שרידי אתר ארכיאולוגי מהתקופה החשמונאית נחשפו מתחת לרחוב הנטקה בשכונת קריית יובל בירושלים. מדובר בשרידי חווה חקלאית וכן בבקבוק בושם ומשקולת עשויה עופרת, שנחשפו לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות שערכה רשות העתיקות לפני עבודות התשתית של הרכבת הקלה בשכונה. באתר נמצאו שרידי מבנים ומתקנים חקלאיים שמהווים, ככל הנראה, חלק מהאגף הצפוני של החווה. בחפירה נמצאו שני שלבי התיישבות עיקריים: הראשון מתוארך לטווח הזמן שבין המאות ה-4 עד ה-2 לפנה"ס, והשלב השני תוארך למאות ה-2 עד למחצית המאה ה-1 לפנה"ס, והוא מיוחס לימי שלטון החשמונאים.
דניאל עין מור, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות הסביר כי "עד כה, נתגלו אתרים מעטים בלבד המתוארכים לשלב הקדום של התקופה ההלניסטית באזור זה, ששימש כפריפריה החקלאית של העיר ירושלים. בפרק הזמן שחלף בין כיבוש אזור ארץ ישראל על ידי אלכסנדר מוקדון (332 לפנה"ס) ועד לתום השלטון החשמונאי על הארץ בזמן שנכבשה יהודה על יד המצביא הרומי פומפיוס (63 לפנה"ס), הייתה נתונה הארץ להשפעה הולכת וגוברת של התרבות ההלניסטית. מעט מאוד ידוע על התרבות החומרית וההיסטוריה של תושבי ירושלים והאזור הכפרי סביבה במהלך המאות הרביעית- שלישית לפנה"ס (קודם למרד החשמונאים בשלטון הסלווקי ב- 167 לפנה"ס), והאתר שנחשף יסייע בבניית דגם היישוב באזור זה".
משלב ההתיישבות הקדום בחפירה, נמצאו יסודות מבנים שנחצבו בסלע תוך כדי השקעה מרובה, וכן גת גדולה לייצור יין. "סביר להניח כי תושבי האתר ניצלו את גדות נחל עין כרם הסמוך לגידול גפנים. כמות שברי קנקני האגירה המרובים מלמדת כי תושבי אתר חקלאי זה אגרו את תוצרתם, וככל הנראה - בדומה לתקופות מאוחרות יותר, היוו חלק מהעורף החקלאי של העיר ירושלים", הוסיף עין מור.
שרידי חצר שנחשפו בחפירה כוללים טאבון לאפיית לחם. חצר זו נבנתה על גבי הגת מהשלב הקדום. לצורך כך, היה על התושבים למלא את הגת באדמה ועל גבי אדמה זו להניח את רצפת החצר. במילוי האדמה שנחפר מהגת נמצאו שברי כלי חרס מרובים, ביניהם הבקבוק שהכיל ככל הנראה בושם. בראשה של משקולת העופרת שנמצאה קיים חור לתלייה, ועל גבה חרוטה אות. המשקולת טרם נוקתה במעבדות הטיפול של רשות העתיקות, אולם נראה כי האות החרוטה עלייה היא האות י'. ברשות העתיקות ציינו כי היקפו וטיבו של האתר שנחשף תחת רחוב הנטקה אינו ברור דיי הצורך, וסביר להניח כי עם המשך העבודות במקום ייחשפו חלקים נוספים ממנו, שיסייעו בידי הארכיאולוגים לקבוע אם מדובר אכן בשרידי חווה חקלאית, או בשרידי יישוב גדול יותר שהיה במקום.