בשעות הצהריים (חמישי) דווח כי עשרות מבני הערובה שנחטפו על ידי אל-קאעדה באלג'יריה נהרגו במהלך ניסיון החילוץ. אף שהפעולה הסתיימה במרחץ דמים, היא מעידה על נחישותה של ממשלת אלג'יריה לא להיכנע לטרור האיסלמיסטי. ההערכה היא שממשלת אלג'יריה החליטה על קיום המבצע כדי למנוע אפשרות שיופעלו עליה לחצים מצד מדינות המערב, שאנשיהן נלקחו כבני ערובה באתר קידוח הגז שבמזרח המדינה. לחצים אלה יכולים היו להתבטא בדרישה ששלטונות אלג'יריה ינהלו משא ומתן עם הטרוריסטים או לחילופין שאת החילוץ יבצעו יחידות עילית של מדינות המערב ללא צבא אלג'יריה.
הארגון שאחראי לחטיפה הוא "אל-קאעדה במגרב האיסלמי", שראשי התיבות שלו באנגלית AQIM. המגרב הוא אזור צפון-מערב אפריקה הכולל את מרוקו, טוניסיה, אלג'יריה וחלקים ממאוריטניה ומלוב. החוטפים נמנים על קבוצתו של מוכתאר בלמוכתאר, מפקד בכיר בארגון. לדברי שר הפנים של אלג'יריה, דאו קולד קבילה, הטרוריסטים דרשו להעמיד לרשותם אוטובוס שיסיע אותם מחוץ לגבולות המדינה - אך השלטונות סירבו לכך. קבילה הוסיף כי כל החוטפים שמעורבים בפרשה הם אלג'יראים מארגון אל-קאעדה שאמרו כי הסיבה לפעולה היא המתקפה הצבאית של צבא צרפת על המורדים האיסלמים במאלי.
כוחות השלטון והאיסלמיסטים תקפו זה את זה
ההתרחשויות במאלי ובאלג'יריה העלו שוב לסדר היום העולמי את החדירה העמוקה של ארגון אל-קעאדה במגרב. שורשיה של הקבוצה נעוצים במלחמת האזרחים העקובה מדם שהתחוללה באלג'יריה בשנות התשעים. המלחמה החלה לאחר שהמפלגה האיסלמיסטית, חזית ההצלה הלאומית, זכתה בבחירות. צבא אלג'יריה, בגיבוי מפלגות חילוניות שהובסו באותן בחירות, סירב למסור את המפתחות לידי הזוכה - ותפס בכוח את השלטון במדינה. בעקבות זאת, חלק מאנשי המפלגה האיסלמיסטית ירדו למחתרת והקימו קבוצה חמושה שנקראה "ג'יאה" (הקבוצה האיסלמית החמושה). זו הכריזה על מאבק מזוין ופתחה בשורה של מעשי טבח באזורים הכפריים ברחבי המדינה. משם התפשטה מתקפת הטרור גם לערים המרכזיות ואף מעבר לגבולות המדינה (צרפת ובריטניה).
צבא אלג'יריה השיב מלחמה שערה, והקים פלוגות מיוחדות שביצעו מעשי טבח נגדיים, הן במתקוממים והן בכפריים שתמכו בהם (או שהעניקו להם מחסה). בסופו של המאבק, שגבה כ-150 אלף קורבנות, הייתה ידו של הצבא על העליונה והטרור הודבר. שרידי הכוח הלוחם של הג'יאה התפצלו לקבוצות סלפיסטיות קטנות וב-2007 כמה מהן התאחדו מחדש והכריזו על הקמת שלוחה של אל-קאעדה במגרב. הם קיבלו את חסותו של המנהיג אוסמה בן לאדן, שהיה אז עדיין בחיים, ושל סגנו המצרי, ד"ר איימן א-זוואהירי, שבינתיים מונה למחליפו.
בתחילה המעיטו בשירותי הביון במערב - בעיקר בצרפת ובארצות הברית - בחשיבות הארגון, אך עד מהרה התבררה טעותם. AQIM פתח בסדרה של מעשי טרור באזורים שונים באלג'יריה שגרמו מאז ועד היום למותם של מאות בני אדם. הארגון תקף כלי רכב של עובדים זרים (בעיקר בתעשיית הנפט והגז במדינה), ניסה להתנקש בחיי דיפלומטים אמריקאים ובספטמבר 2007 אף נכשל בניסיונו לחסל את הנשיא עבד אל-עזיז בוטפליקה. מעת לעת הוא חטף או ניסה לחטוף בני ערובה מערביים והוציא כמה מהם להורג.
ממשלת אלג'יריה הודיעה כי הטרוריסטים של AQIM חותרים להחזיר את המדינה ל"כאוס" של מלחמת האזרחים והגבירה את מאמצי המודיעין והמבצעים הצבאיים שלה נגדם.
ההערכה של שירותי המודיעין של אלג'יריה היא ש-AQIM מונה עד 800 חברים הפועלים במחתרת בתוך אלג'יריה לצד שלוחות בכמה מדינות באירופה - בעיקר בצרפת, שבה חיים ריכוזי מהגרים מהמדינה.
מנהיג הקבוצה הוא אבו מוסאב עבדול וואדוד, שלמד מדעים באוניברסיטה מקומית, והוא התמחה בעיקר בהרכבת פצצות ומטעני נפץ. עם זאת, לאחרונה התקבלו כמה דיווחים כי וואדוד הודח מתפקידו בעקבות מאבקי כוח פנימיים ב-AQIM. מפקד אחר בארגון הוא אותו בלמוכתאר, שאחראי כנראה למבצע החטיפה הנוכחי. מדובר בחייל לשעבר בצבא אלג'יריה שאיבד את עינו. ההקצנה האיסלמית שלו מאפיינת רבים מחסידי תורת הג'יהאד העולמי של בן לאדן וא-זוואהירי. הוא נלחם בין היתר באפגניסטן, חזר לאלג'יריה, הקים במדבר סהרה קבוצה חמושה והבריח נשק לארגונים מזוינים דומים במאלי ובניג'ר.