פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שיחות ליליות מסביב לעולם: כך הושגה הפסקת האש

      עם סיום מבצע "עמוד ענן", הולך ומתבהר המאמץ שהשקיעו האמריקנים במהלך, למרות המתיחות בין אובמה ונתניהו. בכיר אמריקני: "ישראל לא היתה מרוצה מטיוטת ההסכם וביקשה שנתערב"

      שיחות ליליות מסביב לעולם: כך הושגה הפסקת האש
      צילום: שי מכלוף, אבי כהן, טל אנגלנדר, דניאל בוק, רויטרס, דרור פיקלני, דובר צה"ל; עריכה: גדי וינסטוק; קריינות: אביב אברמוביץ'

      עם שוך רעשי המרגמות והפגזים של מבצע "עמוד ענן", הולכים ומתבררים עוד פרטים על המגעים הדיפלומטיים הקדחתניים שהתנהלו בין וושינגטון, קהיר וירושלים בניסיון להביא לרגיעה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר הביטחון, אהוד ברק, ושר החוץ, אביגדור ליברמן, כבר הודו בפה מלא על מאמציה של ארצות הברית להביא לרגיעה באזור, אך כעת מתבררים פרטי התיווך האמריקני מאחורי הקלעים - שכללו שבוע אינטנסיבי של פגישות ליליות בקריה, שיחות טלפון בינלאומיות מרתוניות, ומסעות דילוגים ברחבי העולם.

      נשיא מצרים מוחמד מורסי ושרת החוץ האמריקאית הילרי קלינטון בשיחות על הפסקת האש בין ישראל לחמאס בקהיר, נובמבר 2012 (AP)
      נתניהו ביקש שתלחץ על המצרים לשכנע את חמאס להיענות ליוזמה. קלינטון ומורסי בקהיר בשבוע שעבר (צילום: AP)

      "הפסקת האש התאפשרה בזכות התפקיד שארצות הברית שיחקה", אמר היום פקיד אמריקני בכיר שהדגיש כי דווקא התמיכה הפומבית האמריקנית בישראל, שלא השתמעה לשתי פנים, "היתה מרכיב קריטי בהשגת הידיעה".

      נחזור כשבוע וחצי אחורה, לרגע שבו חוסל מפקד הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי. הממשל האמריקני לא עודכן מראש על החיסול, אך ישראל העבירה מסרים מוקדם יותר באותו השבוע, שמהם עלה בבירור כי היא מתכוונת להגיב על ירי הרקטות המסלים מרצועת עזה. כמה שעות לאחר החיסול, שוחח נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, עם נתניהו ועם הנשיא, שמעון פרס. נתניהו הציג בפני אובמה את מטרות המבצע, ואף הבהיר לו כי בכוונת ישראל להרחיב את הפעילות גם למבצע קרקעי אם הירי לא ייפסק.

      נשיא ארה"ב ברק אובמה ומזכירת המדינה הילרי קלינטון ביאנגון. מיאנמר, 19 בנובמבר 2012 (רויטרס)
      במהלך המבצע יצא אובמה לביקור היסטורי באסיה. אובמה במיאנמר בשבוע שעבר (צילום: רויטרס)

      עוד בשיחה זו הבהיר אובמה לנתניהו כי הוא מבין ומגבה את זכותה של ישראל להגן על עצמה, והבהיר כי האחריות להסלמה מוטלת על חמאס וירי הרקטות הבלתי פוסק הוא שהוביל לעימות. בעוד מצרים הגיבה בקיצוניות מטרידה לחיסולו של ג'עברי ומיהרה להחזיר את השגריר שלה בתל אביב לקהיר, אובמה התקשר גם למורסי, והבהיר כי הוא מקווה שהאחרון ימלא תפקיד חיובי ובונה בניסיון להפסיק את הירי. באותו לילה גם שגרירת ארצות הברית באו"ם, סוזן רייס, גיבתה את ישראל חד-משמעית בדיון במועצת הביטחון.

      לאחר יממה אחת של לחימה, אובמה שוחח שוב עם נתניהו ועם נשיא מצרים, מוחמד מורסי, וגם עם ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, שהיה בדרכו לקהיר, ושב והדגיש את הצורך להביא לשקט באזור. בסוף השבוע יצא אובמה, בלוויית שרת החוץ, הילרי קלינטון, לביקור אמריקני היסטורי באסיה, שכלל לוח זמנים אינטנסיבי של שלוש מדינות – תאילנד, מיאנמר וקמבודיה - בארבעה ימים.

