על כישלונו של הניסוי הגרעיני אלא אולי להפך, על כך שצפון קוריאה מצליחה לפתח טכנולוגיה מתקדמת יותר". ד"ר הוינאנן, שמשתתף בכינוס בנושא תפוצת נשק גרעיני מטעם המכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב, הוסיף כי "הפיצוץ היה קטן ממה שחשבנו, אך יש בכך כדי להעיד שלצפון קוריאה יש יכולת מזעור".
עם זאת, לדברי ד"ר הוינאנן, יש להמתין עד שיתקבלו מלוא הנתונים על עוצמת הפיצוץ כדי להבין את שקרה - ולנתחו. בתשובה לשאלה אם לדעתו נכחו באתר הפיצוץ מומחי גרעין של אירן, הוא השיב: "אין לי מידע על כך, וגם בעבר לא נתגלו ראיות שיש שיתוף פעולה גרעיני בין שתי המדינות, אך כמובן שאין לי לשלול אפשרות כזאת".
ד"ר הוינאנן אמר כי הדבר המדאיג ביותר הוא העובדה שמדינה סוררת כמו צפון קוריאה מבצעת ניסוי גרעיני שלישי, ומתריסה כלפי הקהילה הבינלאומית. דבר כזה, הוא אומר, "מעיד על חולשתה של המערכת הבינלאומית - כולל המעצמות הגדולות".
במהלך ביקוריו, הוינאנן היה נתון למעקבים של אנשי ביון אירניים שהציעו לו שוחד. זאת בניסיון להשפיע עליו, שיהיה רך בגישתו כלפיהם כמו הממונה עליו, מנכ"ל סבא"א שפרש לפני שלוש שנים, ד"ר מוחמד אל ברדעי, שנמנה כיום עם ראשי האופוזיציה במצרים. דבקותו באמת ויושרו הפכו את אולי הוינאנן בעיני האירנים לאויב. כשפרש מסבא"א לפני כשנתיים וחצי וקיבל משרת חוקר באחד המרכזים באוניברסיטת הארוורד, ניסו אירן, מצרים וקובה לגרום לסבא"א לשלול ממנו את זכאותו לכספי פיצויים ופנסיה על 30 שנות עבודתו בארגון, ואף העלילו עליו כי הדליף מידע חסוי. רק בהתערבות של ארצות הברית ונציגי מדינות מערביות נוספות נאלצה סבא"א לשלם להוינאנן את מה שהגיע לו כדין. האירנים ובני בריתם בסבא"א רואים בו "ידיד של ישראל והמערב". "אינני בעד או נגד מדינה זאת או אחרת", הוא מדגיש. "אני בעד שלום ונגד הפצת נשק גרעיני ובעד כיבוד אמנות בינלאומיות".
"גם יכולת שיגור מוגבלת מספיקה להרתעה של אירן"
ד"ר הוינאנן חולק על ההערכות כאילו בחודשים האחרונים האטה אירן ביודעין את תכנית הגרעין שלה כדי שלא להגיע ל"קו האדום". לדבריו, כבר עתה יש לה כמות מספקת של אורניום מועשר ברמת העשרה של 20% שיכול לשמש בסיס, אם יעבור העשרה נוספת לרמה של 90% כחומר בקיע לפצצת גרעין אחת. הוא גם סבור, בניגוד להערכות שונות, כולל זו של ראש המוסד מאיר דגן, כי אירן יכולה להיות שבעת רצון אם יהיה לה נשק גרעיני שישוגר ממטוסים גם אם לא תצליח לפתח טיל עם ראש חץ גרעיני, או שפיתוחו יארך זמן רב. "אם מטרתה להשיג נשק גרעיני ואמצעי שיגור לצורך הרתעה הרי גם מטוסיה אף שהם מיושנים, יספקו אותה". הוא הוסיף.
אבל היא לא תוכל לאיים בפגיעה בישראל בלי טילים עם ראשי חץ גרעיניים?
"זה נכון אבל מבחינת מדיניות ההרתעה שלה, מספיק שיש לה יכולת שיגור אפילו מוגבלת. תראה את צפון קוריאה. העולם חושש להתעסק איתה בגלל יכולתה הגרעינית. ואירן הרבה יותר מתקדמת מבחינת התשתיות הטכנולוגיות שלה מאשר צפון קוריאה".
אם כן מהו הקו האדום שאסור לאירן לעבור?
"כשתהיה לה יכולת לייצר תוך חודש חומר בקיע להעשיר אורניום לרמה של 90%".
אבל ראשי ה-CIA הבהירו כי הם יידעו על מצב זה מבעוד מועד.