      אובמה וקלינטון אמנם היו במזרח הרחוק, אך לבם היה הרחק במזרח התיכון, ותוך כדי הביקור ניהלו עשרות שיחות טלפוניות בין קהיר ירושלים ובירות נוספות בעולם כדי לנסות להבהיר כי ארצות הברית מעוניינת להביא את העימות לסיום לפני הסלמה נוספת. אובמה המשיך בהצהרותיו הפומביות המגבות את דרישת ישראל, ולמרות שקרא להעדיף פתרון דיפלומטי, עדיין הדגיש כל העת את זכותה של ישראל להגן על עצמה.

      שיחות קדחתניות עם מורסי

      אחד הימים המכריעים במגעים היה יום שני, 19 בנובמבר. המשלחת הישראלית בקהיר סיימה יום דיונים עם המצרים, וחזרה לישראל כדי לעדכן את ראש הממשלה שר הביטחון ושר החוץ במתרחש. בעוד הנשיא אובמה ממשיך בשיחות קדחתניות עם ראש הממשלה ועם מורסי, בישראל לא היו מרוצים מהטיוטה הראשונה של הפסקת האש, שלא כללה הסכמה על הפסקת אש דו שלבית שתיפתח בהפסקת ירי מוחלטת מצד החמאס ורק לאחר מכן דיון על הבנות נוספות.

      הצהרת ראש הממשלה, נובמבר 2012 (עומר מירון)
      הודו בפה מלא על מאמציה של ארצות הברית להבאת רגיעה. נתניהו וליברמן (צילום: עומר מירון)

      באותו לילה כונסה ישיבת תשיעייה עד לשעות הבוקר המוקדמות, ובסיום הישיבה ביקשו פקידים ישראליים בכירים להיפגש עם נציגים אמריקניים ולעדכן אותם על תוכן הדיונים, ועל טיוטת הסכם הפסקת האש שהחלה להתגבש עם המצרים. לאחר פגישת עדכון זו - שהתקיימה בקריה בתל אביב ב-4:30 לפנות בוקר (שעון ישראל) - החליט אובמה לשגר את קלינטון לאזור. "הישראלים לא היו מרוצים מהטיוטה וביקשו שנתערב", אמר הפקיד האמריקני הבכיר. "העברנו לנשיא ולמזכירת המדינה את הפרטים ורק אז בחנו אם יש טעם שקלינטון תבוא או לא. ראינו מה הפערים ומה עשוי להיות תפקידה של המזכירה בביקור באזור".

      למחרת בשעות הערב המאוחרות נחתה קלינטון בנמל התעופה בן גוריון, ומיד יצאה לפגישה עם השלישייה במשרד ראש הממשלה בירושלים, שם סקרו הבכירים הישראלים את הפערים בטיוטה. במהלך הפגישה סוכם על המשך דיונים לקראת נסיעתה של קלינטון לקהיר למחרת. למחרת בבוקר ביקשו אנשי ראש הממשלה לקיים פגישה נוספת עם קלינטון טרם צאתה לקהיר.

      בשלב זה, חמאס טרם הסכים על הפסקת אש שתקדים את הדיון בהבנות הנוספות, ונתניהו ביקש לתאם עם קלינטון עמדות לקראת יציאתה למצרים, ושתפעיל לחץ על המצרים לשכנע את חמאס להיענות ליוזמה הדו-שלבית. "הפגישה הזו נתנה לה הבנה כיצד לדבר עם המצרים כדי לגבש סופית את ההבנות", אמר הפקיד האמריקני הבכיר. "בפגישה השנייה, הישראלים הציגו רעיונות חדשים לגבי השפה שהיו רוצים לראות בטקסט של הבנות הפסקת האש".

      פיגוע בתל אביב (AP)
      בממשל חששו כי ההבנות שהושגו ישתנו לנוכח האירועים. זירת הפיגוע בתל אביב בשבוע שעבר (צילום: AP)

      בשעה שקלינטון היתה בדרכה לבן גוריון והמגעים להפסקת אש המשיכו, אירע פיגוע האוטובוס בתל אביב, ובארצות הברית חששו כי ההבנות שהושגו עם השלישייה ישתנו לנוכח האירועים. קלינטון יצרה קשר עם לשכת נתניהו כדי לבדוק אם יש שינוי בגישה הישראלית בעקבות הפיגוע, ושם הבהירו כי הם מצפים שקלינטון תמשיך כמתוכנן בפגישתה עם מורסי. רק במהלך הפגישה עם מורסי הצליחו המצרים ללחוץ על חמאס להיענות להפסקת אש מיידית. קלינטון התקשרה לנתניהו כדי לעדכן אותו בהבנות המתגבשות, אך בסופו של דבר הנשיא אובמה היה זה שבישר לנתניהו על הפסקת האש, בשיחת טלפון בשעות הערב.

      בממשל האמריקני מדגישים כי העובדה שארצות הברית גיבתה בצורה ברורה את מהלכיה של ישראל החלה מתחילת המבצע היא "זו שעזרה להשיג את הפסקת האש". לדברי הפקיד הבכיר, "היה ברור לאורך כל הדרך שישראל וארצות הברית מיישרות קו, והיה ברור שירי הרקטות מעזה הוא זה שהוביל לעימות. זה לא השאיר ספק לגבי עמדתנו, וזה השפיע על שחקנים אחרים בקהילה הבינלאומית".

      הפקיד דחה את הדיווחים לפיהם הממשל הפעיל לחץ על ישראל להימנע מפעולה קרקעית. "לא היה לחץ על ישראל לא לצאת למבצע קרקעי. הנשיא וראש הממשלה דיברו כמה פעמים כדי לתאם את הגישות. גם נתניהו וגם אובמה אמרו שהם מעדיפים את סיום הירי בדיפלומטיה, כי המחיר של פעולה רחבה יהיה יקר לשני הצדדים. הם ניגשו לנושא מאותה נקודת מבט". לדברי הבכיר, "תמיד ידענו שהמילואים גויסו ושיכול להיות שישתמשו בהם. הבנו שישראל מעדיפה שלא לצאת מבצע קרקעי, אבל שזה על השולחן".

      לדברי הפקיד האמריקאי, המגעים שקיימו ראש הממשלה והנשיא אובמה סביב סוגיית עזה מוכיחים את חוזק היחסים המיוחדים בין ישראל וארצות הברית, על רקע המתיחות הפומבית בין שני המנהיגים בארבע השנים האחרונות. "האווירה בין הנשיא לראש הממשלה תמיד טובה. המגעים סביב עזה היו דוגמה לאופן שבו הם עובדים יחד באינטרסים משותפים ולתמיכה האמריקנית בישראל. היחסים חזקים וחיוביים וימשיכו להיות כאלה".

      בוושינגטון רואים בחיוב גם את התפקיד שמילא מורסי במגעים ואת התיאום ההדוק בין אובמה למקבילו המצרי. "היתה הבנה שרק מצרים יכולה להשפיע על חמאס ושאר הפלגים כדי שיקבלו דברים שהם לא רצו לקבל, והם סיפקו את הסחורה", אמר הפקיד האמריקני הבכיר והדגיש כי גם העובדה שישראל ומצרים ניהלו משא ומתן ישיר וכי הסיוע האמריקני לפתרון המשבר היה מעל המגעים הישירים היא בעלת חשיבות. "זה עניין קריטי ליציבות ולשמירה על הסכם השלום".

      הפקיד סירב לפרט מה בדיוק יהיה תפקידה של ארצות הברית במאבק בהברחות הנשק, אך הדגיש כי היא מחויבת למצוא פתרון משותף לנושא עם ישראל ומצרים. הפקיד האמריקאי הסביר כי גם בארצות הברית מתייחסים להסכם הפסקת האש בספקנות, אך רואים בו התקדמות חיובית לעתיד. "אף אחד לא חושב שזה עניין קבוע ושלא יהיה ירי בעתיד. אבל יש כאן בסיס חיובי לבנות עליו", אמר.

      עוד בנושא
      דיווח: "הושגה הפסקת אש"; גנץ: "שקט ייענה בשקט"
      "על סף" הפסקת אש: הפצצות "שכמותן לא נשמעו" בעזה
      גורמים בירושלים: "אין כל הסכמה על הפסקת אש"