"מדובר במצבי אי וודאות של פרקי זמן קצרים של כמה שבועות עד חודש ולכן קשה לסמוך במקרה כזה על המודיעין. כשהמודיעין ידע זה יכול להיות מאוחר מדי ולכן הקווים האדומים שיש להציב הם למנוע מאירן להתקין את 3,000 הסרכזות החדשות ולגרום להם להסכים להוציא את מרבית האורניום המועשר שלהם מחוץ לאירן".
אורניום מועשר באיזה רמות?
"בשתי הרמות. גם הרמה הנמוכה של 3.5% וגם הגבוהה יותר של 20%. צריך להגיע למצב שבכל רגע נתון לא יהיה באירן יותר מטון אחד של אורניום ברמה של 3.5% (כיום יש להם חמישה טונות י.מ.) ולא יותר מ-100 קילוגרמים של אורניום מועשר ברמה של 20% (כיום יש להם כ-230 קילוגרמים)".
ומה עם הסרכזות? כבר כיום יש להם 12 אלף באתר להעשרת אורניום בנתנז וכ-3,000 בפורדו שליד קום.
"אם נצליח לגרום לאירן שלא תפעיל את הסרכזות החדשות, אפשר יהיה לחיות עם הסרכזות שיש לה כיום".
ואיך משיגים את היעדים האלה? איך גורמים לאירן שלא לחצות את הקווים האדומים האלה שאתה משרטט?
"צריך לנהל משא ומתן נבון".
כלומר שעד היום המשא ומתן לא היה נבון?
"המערב טועה זה עשור בדרך שהוא מנהל את המשא ומתן עם אירן. על מנהלי המשא ומתן במערב להבין שאנחנו במזרח התיכון ויש לנהל משא ומתן נוסח האזור. מציבים מלכתחילה דרישות גבוהות כדי שיהיה אפשר אולי בסוף להתפשר על פחות. הבעיה היא שהמערב נהג עד כה בדרך הפוכה. הציב לאירן דרישות נמוכות".
ואפשר לדעתך להגיע להסכם עם אירן?
"אני עדיין מאמין שאפשר. צריך לגרום להנהגת אירן להבין שזה אינטרס שלהם לא לפתח נשק גרעיני. גם כך מצבה של אירן לא פשוט. הסנקציות פוגעות בה קשות והמשך הסנקציות יגביר עוד יותר את קשייה הכלכליים ויפגע באוכלוסייה. בניגוד לאחרים, אני לא חושב שרק אדם אחד המנהיג העליון הוא שקובע. יש מתחתיו קבוצת מנהיגים שאיתם צריך להידבר ולשכנע ובאמצעותם ישוכנע גם המנהיג העליון".
המערב מנסה לעשות זאת אך בלי הצלחה?
"לא עשו זאת באופן שיטתי. צריך להבהיר לאירן והנהגתה כי הבחירה היא בידיהם. אם לא יסכימו להתפשר צפוי להם עתיד עוד יותר קודר".
גם תקיפה צבאית היא אפשרות?
"אני מאמין שאכן כל האופציות צריכות להיות על השולחן, אף שאני לא סבור שתקיפה צבאית תפתור את הבעיה. לכל היותר היא תעכב את תכנית הגרעין לפרק זמן מוגבל, אך היא עלולה דווקא להשיג מטרה הפוכה ולדרבן את אירן להמשיך בתכנית".
מה תשיב לאלה באירן ומחוצה לה הטוענים כי גם לישראל יש נשק גרעיני ואילו הקהילה הבינלאומית נטפלת דווקא לאירן שלה עדיין אין נשק כזה?
"שמעתי את הטענה הזו. תשובתי היא שמבחינה משפטית אירן חתומה על האמנה למניעת הפצתו של נשק גרעיני ולכן היא מחויבת לה. ישראל לעומת זאת לא חתומה ולכן הפיקוח עליה שונה. ולכן סבא"א מפקחת על הכור בנחל שורק, אך אינה מפקחת על הכור בדימונה. עם זאת, הבעיה אינה רק משפטית. אני מבין את דאגות הביטחון של ישראל ומסכים עם עמדתה שקודם כל צריכות כל מדינות האזור להגיע להסכמי שלום, להקים הסדרי ביטחון ואז אפשר יהיה לדבר גם על תכנית הגרעין של ישראל, בעצם לדון בכל הסוגיות של נשק להשמדה המונית : נשק כימי וביולוגי שיש למדינות במזרח התיכון כמו סוריה, מצרים וערב הסעודית . במסגרת זו של הדיונים על פירוז המזרח התיכון מכלי נשק של השמדה המונית, צריך גם לטפל בתכנית הגרעין של ישראל".